סיכוי נמוך לפסילה: עמיר פרץ אינו סוסו של קליגולה

1. "כל אחד מגיע למקום הראשון בתחרות שהוא משתתף בה לבדו", העירה השופטת דפנה ברק־ארז בדיון בעתירה נגד ״ניצחונו״ של עמיר פרץ בקרב על מינויו ליו״ר התעשייה האווירית (תע"א). ארבעה חודשים לאחר שנבחר ליו״ר הדירקטוריון, הגיע ביום חמישי האחרון המינוי לאולמו של בג״ץ. משך הזמן שעבר וזהות ההרכב לא מבשרים טובות לעותרת נגד המינוי, התנועה לאיכות השלטון. השופטים אלכס שטיין ונעם סולברג לא נמנים עם הזן שיבטל מינוי שהוסכם על ידי שרי הביטחון והאוצר, אושר בממשלה לאחר שהוכשר בשתי חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה ועבר פה אחד בדירקטוריון.

כבר בקביעת המועד לדיון ניכרה הרוח הצוננת. שטיין קבע את הדיון בהתאם ל״אילוצי היומן״ ודחה כמובן את הבקשה לצו ביניים שיקפיא את המינוי עד החלטת בית המשפט. וכך, ארבעה חודשים אחרי שפרץ כבר עובד במרץ, התקיים הדיון המשפטי לגבי כשרות המינוי.

ראש ההרכב סולברג המשיך לשפוך מים צוננים וכבר בתחילת הדיון הטיח בנציג התנועה, עו״ד תומר נאור, טרוניה שתמציתה "מה אתה רוצה מאיתנו". ״החוק מאפשר לשר הביטחון להשיג על החלטת ועדת המינויים, היועץ המשפטי לממשלה הציג בפניו את נימוקי הוועדה. מדוע כל המידע שהונח בפני הממשלה לא די בו כדי להכשיר את החלטתה?״, אמר סולברג וכיוון לתקינותו המלאה של ההליך.

נאור השיב: ״איננו מטילים ספק במר פרץ, אלא בממשלה שבאופן חריג שבחריגים עוקפת לא רק את ועדת המינויים אלא גם את נבחרת הדירקטורים. העתירה שלנו עקרונית. האם החלטת הוועדה היא מייעצת או מחייבת״.

2. קצת רקע מתבקש: המלחמה נגד מכת המינויים הפוליטיים הניעה את הכנסת והממשלה, המחוקק והרגולטור, לבנות שכבת הגנה דו־שכבתית נגד המינויים הפוליטיים. ראשית, נבחרת הדירקטורים של רשות החברות הממשלתיות, שממנה אמורים השרים לשאוב את מועמדיהם לג׳ובים הממשלתיים. ואחרי הנבחרת — הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות בראשות השופטת בלהה גילאור.

בגלל הקפאת פעילותה של הנבחרת לכמה שנים הוציאה המשנה ליועמ״ש דינה זילבר בשנת 2020 חוות דעת שמאפשרת לממשלה למנות בתנאים מסוימים מועמדים חיצוניים שאינם בנבחרת.

אחד התנאים שנבחן לגבי פרץ הוא שאלת "הכישורים המיוחדים״ שנדרשים ממנו, שבכוחם לגבור על הזיקה הפוליטית שלכאורה מזהמת את המינוי. הוועדה פסלה את המינוי כיוון שסברה שאין בכישוריו המיוחדים לגבור על כשל הזיקה. ואילו הממשלה הכשירה את המינוי, לא לפני שהיועץ המשפטי היוצא אביחי מנדלבליט קבע שהחלטת שר הביטחון בני גנץ והממשלה למנות את פרץ היא סבירה. על כך הוגשה העתירה.

עמיר פרץ על רקע מטה התעשייה האווירית בלוד | צילום: אבי מועלם, אלכס קולומויסקי

3. עו"ד נאור הציג "סיטואציה מעט אבסורדית: שר הביטחון שטוען כי כישוריו של פרץ עולים על הזיקה הפוליטית הוא גם השר שבכבודו ובעצמו מכשיר אותו".

ברק־ארז מיהרה לבלום את הלוגיקה הזו: "אם הולכים עם ההיגיון הזה, לא יכול להיות מצב שיהיה חריג ולשר לא תהיה אפשרות להשיג על הוועדה".

ובכל זאת, ברק־ארז היא תקוותם של העותרים. הסיכוי ששטיין וסולברג יאתגרו את המינוי שואף לאפס. ברק־ארז היא הסיכוי, והיא אכן הקשתה על המדינה. "אנחנו לא חולקים על כישורי פרץ", אמרה, "כולם מצוינים כשהפוקוס על עצמם בלבד... אבל אם משווים לאחרים, אולי התשובה משתנה. ואולי מה שנראה מעולה לעצמו הוא פחות טוב בהשוואה לאחרים. האם כדי להחליט שלפרץ יש כישורים מיוחדים — לא נדרשת השוואה לאנשים אחרים? אולי מנכ"ל רפאל לפני שנתיים עדיף על מי שהיה שר ביטחון לפני 15 שנה? המיוחדות היא תמיד בהשוואה למשהו?".

