נאמנים למזומנים: חשבון העו"ש של הישראלים תופח

משבר הקורונה מאחורינו, אך נראה כי הציבור ממשיך להתבצר במזומן - היקף הכספים השוכבים בחשבונות העו"ש רק ממשיך ומטפס. מנתוני בנק ישראל, שפורסמו בשבוע שעבר, עולה כי נכון לסוף פברואר 2022 המשיך היקף הכסף בעו"ש לשבור שיאים והגיע ל־591 מיליארד שקל. מדובר בזינוק של כמעט 30% לעומת נתוני סוף 2020, ושל 85%(!) לעומת הנתונים בסוף 2018. אם נוסיף לכך גם את הכספים בפיקדונות, שגם צמחו בחדות מתחילת משבר הקורונה, הרי שנגיע ל־1.42 טריליון שקל, גידול של כ־400 מיליארד שקל בתוך שנתיים, המהווה צמיחה של 35%. מדובר בסכום שפשוט שוכב בחשבונות הבנק ולא צובר כמעט תשואה. חשוב להדגיש, כי הנתונים מתייחסים לכלל המשק ולא רק למשקי הבית.

מגמת הגידול בהיקף הכספים השוכבים בחשבונות העו"ש היא ארוכת טווח. היא צברה תאוצה מאז החל עידן הריבית האפסית, שהביא לכך שרבים מעדיפים להשאיר כספים פנויים בחשבון העו"ש, מלסגור בפיקדון המעניק ריבית אפסית. בהסתכלות של עשור אחורה, ניתן לראות שב־2013 היקף הכסף שבחשבונות העו"ש עמד על 94.8 מיליארד שקל, והוא היווה 3.2% מסך נכסי הציבור. עשור לאחר מכן והסכום כאמור כבר זינק יותר מפי 6, והוא מהווה כמעט 12% מנכסי הציבור. במשבר הקורונה המגמה התעצמה. "בהיסטוריה של הכלכלה הישראלית לא ראינו תנועות כ"כ משמעותיות של כסף כמו שראינו בשנתיים האחרונות", אומר גורם בכיר במערכת הפיננסית.

יש שתי סיבות לגידול החד. ראשית, המדינה הזרימה למשק כספים רבים בעקבות משבר הקורונה והחשש שהתעורר שהוא עלול להוביל למשבר כלכלי חריף בשל עצירת הפעילות במשק. ההזרמות הללו התבטאו בין היתר במענקים, תשלום דמי אבטלה לעובדים בחל"ת וגם בהתערבות של בנק ישראל בשווקים באמצעות רכישות אג"ח, למשל. בעקבות זאת גדל היקף הפיקדונות והכסף העו"ש בכ־200 מיליארד שקל ב־2020.

צילום: בלומברג

בשנת 2021 פחתו דרמטית ההזרמות של המדינה למשק ובכל זאת היקף הכספים בעו"ש ובפיקדונות זינק בעוד 185 מיליארד שקל. הפעם ההסבר לכך הוא הריבאונד הכלכלי שחווה המשק לאחר שהסתיימה תקופת הסגרים. הריבאונד הזה הביא לגידול בביקוש לאשראי, מה שהכניס עוד מזומן למערכת, שכן גם אם עסק עשה שימוש בהלוואה שקיבל, הרי שהכסף עבר הלאה אל הספקים שלו.

העסקים זורמים לפיקדונות

בנתוני בנק ישראל אין פילוח של הכספים בעו"ש לפי מגזרים, אך בנתוני הדו"חות הכספיים של הבנקים קיים פילוח שכזה בנוגע לפיקדונות. ואכן ניתן לראות שבעוד הפיקדונות של משקי הבית רשמו גידול זניח של פחות מ־1% ב־2021, הפיקדונות של עסקים קטנים צמחו ב־14.4% אשתקד, ולעסקים בינוניים והגדולים נרשם זינוק של 27.1%, זאת כתוצאה מצריכת אשראי גבוהה, שחלחלה לספקים של אותם העסקים ומהריבאונד שחוותה הכלכלה, שהתבטאה בגידול בצריכה ובפעילות של המשק.

גם הפריחה שחווה ענף ההייטק בשנתיים האחרונות משפיעה על העושר האישי של חלק ממשקי הבית ובנוסף לכך ברמת המאקרו, זרימת הכספים ממשקיעים זרים לחברות ההייטק לחץ על שער הדולר, וגרם להתערבות של בנק ישראל, מה שהגדיל גם כן את כמות המזומן.

העלייה החדה בהיקף הכסף בעו"ש ובפקדונות היא עקרונית חיובית - היא מעידה על חוסן הכלכלה המקומית ועל רמת הנזילות הטובה. אך בה בעת, הוא גם מהווה פצצה מתקתקת, בעיקר כי אינה מנוהלת.

הכספים הללו ששוכבים בחשבונות לא צוברים כמעט ריבית, וערכם גם נשחק כעת לאור העלייה באינפלציה. אמנם נרשמה צמיחה גם בהשקעה באפיקים דוגמת מניות ואג"ח בשנתיים האחרונות. במניות ישראליות היקף החשיפה אפילו עלה ב־33% (באג"ח השיעור היה מתון יותר), אולם עליות אלה מחווירות לעומת זינוק של 80% בעו"ש ובפיקדונות.

