בוננזת המס מייקרת את הדלק

מחיר הדלק ממשיך לטפס והעלייה המצטברת בשלושת החודשים האחרונים היא הגבוהה ביותר ב־15 השנה האחרונות, לפחות. החל מהלילה בחצות, יעמוד מחירו של ליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת, בתחנה בשירות עצמי, על 7.44 שקל לליטר, עליה של 39 אגורות מהחודש קודם (5.53%).

שר האוצר אביגדור ליברמן. במשרד האוצר, אוהבים את מס הבלו על הרכב | צילום: אבי חי

בכך ישבור מחיר הדלק שיא של שמונה שנים. המחיר האחרון מעל 7.44 שקלים לליטר נרשם בחודש יולי 2014 ועמד על 7.62 שקלים לליטר. תוספת בעד שירות מלא תעמוד על 21 אגורות לליטר, ללא שינוי מחודש קודם.

זהו החודש השלישי ברציפות שבו נרשמה עלייה במחירי הדלק, בעליות שמסתכמות ב־1.07 שקלים, דבר שלא קרה כבר שנים. הפעם האחרונה שבה עלו מחירי הדלק בסכום של מעל ל־39 אגורות בחודש אחד, היתה בחודש יוני 2020, אז נרשמה עלייה של 42 אגורות. מדובר היה בשינוי מגמה מהירידה בגל הראשון של הקורונה.

חן בר יוסף, מנהל מינהל הדלק במשרד האנרגיה, הסביר אתמול כי החודש האחרון אופיין בעליות מחירים ובתנודתיות גבוהה מאוד. "בין הסיבות ניתן למנות כמובן את המלחמה באוקראינה, ואת הסנקציות על הנפט הרוסי שהיא יצואנית נפט ומוצרי נפט משמעותיים מאוד וכן את מתקפת הטרור החות'ית על מאגרי הנפט בסעודיה".

לדברי בר יוסף, ביומיים האחרונים חלה התמתנות בעליית מחיר חבית הנפט בשל שלושה גורמים: בראשית השבוע הכריזה סין על סגר בעיר שנגחאי והמחוזות, מה שהוביל לציפייה להפחתת צריכה משמעותית של אזרחי האזור. כמו כן, היתה ציפייה כי ארה"ב תשחרר מלאי נוסף ממאגריה ובכך תתרום להגברת ההיצע בשוק.

בנוסף, הדיווחים על שיחות מוצלחות במסגרת המו"מ בין אוקראינה לרוסיה בטורקיה הובילו לציפייה לחזרה מהירה יותר לשגרה שהובילה למיתון עליית המחירים.

התקדים של שטייניץ

אכן, מחיר הדלק עולה בגלל סיבות שאינן תלויות במדינת ישראל, אולם הרכיב המשמעותי ביותר בעלות של כל ליטר בנזין הוא המיסוי. בינואר 2022 עמד מחירו של ליטר בנזין על 6.37 שקלים, ומתוכם עמד רכיב המס על 4.06 שקלים (63%).

כעת באפריל 2022 יעמוד מחירו של ליטר בנזין עד 7.44 שקלים, ומתוכם רכיב המיסוי 4.21 שקלים (56%). המס המרכזי המוטל על מוצרי הדלקים הוא הבלו. זהו מס עקיף בסכום קבוע שעומד כיום על 3.13 שקלים לליטר.

שיעורי הבלו נקבעים על ידי משרד האוצר ומתעדכנים בצו שלוש פעמים בשנה בהתאם למדד. העדכון הבא צפוי להיות בחודש מאי, ולפי קצב האינפלציה הנוכחי, נראה כי יהיה מדובר בהתייקרות נוספת של כ־5 אגורות לליטר, לכל הפחות.

הבלו נותר ללא שינוי בחודשים האחרונים, ולכן שיעור הבלו מהמחיר הולך ופוחת. אולם עליית רכיב מחירי הנפט באגן הים התיכון והעובדה שעל המחיר הכולל מוטל מע"מ, מביאה לכך שהמס שמקבלת המדינה עולה.

בסך הכל, בינואר המע"מ עמד על 93 אגורות לליטר. כעת הוא עלה ל־1.08 שקלים לליטר. כלומר עליית מחיר הדלק גרמה בעקיפין לתוספת של 15 אגורות לרכיב המע"מ, במצטבר בשלושת החודשים האחרונים. הכל, כמובן, מגולגל על הצרכן.

אבל יש גם תקדים למצב שבו המדינה החליטה להוריד את הבלו. באוגוסט 2011 הורה שר האוצר דאז יובל שטייניץ להוריד את הבלו באופן זמני, על מנת למנוע עלייה חדה של תעריפי החשמל. זה קרה בעקבות משבר הגז המצרי שחייב ייצור חשמל מסולר במקום גז טבעי.

ההפחתה של שטייניץ לא הפכה להפחתת קבע והיתה "הוראת שעה" בלבד. העובדה הזו מלמדת כי בשונה מהחששות במשר ד האוצר כי כל דבר זמני יהפוך לקבוע, ישנה גם אפשרות אחרת: להפחית את מס הבלו באופן זמני, ולהעלות אותו בחזרה עם סיום משבר האנרגיה.

תחבורה יקרה ביחס לעולם

במשרד האוצר אוהבים את מס הבלו על הרכב משתי סיבות עיקריות. ראשית, המדינה רואה ממס הבלו הכנסות רבות. כך, לדוגמה, בשנת 2021 הכנסות המדינה ממס הבלו הסתכמו ב־21.5 מיליארד שקל. בנוסף, המס הזה נחשב כמס שמייצר השפעה חיצונית חיובית, מכיוון שהוא מפחית את השימוש ברכב פרטי, ומהווה מיסוי אפקטיבי על פליטות פחמן.

בהקשר זה כדאי לציין, כי מסקירה משווה שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי פליטות הפחמן היחידות שכולן ממוסות בשיעור של לפחות 60 יורו לטונה, הן הפליטות שמגיעות מתחבורה בכביש, וזאת בגלל שיעור הבלו. נתון זה שונה מממיסוי הפליטות מחשמל, מהתעשייה ומהחקלאות.

אך אמש, במסיבת העיתונאים לרגל הוצאת דו"ח בנק ישראל, בחר הנגיד פרופ' אמיר ירון להציג את מחירי התחבורה בישראל כאחד המקורות ליוקר המחיה, לצד הדיור ומחירי מוצרי הצריכה.

ירון הציג גרף המראה כי מחירי התחבורה בישראל — בשקלול מסי הקנייה ומסי הדלק - גבוהים מאוד בהשוואה בינלאומית. ירון אף התייחס למיסוי הדלק ואמר כי "בטווח הארוך צריך לעבור למס גודש שהוא מס כלכלי יעיל". אך הוא נמנע מלהתייחס לשאלה הקונקרטית לגבי הפחתת הבלו בעקבות העלייה הנוכחית במחירי האנרגיה.