4. והנה, גם השופטים השמרנים יותר, סולברג ושטיין, הצטרפו לתהייה הזו של חברתם ברק־ארז: "האם הכישורים המיוחדים נבחנים גם בהשוואה למועמדים אחרים?".

עו"ד תהילה גוט ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה ענתה: "למועמד אין ניסיון עסקי שבכוחו להצדיק את הכישורים המיוחדים, אבל שר הביטחון ביקש לתת משקל שונה לנתונים אחרים שרלבנטיים לפעילות החברה לעת הזו — ניסיונו הניהולי והציבורי שכוללים ביטחון, יחסי עבודה".

ואל מול שאלת השופטים שהתעקשו על ההשוואה למועמדים אחרים השיבה: ״השאלה היא האם יש עילה להתערבות משפטית. כישורי המועמד הם בהתאם ליכולותיו ולא ביחס לאחרים. האם נדרש להוכיח שמעבר ליכולות הוא צריך גם להוכיח עדיפות על אחרים? לטעמנו לא״.

ועוד הוסיפה גוט: "סבירות נימוקי השר קשורים בצורכי החברה ולא בבכירות הפוליטית. המוקד הוא הרלבנטיות של פרץ לצורכי החברה וטובתה היום".

5. ואת הרלבנטיות הזו פירט בא כוחו של פרץ, עו״ד שוקי חורש ממשרד ש׳ הורוביץ. ״הדרישות מיו"ר וממנכ״ל הן שונות״, אמר, "השר חשב שיש במינוי לענות על שתי בעיות. הראשונה, ההנפקה וההפרטה שבפתח, השינויים הארגוניים והשלכותיהם על יחסי העבודה. והשנייה, פיצוח השיווק של התעשייה האווירית, היצוא הביטחוני החשוב שנוגע גם לקשרים בין ממשלות. עם כל הכבוד לניסיון הביטחוני של המנכ"לים לשעבר, אין להם ניסיון באותם שני נושאים".

חורש הוסיף שלטעמו אין גם כל עניין של זיקה פוליטית: "זיקה היא תלות בממנה, כאן זה לא המצב. בינואר 2021 פרש פרץ מפוליטיקה ומאז ברור שאין זיקה פוליטית".

ונציג התעשייה האווירית, עו"ד אודי רוזנטל ממשרד גולדפרב, הוסיף: "אי אפשר לבוא היום, אחרי ארבעה חודשים, לבית המשפט ולבקש לפטר את פרץ. אם חלילה יפסיק לכהן נחזור לתקופה שלא היה יו"ר וייגרם נזק גדול לחברה".

השופט אלכס שטיין | צילום: אוהד צויגנברג

אגב, נימוק ההפרטה שיוביל פרץ הוא קצת משעשע לנוכח ההיסטוריה שלו כמנהיג עובדים ויו"ר ההסתדרות בעבר, שלחם כל חייו בהפרטות. זה בערך כמו למנות את עידית סילמן ממפלגת ימינה לראש התנועה לשחרור האישה או את יו"ר ש"ס אריה דרעי לראש התנועה לאיכות השלטון. ויש שיאמרו כמו שאכן אמרו פעם: למנות את פרץ לשר הביטחון. מצד שני, גם התאמתו של פרץ בזמנו לשר הביטחון התקבלה בלעג ספקני שהונצח במשקפת הסגורה ועד היום כולנו חייבים לו תודה, וחלקנו גם את חיינו, לנוכח התעקשותו לפתח את מערכת ההגנה הארטילרית "כיפת ברזל".

6. השופט שטיין ירה בעו"ד נאור שאלה ישירה: "האם נבחר ציבור צריך לזרום עם מה שקובעת הוועדה לאישור מינויים?". נאור דווקא זרם איתו: "נבחרי הציבור הם שהקימו את המנגנון שיבלום נבחרי ציבור עתידיים. אני בהחלט מכבד את החלטת הממשלה להקים את נבחרת הדירקטורים ואת המחוקק שהקים את הוועדה. אלה שני מנגנונים שהוקמו על ידי המחוקק ועל ידי הרגולטור".

בסיום הדיון יצאו השופטים להתייעצות. הנוכחים באולם העריכו שעם שובם ימליצו לנאור למשוך את העתירה בהיעדר עילה להתערבות. אלא שהשופטים חזרו לאולם והפתיעו עם ההודעה "נדחה לעיון" שמשמעותה: נכתוב החלטה מנומקת.

מותר להעריך שהם ידחו את העתירה. הפתעה תהיה אם הדחייה תהיה ברוב של שניים נגד אחת, והפתעה דרמטית תהיה אם יקבלו אותה ויבטלו את המינוי. אחרי הכל פרץ איננו סוסו של קליגולה (שלפי הסיפור רצה למנותו לקונסול) ומינויו אינו כה מופרך ומצדיק התנגשות חזיתית של בג״ץ בממשלה שמגובה בחוות דעת היועץ המשפטי.