סוכני הביטוח בלמו את רוב הרפורמות שתכנן האוצר, הציבור ישלם את המחיר

לאגף תקציבים ולרשות שוק ההון היה חלום: לתקן את העיוותים ולהגביר את התחרות בשוק הביטוח והחיסכון ארוך הטווח - שבו מתנהלים קרוב ל־2.5 טריליון שקל מכספי הציבור בקרנות הפנסיה, קופות הגמל, ביטוחי החיים ועוד. מכיוון שמדובר במוצרים מורכבים, שגם דורשים תכנון ארוך טווח, רוב האנשים נשענים על מתווכים פיננסיים - כ־85% מתוכם הם סוכני ביטוח - שמהווים את הצלע השלישית במשולש השחקנים בשוק: גופים מוסדיים, מתווכים פיננסיים וציבור החוסכים והמבוטחים.

בשנה שעברה, במסגרת העבודה על תקציב 2024-2023, ניסה משרד האוצר לקדם רפורמות משמעותיות בתחום, אך את רובן לשכת סוכני הביטוח, שמייצגת את רוב סוכני הביטוח העצמאים בארץ ונחשבת כבעלת לובי פוליטי חזק, בלמה. מאז נוהל משא ומתן מתמשך בין נציגי האוצר ללשכה, בתיווכו של ח"כ אליהו רביבו (הליכוד). רביבו הוא מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, שדרכה עוברים כלל הצעות החקיקה ושינויי התקנות בתחום, ולכן מעורבותו במו"מ משמעותית.

בשבוע שעבר הגיעה לשכת סוכני הביטוח לסיכום עם רביבו, בידיעת האוצר, שלפיו האוצר יבלום שלושה צעדים שקידם לשינוי מנגנון העמלות של סוכני הביטוח, בתמורה להסרת התנגדות הלשכה לקדם שני צעדים שעוסקים בהגברת התחרות בשוק. מבחינת האוצר, זוהי פשרה שמאפשרת לקדם רפורמות חשובות לטובת הציבור. מבחינת הלשכה, היא הצליחה לבלום את הפגיעה הישירה בעמלות הסוכנים, שאותה היא הגדירה כ"פגיעה קשה בחופש העיסוק ובהגנה על פרטיותו של הפרט".

הסיכום בין הלשכה לרביבו הוא פוליטי במהותו. כלומר, תוקפו תלוי בכך שהממשלה תשרוד וועדת הכספים תשמור על הרכבה הנוכחי. "כלכליסט" ממפה את הסטטוס העדכני של הרפורמות בשוק הביטוח והחיסכון - אלו שיקודמו, ואלו שייקברו, לפחות לעת עתה.

הצעד הראשון שהלשכה הסכימה לקידומו הוא כניסת בנקים קטנים, שהיקף פעילותם קטן מ־10% (הבינלאומי, וואן זירו וירושלים) לשוק הביטוח האלמנטרי, זאת בשונה מהמצב כיום שבו בנקים יכולים לעסוק רק בביטוחי משכנתאות. אם אכן הצעד יאושר, שלושת הבנקים יוכלו למכור ביטוחי רכב, רכוש, תאונות אישיות ועוד, ובכך להגביר את התחרות בשוק ולהפחית את העלויות לציבור. צעד זה כבר אושר בקריאה ראשונה, והוא ממתין כעת שוועדת הכספים, בראשות ח"כ משה גפני, תכין אותו לקריאה שנייה ושלישית.

הצעד השני יאפשר לכלל הבנקים להציע ייעוץ פנסיוני דיגיטלי, בשונה מהמגבלה כיום שלפיה הם יכולים לעשות זאת רק בין כותלי הבנק. מגבלה זו נקבעה ב־2005 במטרה למנוע מהמערכת הבנקאית להשתלט על השוק. גם צעד זה צפוי להגביר את התחרות מול סוכני הביטוח, כשהמרוויח הגדול מקידום המהלך הוא הבנק הדיגיטלי וואן זירו, שמכיוון שאין לו סניפים פיזיים פרט לסניף המרכזי בתל אביב, הוא מוגבל ביכולתו לספק ייעוץ פנסיוני. הבנק אף עתר בשנה שעברה נגד רשות שוק ההון, אך עתירתו נדחתה. הצעת החוק בנושא אמורה לעלות לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה כבר בשבועות הקרובים.

לפי הסיכום הנוכחי, שני הצעדים יקודמו במושב הכנסת הנוכחי, כלומר עד אפריל. אם הם אכן יקודמו, הם יצטרפו לשני צעדים נוספים שהצליח האוצר לאשר בקיץ האחרון. אחד מהם הוא חוק היועצים הפנסיוניים - הסעיף היחיד ששרד את דרכו אל חוק ההסדרים, ושנועד לחזק את מעמדם של היועצים הפנסיוניים, שמהווים כ־3% בלבד מכלל המתווכים הפיננסיים.