הכסף ששוכב בעו"ש מחפש השקעות. בשוק הנדל"ן מצטיירת תמונה של מחירים שרק הולכים וממריאים, ולכן סביר שחלק מהכספים הללו יופנו לשם, ויהוו דלק להמשך עליות המחירים. כל זאת, כשהמחירים בשוק זה כבר מגיעים לרמה שעלולה ליצור משבר חברתי ולדחוק החוצה חלק מהציבור שכבר לא יהיה מסוגל לעמוד ברמות המחירים האלה. בנוסף, הכספים בחשבונות העו"ש הם הנזילים ביותר והזמינים ביותר לשימוש. מספיק שיקרה בישראל, חלילה, הסלמה דרמטית במצב הביטחוני או אירוע אחר שיזעזע את הכלכלה, ובלחיצת כפתור עשרות מיליארדי שקלים - אם לא למעלה מכך, ייצאו לחו"ל לחוף מבטחים וכלל לא ברור מתי יחזרו ואם בכלל.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון. הזרמות הבנק בימי הקורונה תרמו לניפוח | צילום: אלכס קולומויסקי

גם ללא החרפה ביטחונית, ישנה גם בעיה בקרב הדור הצעיר (שמהווה את דור העתיד) - השוק המקומי לא מספיק אטרקטיבי והצעירים נוטים להעדיף השקעות בחו"ל, בין אם בשוק המניות או בתחומים כמו קריפטו. הזיקה של הדור הזה להשקעות בישראל הולכת ונחלשת, ומבחינתו עדיפה ההשקעה באחת מענקיות הטכנולוגיה העולמיות לעומת חברת תשתיות בישראל.

המדינה מתעכבת בהקמת מנגוני השקעה

נכון שהעולם פתוח וכך הוא צריך להיות, ואסור להגביל הוצאה של כספים לחו"ל. אולם באותה נשימה, המדינה צריכה לייצר בישראל אלטרנטיבות השקעה, כדי שניתן יהיה לווסת טוב יותר את הכספים ולא להגיע למצב, שמבחינת אנשים רבים האלטרנטיבה הטובה ביותר היא פשוט לקנות עוד נדל"ן או לתת לכסף סתם לשכב בחשבון. לאור העובדה שהר המזומנים רק הולך וגדל, הצורך במציאת פתרונות השקעה גדל.

כך למשל, חוק האיגוח כבר נגרר שנים רבות. אם כבר היו מיישמים אותו, ובצורה ראויה שמגינה על המשקיעים - ניתן היה לאגח תיקי הלוואות בתשואות טובות, שדומות לתשואה מדירה להשקעה, ובמקביל גם לפנות מקורות של לנותני אשראי אחרים למימון חדש. או לחלופין, לעודד יצירת קרנות השקעה בתשתיות, שיתבססו על כספים מהמגזר הקמעונאי.

אפשרות נוספת היא לייצר תמריצים אחרים כמו בתחום המיסוי, שיביאו לניתוב כספים להשקעות בשוק המקומי, כמו חשבון ייעודי להשקעות - כך שמשלמים מס רק לאחר משיכת הכסף ולא בכל פעם שמוכרים את אחת ההשקעות. כשם שהממשלה מקדמת את חוק האנג'לים השנוי במחלוקת (חוק המעניק הקלות במס על השקעה בסטארט־אפים), כך היא יכולה לקדם מדיניות מס שתעודד השקעה השקעות באלטרנטיבות שונות. אולם נראה כי נושא זה אינו נמצא על סדר היום שלהם. וכך, לאט לאט הולך ומתנפח לו הר המזומנים. כשנבין את ההשלכות שלו, זה כנראה כבר יהיה מאוחר מדי.

לקראת הגברת הזרימה לפיקדונות?

שאלה מעניינת היא מה יקרה ב־2022 - האם נמשיך לראות קצב גידול חד כל כך, כשם שראינו בשנתיים האחרונות? באופן זהיר ניתן להעריך שהקצב יירד, מכיוון שהדלק לגידול בשנתיים האחרונות (השלכות משבר הקורונה) כבר כמעט ואיננו.

בינתיים בחודשיים הראשונים של 2022 חלה עלייה של 3.4% בהיקף הכספים בעו"ש (מה שמשקף קצב גידול דו־ספרתי), שהם 19 מיליארד שקל. מנגד, חלה ירידה בפיקדונות, כך שבשורה התחתונה היקף הכסף בעו"ש ובפיקדונות עלה רק ב־3 מיליארד שקל בתוך חודשיים.

גורמים נוספים שעשויים להשפיע השנה הם הנפילות בשווקים והעלייה בריבית. הנפילות אמנם עדיין לא גרמו להיסטריה של בשוק המקומי, ולראיה הפדיונות מקרנות הנאמנות אינם דרמטיים בהשוואה למשברים קודמים. אולם, אם המגמה השלילית תימשך, סביר שנראה יציאת כספים משוק ההון לעבר העו"ש והפיקדונות. גם מגמת עליית הריבית עשויה להעביר כספים מהעו"ש לפיקדונות, שכן ריבית הפיקדונות הופכת לגבוהה יותר. אולם גורמים במערכת הבנקאית לא צופים שינוי משמעותי, שכן רמת הריביות עדיין נמוכה, ולא הפכה את אפיק הפיקדונות לאטרקטיבי מבחינת התשואה שלו.