יש חשש, אין פאניקה: הביטוח על האג"חים בישראל מתייקר

האם תוצאות הבחירות והמדיניות המתוכננת על ידי ממשלת נתניהו כבר החלו לפגוע בכלכלת ישראל? למרות שישנם סימנים מובהקים לכך שהאווירה כלפי ישראל השתנתה, גורמים בכירים בשוק ההון מסבירים כי עדיין "אין פאניקה" כלפי הכיוון של הממשלה החדשה.

הנתון הראשון שגרם לרעש בימים האחרונים היה מדד ה־CDS שנותן ביטוי לחוזי הביטוח במקרה שישראל תקלע לחדלות פירעון ולא תוכל לשרת את החוב. ההיגיון הכלכלי מאחורי המדד הוא שככל שה־CDS עולה, הסיכון של המדינה עולה. ואכן בשבוע האחרון נרשמה עליה של כ־9% לרמה של קרוב ל־45 נקודות. כאשר מסתכלים על התפתחות ה־CDS מאז ניצחונו של בנימין נתניהו בבחירות, ב־1 בנובמבר, העלייה היא כמעט של 29%, בעוד שברוב המדינות המערביות הוא דווקא ירד (למעט ארה"ב שם נרשמה עלייה מתונה).

אך כאמור, גורמים שבקיאים בנושא מסבירים כי עדיין מדובר בתנודות לא משמעותיות שאינן מעידות על פאניקה. ולראייה, רמת ה־CDS בתקופת המשבר הפיננסי הגדול של 2008 עמדה על 270-250 נקודות, יתר מפי חמישה.

סימן נוסף שעלול לבשר על ירידת התיאבון של משקיעים לחשיפה לכלכלת ישראל הוא פיחות השקל, אליו התייחס נגיד בנק ישראל במסיבת העיתונאים האחרונה סביב העלאת הריבית. אמיר ירון רמז על כך כי ישנם גורמים לא כלכליים שמסבירים את הפיחות בעיקר מול הדולר: שער החליפין הנומינלי האפקטיבי שמפרסם בנק ישראל (מעין סל מטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ישראל) עלה בשבוע האחרון בכ־4%-3%, אך גם הפעם הרמה דומה לזו שנרשמה בשנתיים האחרונות.

עוד טוענים אותם גורמים בשוק כי גם ההנפקה שביצע החשב הכללי באוצר בשבוע שעבר, עליה התרברב שר האוצר בצלאל סמוטריץ', היתה רחוקה מהצלחה מסחררת והזכירה את המרווח שמגייסות מדינות בעלות דירוג אשראי זהה לשלנו.

בהקשר זה, בשבוע שעבר הדגיש מקסים ריבניקוב, האחראי על קביעת דירוג האשראי של ישראל מטעם S&P את הסיכונים המאיימים על הדירוג הכרוכים בפגיעה במוסדות, לרבות בית המשפט העליון, וגם של מדיניות תקציבית לא אחראית.