מכון התקנים | צילום: יריב כץ
כאוס במכון התקנים: היצרנים לחצו והדיון על ביטול תקן מיותר הסתיים ללא החלטה
ישיבה של מכון התקנים אמורה היתה לבטל את התקינה המחייבת התקנת גלאי אש בלוחות חשמל כדי ליישר קו מול העולם. בעקבות לחצים של חברות המתקינות גלאים ההחלטה נדחתה והתקן שמייקר את הלוחות נשאר
הלחצים שמאחורי תקינת האש בישראל, הכסף שמעורב בתחום, וההכבדה על הצרכן: ישיבה של מכון התקנים שאמורה היתה לשנות את תקינת האש בישראל ולאסור על התקנת גלאי אש בלוחות חשמל, נמנעה מלקבל החלטה בעקבות לחצים שהפעילו נגד שינוי התקינה חברות מסחריות שמתקינות גלאים כאלה.
קראו עוד בכלכליסט:
מדובר בקבוצת חברות קטנות שעוסקות בייצור ובהתקנה של גלאי אש, שפועלות בשוק שעל פי הערכות מגלגל כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה. הבולטת מבין החברות האלה היא טלפייר, חברה פרטית ותיקה שנמצאת מ־2017 בשליטת קרן טנא, אך בשוק פעילות גם חברות נוספות, בהן אורד שנסחרת בבורסה בתל אביב וסיימה את 2021 עם רווח נקי של יותר מ־5 מיליון שקל.
גיור לתקן הבינלאומי
התקנת הגלאים בלוחות החשמל התחייבה עד כה מתוקף של תקן ישראלי שנקבע ב־2009, שהוא גם המצאה ישראלית, שכן בשאר העולם המערבי התקינה לא דורשת שלוחות החשמל יכללו גלאי אש או מערכות לניתוק זרם החשמל במצב של התלקחות. ברוח התקינה שמקובלת באירופה ובארה"ב יצרני לוחות החשמל בעולם מייצרים את הלוחות באופן שלא מביא בחשבון את גלאי האש והמערכות הנלוות, כי הם מיותרים: הלוחות עשויים מחומרים שאינם דליקים, ונעשים מידור מובנה בין חלקי הלוח ואיטום בין תאיו הפנימיים כדי שבמקרה של דליקה, האש לא תוכל להתפשט.
חלק גדול מלוחות החשמל שמותקנים בישראל מיובאים מחו"ל ועוברים בארץ התאמה לתקינה הישראלית: ה"גיור" הזה נעשה בזמן שהלוחות מותקנים באתר הפעילות שנקבע להם, אז נקדחים בהם חורים שמאפשרים את התקנת גלאי אש והמערכות האוטומטיות שאמורות לנתק את זרם החשמל במקרה של שריפה. אלא שגלאי האש מיותרים, מייקרים את המוצר הסופי ובנוסף פוגעים בתקינות וברמת הבטיחות של הלוחות עצמם: החורים שנקדחים בהם לקראת התקנת התוספות הישראליות פוגעים בתקינות הלוחות, שוללים את התקן הבינלאומי שניתן להם בצאתם משער המפעל וגורמים לביטול אחריות היצרן. על ההתאמות האלה הלקוחות בישראל נדרשים לשלם בהיקף של עוד כמה מאות שקלים לכל התקנה של לוח חשמל, שעולה כמה אלפי שקלים.
כבר שנים שנציבות הכבאות שואפת לבטל את התקן המיותר. בשבועות האחרונים המטרה הזאת כבר היתה בהישג יד, כשהאגף להגנה מאש של הנציבות גיבש עמדה מקצועית על התקן הישראלי אל מול התקן הבינלאומי וקבע כי "יישום התקן הישראלי בלוחות החשמל עלול לפגוע בתקינותם, וחוסר ההלימה בין שני התקנים (התקן הישראלי מול התקן הבינלאומי — י"א) עלול לסכן את הציבור".
רשות החשמל חיוותה גם היא את דעתה בנושא והודיעה למכון התקנים כי היא תומכת בעמדת נציבות הכבאות, ציינה שהתקן הישראלי לא מתיישב עם חוק החשמל ואף גורם לפגיעה בלוחות חשמל תקניים, תוך חשיפת הציבור לסכנה. זרוע העבודה שבמשרד העבודה והרווחה סיפקה אף היא את עמדתה בעניין והזהירה שהתקנת גלאי האש בלוחות החשמל המיובאים חושפת את העובדים שמתקינים אותם לסכנת התחשמלות. רשימת מבקשי השינוי בתקן כוללת את משרדי הכלכלה והאנרגיה, רשות החשמל, התאחדות התעשיינים וגופים נוספים.
חברת אורד מיהרה לשגר את עמדתה לראש המחלקה לחקיקה ורגולציה של הנציבות, והגדירה את המלצתה לבטל את חובת התקנת הגלאים "כשל חמור מאוד ביכולת הגילוי המוקדם ובמניעת דליקות". גם מכיוון טלפייר יצאו מכתבים בהולים החתומים בידי צוות של עורכי דין ממשרד גורניצקי ליו"ר מכון התקנים גלית אבישי ולחברי ועדת התקינה שלו, שהזהירו מפני "הסרת שכבת מגן קריטית לציבור מפני שריפות". מנכ"ל טלפייר שגיב רובין הפציר בקצינים באגף להגנה מאש בכבאות לדחות את הדיון במכון התקנים.
"זה מרתיח את הדם"
הלחצים של היצרניות לא הועילו ולפני ימים אחדים הוועדה של מכון התקנים התכנסה כמתוכנן. "הגענו לשלב ההצבעה, אחד מחברי הוועדה אפילו הצביע, ואז חלה תפנית לא ברורה ובלתי צפויה: נציג הכבאות קם והודיע שיש לו רעיון. הוא אמר, 'נשנה את הנוסח של העמדה שלנו, נמליץ שתהיה חובה להתקין את גלאי האש בחלל החדר ולא בלוחות החשמל עצמם'", סיפר ל"כלכליסט" אחד ממשתתפי הדיון. "זה מרתיח את הדם. מריצים כאן תקן שלא קיים בשום מקום בעולם כדי שחברות מסחריות ירוויחו כסף על חשבון הבטיחות של כולנו".
במכון התקנים אמרו כי הוועדה שדנה בנושא טרם סיימה את דיוניה ולכן לא התקבלה החלטה. מנציבות הכבאות נמסר: "בכוונתנו להגיש בישיבת המועצה הקרובה תיקון לתקן למערכות גילוי אש, שלפיו גלאי העשן יותקן בחלל שבו נמצא לוח החשמל וללא חובת התקנה בלוח על פי התקן הנוכחי. יש בכוח התיקון להביא לשמירה מיטבית על בטיחות הציבור בכפוף לתקנים בינלאומיים מחמירים תוך הפחתת עלויות ורגולציה והרחבת מגוון החלופות והבטוחות העומדות בפני היזמים".