כנס פינטק 2022
קדמה טכנולוגית VS רגולציה; ההחלטות שיעצבו את התפתחות הבנקאות הדיגיטלית בישראל
ענבל פולק, מנהלת מחלקת השקעות ברשות ני"ע אמרה בכנס פינטק 2022 של כלכליסט בשיתוף בנק הפועלים: "אנחנו מאמינים שמתן רישיונות למאות גופי פינטק ישפרו את המערכת הבנקאית וייצרו שוק חדש"; דניאל חחיאשוילי, מנהל אגף חדשנות וטכנולוגיה בפיקוח על הבנקים הוסיף: "הרפורמה לבנקאות פתוחה מבוססת על העיקרון כי המידע האישי של כל לקוחות הבנק שייך להם"
כנס פינטק 2022 של כלכליסט בשיתוף בנק הפועלים: "היום הפעילות הדיגיטלית מגיעה ל-90% אבל עדיין יש הרבה עבודה של שיתוף אוכלוסיות", כך הסביר דניאל חחיאשוילי מנהל אגף חדשנות וטכנולוגיה בפיקוח על הבנקים בכנס כלכליסט, בפאנל שכלל גם את ענבל פולק, מנהלת מחלקת השקעות, רשות ניירות ערך.
קראו עוד בכלכליסט:
הראיון עם הצמד נעשה חודשיים טרם כניסת חוק שירותי מידע פיננסי שצפוי להגדיל את שיתוף הפעולה בין הבנקים לגופי הפינטק.
למרות מועדו הקרוב של החוק – קיים עדיין ספק מהותי בשוק על כך שהבנקים יצליחו לשמר את כוחם, ובמציאות תאגידי הבנקים אינם מאוימים מחברות הפינטק
פולק: "הרפורמה באה לעשות שינוי. אנחנו רוצים לאפשר על ידי הרגולציה יצירה של עולם חדש וצומח של פינטקים שיעניקו שירות ללקוחות ויספקו תחרות למערכת הבנקאית. אנחנו מאמינים שמתן רישיונות למאות גופי פינטק ישפרו את המערכת הבנקאית וייצרו שוק חדש".
חחיאשוילי: "אני מסכים עם ענבל. אנחנו צועדים לקראת עולם של שיתוף פעולה. לגופי הפינטק יש היום שני מסלולי צמיחה. המסלול הראשון הוא הפיכה לחדי קרן על ידי גיוס הון בשוק הפרטי, והמסלול השני הוא שיתוף פעולה עם הבנקים. האחרונים יבינו שהמודל העסקי שלהם הולך להשתנות.
"הרפורמה לבנקאות פתוחה מבוססת על העיקרון כי המידע האישי של כל לקוחות הבנק שייך להם והם רשאים להחליט לאן לנייד מידע זה. הלקוח רשאי לפתוח את המידע האישי בפני שחקנים חדשים במערכת הפיננסית, על מנת לקבל מחברות פינטק (טכנולוגיה פיננסית) הצעות לשירותים פיננסיים מותאמים יותר למצבם הכלכלי".
כשאנחנו מסתכלים על תוכניות העובדה בבנקים אנחנו רואים כי שיתופי הפעולה נוגעים יותר לחברות ה"ביג-טק" לעומת הפינטק. האם זה האתגר האמיתי של הענף?
חחיאשוילי: "גופי הביגטקים משיקים יותר לעולם הפיננסי. אפל פיי וגוגל פיי אמזון עשויים להפוך לגורם תחרותי משמעותי גם בישראל. הבנקים מודעים לכך ומשפרים את השירות שהם, חלק מהחדשנות שאנחנו רוצים לראות בגופים המסורתיים, מקורם נמצא בגופי הפינטק הקטנים יותר והחיבור עם הבנקים ייצור גורם תחרותי לביגטקים".
החוק ייכנס כבר ביוני, על אילו פרמטרים תסתכלו שנה מהיום ותקבעו כי הרפורמה היא הצלחה?
פולק: "בסוף נרצה לראות במספרים יותר אנשים שמחוברים דיגיטלית ושיש להם נגישות למערכות תשלומים ומידע ופועלים במערכות אלו. כשמסתכלים על אירופה, אנחנו רואים במספרים כי לאחר הרפורמה מעל ל-20% פתחו חיסכון חדש, 60% הגדילו את הסיכון, והמספרים הם מדהימים ונרצה לראות את זה גם בישראל. טריליון שקל שיושב בפיקדונות של הלקוחות הישראליים יכול לעזור לצרכנים לממש את הרצונות שלהם".
המהפכה של החוק היא גם עבור הארגונים המפקחים. לדוגמה, הכובע הכפול של בנק ישראל שדואג לתחרות ויציבות פיננסית. איך אתם מסתדרים עם הסתירה לנוכח החוק?
פולק: "הבחירה ברשות ניירות ערך לא נעשית בצורה אקראית אלא דרך חשיבה של משרד האוצר. הרשות מפקחת על גופים פרטיים ומוסדיים. בנק ישראל מפקח על הבנקים ורשות שוק ההון על חברות הביטוח. הבחירה ברשות ניירות ערך טבעית כי היא שמה במרכז את הצרכן והלקוח כפי שנגזר מאותו החוק הצרכני".
חחיאשוילי: "אנחנו לטובת הלקוחות ומעדיפים אותה על פני הבנקים. האתגר המרכזי הוא האמון. אם אין יציבות אין אמון. שמנו לעצמנו יעדים של תחרות לצד יציבות והם הולכים יד ביד".