הסעיף אוסר על הגופים המוסדיים לסרב להתקשר עם יועצים פנסיוניים, והוא נוצר על רקע החשש שגופים מוסדיים מסרבים למכור מוצרי ביטוח וחיסכון דרך יועצים פנסיוניים משיקולים כלכליים. החוק קובע מבנה עמלות קשיח ליועצים הפנסיוניים, מה שאמור לוודא שההמלצות יינתנו על בסיס אובייקטיבי, כך שלגופים המוסדיים אין יכולת לתמרץ ולהשפיע, בשונה ממבנה העמלות הגמיש יחסית של סוכני הביטוח.

בלשכת סוכני הביטוח דרשו שהחוק יכלול גם את סוכני הביטוח, כלומר שהגופים המוסדיים לא יוכלו לסרב לעבוד עם סוכני הביטוח, אך החוק אושר לבסוף מבלי לכלול אותם. עם זאת, יו"ר הלשכה שלמה אייזיק הצהיר בשבוע שעבר שיקדם יחד עם חברי כנסת מוועדת הכספים תיקון לחוק. גורם בכיר בשוק מתח ביקורת על ההצהרה של אייזיק ואמר כי "מה שהלשכה רוצה זה ליהנות מהיתרונות של להיות אובייקטיבי, מבלי להיות אובייקטיבי".

הצעד המשמעותי ביותר שאושר הוא הגבלת ההפקדות לביטוחי מנהלים. במשרד האוצר ניסו במשך שנים לקבור את המוצר, שאותו הם מגדירים כ"מוצר נחות שפוגע ביכולת החיסכון של החוסכים". על אף התנגדות לשכת סוכני הביטוח וחברות הביטוח, ועדת הכספים אישרה במושב הקיץ האחרון את הצעד, שמביא להסטה של מאות מיליוני שקלים בשנה מביטוחי מנהלים למוצרי גמל, שצפויים להביא לקצבה הגבוהה פי 1.5.

אל מול קידום צעדים אלו, רביבו התחייב ששלושה צעדים משמעותיים לשינוי מנגנון העמלות של סוכני הביטוח ייבלמו. באוצר טוענים כי במבנה העמלות הנוכחי ישנם תמריצים כלכליים שעלולים לפגוע בטיב השירות שמציעים חלק מהסוכנים ולכן שאפו לשנותו. הסעיף המשמעותי מתוך השלושה הוא שינוי עמלות המכירה (המכונות עמלות היקף) והפיכתן בפועל לעמלות שוטפות, זאת על ידי קביעת מנגנון קיזוז שלפיו אם לקוח עוזב בטרם חלפו שש שנים, סוכן הביטוח ייאלץ להחזיר את החלק היחסי של העמלה שקיבל.

כיום, כ־70%–80% מההכנסות של גוף מוסדי (כלומר הפרמיות המשולמות על ידי הלקוח) בשנה הראשונה מועברות לסוכן הביטוח כעמלת היקף. באוצר טוענים כי היא גורמת לכך שחוסכים ומבוטחים רבים מועברים בין גוף מוסדי אחד לאחר, ללא הצדקה כלכלית.

באוצר ככל הנראה ייאלצו להמתין עוד זמן רב עד שיצליחו להעביר את הצעד, אם בכלל. עם זאת, התפתחות מעניינת עשויה להגיע מכיוון אחר: ההבנות שעליהן סיכמו רביבו והלשכה, בידיעת האוצר, הן בנוגע לעמלות היקף בתחום הגמל, והן לא רלבנטיות בתחום ביטוחי החיים והבריאות - שהוא תחת סמכות רשות שוק ההון, שלא נכחה בפגישה האחרונה במו"מ. רשות שוק ההון אף ביצעה ב־2019 מהלך דומה של שינוי עמלת ההיקף, אך רק בתחום ביטוחי הריסק.

שני הצעדים הנוספים שנקברו הם חובת גילוי ללקוחות על היקף העמלות שהגוף המוסדי משלם לסוכן הביטוח, וקביעת גובה עמלה זהה לאותו סל של מוצרים המוגדרים כתחליפיים, כך שלא יהיה תמריץ להמליץ על מוצר אחד על פני השני רק בגלל שהעמלה בו גבוהה יותר.

לבסוף, נותר צעד אחד שעודנו במחלוקת, והוא איסור על הגופים המוסדיים לרכוש סוכנויות ביטוח, זאת בשל הטיה במכירות הסוכנויות למוצרים של אותם גופים. באוצר ביקשו לקבוע בהוראת שעה איסור שיחול עד סוף 2024, ובינתיים צוות בראשות מנכ"ל האוצר יבחן את הנושא ויגיש את המלצותיו. לשכת סוכני הביטוח מתנגדת לכך והאיסור טרם אושר, אך הצוות כבר הוקם, ולאחר שהפסיק את עבודתו בעקבות פרוץ המלחמה, הוא צפוי להמשיך אותה בשבועות הקרובים.