אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מדד הסודיות הפיננסית: ישראל הפכה אטרקטיבית יותר למעלימי מס ומלביני הון צילום: יובל חן

מדד הסודיות הפיננסית: ישראל הפכה אטרקטיבית יותר למעלימי מס ומלביני הון

ישראל עלתה למקום ה-32 במדד שמפרסם הארגון הבינלאומי Tax Justice Network; במקומות הראשונים: ארה"ב, שוויץ וסינגפור

17.05.2022, 06:30 | שלמה טייטלבאום

מדד ה"סודיות הפיננסית" שמפרסם הארגון הבינלאומי Tax Justice Network מזכיר לנו פעם נוספת כי רמת השקיפות של המערכת הפיננסית בישראל - נמוכה. בדירוג של 2022 עלתה ישראל מהמקום ה־38 למקום ה־32 במדד הסודיות הפיננסית, שכולל 141 מדינות. העלייה במדד היא למעשה תופעה שלילית - שכן סודיות הפיננסית חזקה מעודדת הלבנות הון.


קראו עוד בכלכליסט:


משמעות הדבר היא שישראל יכולה להוות מקום אטרקטיבי לביצוע עבירות של הלבנת הון והעלמת מסים. מכיוון שהמערכת הפיננסית היא גלובלית, הרי שמדובר בנזק לא רק לישראל, אלא לעולם כולו. השם "סודיות פיננסית" עלול לייצר קונוטציה חיובית, שמזכירה "סודיות הבנקאית" ו"הגנה על הפרטיות", אך בהקשר הנוכחי הסודיות הפיננסית היא דווקא שלילית. הסודיות הפיננסית היא המסיכה מאחוריה מסתתרות העברות כספים לא חוקיות ובעייתיות.

בעלויות שקופות של נכסים

מדד הסודיות הפיננסית מורכב מ־20 אינדיקטורים הבודקים את רמת הסודיות הפיננסית בכל מדינה. האינדיקטורים בודקים האם לרשויות המס במדינה יש מידע ברור על בעלי המניות מאחורי כל "שותפות" וכל "קרן"; האם גם לציבור הרחב יש גישה ודרך לדעת מי הבעלים של כל נכס; האם הדוחו"ת של חברות פרטיות חשופים לציבור; מה רמת השקיפות של פסקי הדין הנוגעים למסים; מה היא רמת השיתוף פעולה של המדינה עם מדינות אחרות בהעברת מידע.

הדירוג של כל מדינה מלמד גם על השפעתה על הסודיות הפיננסית ברחבי העולם. העלייה של ישראל במדד נובעת, בין היתר, מכך שכיום היא תורמת ל"סודיות הפיננסית הגלובלית" כ־0.99% לעומת 0.88% ב־2021. חלקה של ישראל בשירותים פיננסיים המוענקים לתושבים זרים עלה גם הוא מ־0.3% ל־0.43%. "ככל שישראל הופכת להיות שחקנית חשובה יותר בזירה הפיננסית הבינלאומית, הרי שהאחריות שלה כלפי הסדר הפיננסי העולמי גם צריכה לעלות" אומרת עו"ד מורן הררי ל"כלכליסט", מנהלת תחום סודיות פיננסית וממשל בארגון TJN.

בניין של רשות המסים, צילום: יובל חן בניין של רשות המסים | צילום: יובל חן בניין של רשות המסים, צילום: יובל חן

ישראל מקבלת ציונים גבוהים - כלומר, גרועים במיוחד - בכל מה שקשור לרישומי בעלות שקופים. משמעות הדבר שבישראל יש דרכים משפטיות רבות להתאגד באופן שלא יהיה ברור מי עומד מאחוריה. בישראל גם אין חובה על חברות פרטיות להנגיש את הדו"חות שלהן לציבור הרחב. הררי אומרת כי "למעלה מ־80 מדינות כבר חוקקו חוקים שמאפשרים לציבור הרחב לדעת מי בעל הזכויות מאחורי כל תאגיד, נאמנות ושותפות, אבל בישראל אין אפילו כוונה פומבית לבצע משהו כזה".

באופן לא מפתיע, גם בהקשר של הדו"ח הזה, זוכה חוק מילצ'ן להתייחסות שלילית. כזכור, כיום יש פטור ממס למשך עשר שנים לתושבים חוזרים ולעולים חדשים. אך מלבד הפטור ממס, יש גם פטור מ"דיווח", כלומר התושב החוזר לא חייב לדווח על הכנסותיו מחו"ל. בעוד על הפטור ממס ניתן להתווכח ולראות בו צעד מדיניות לגטימי, הרי שהפטור מחובת דיווח תורם למעשה לסודיות הפיננסית ומאפשר בעקיפין הלבנות הון והעלמות מס. בהקשר זה כדאי לזכור כי בימים אלו ישראל פותחת את דלתותיה לעשירים מרוסיה ומאוקראינה, ובחסות פתיחת דלתות מבורכת זו, כדאי לישראל לוודא שהיא לא הופכת לכלי להלבנת הון.

איי קיימן כבר לא בטופ

כשיוצאים מההקשר הישראלי, ארצות הברית מובילה את הדירוג - היא האחראית הגדולה ביותר ל"סודיות פיננסית" בעולם, והיא הרחיבה את הפער בינה לבין המדינות הבאות בתור. לפי מחקרים אחרים שביצע ארגון, המדיניות האמריקאית מפסידה למדינות העולם 20 מיליארד דולר מדי שנה במסים שהיו אמורים להיות משולמים.

אחרי ארה"ב נמצאות שוויץ, סינגפור (שמגיעה בפעם הראשונה למקום ה־3), הונג קונג, לוקסמבורג, יפן, גרמניה, איחוד האמירויות, איי הבתולה ואיי גרנזי (שתי האחרונות הן ישויות בריטיות). איי קיימן, שזכו בעבר להיות במקום הראשון, לא נכנסו להיכנס לעשירייה הפותחת השנה, בשל חשיפת נתוני אמת שלימדו כי הם מעניקים מעט שירותים פיננסיים לתושבי חוץ.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות