"כמו לפתוח בקבוק יין בבית, רק עם אוכל טעים"

"וגה" יושב במרכז מסחרי מנומנם בשכונה המנומנמת לא פחות כוכב הצפון, פרבר שינה צפון תל־אביבי שהדבר האחרון שהיית מצפה לפגוש בו הוא בר יין. אייל אלגאוי הוא המייסד והבעלים ("והסומלייה, מלצר היין, כשמישהו מתעקש על זה"), אידית פדידה היא השפית, ואנה ארונוב, אשתו הרקדנית ושופטת הריאליטי "רוקדים עם כוכבים", היא האחראית על הסושיאל, משהו ששלושתם טוענים, ובצדק, שהוא לא פחות חשוב בימים אלה מאוכל טוב ויין משובח.

הבר שלהם (ברחוב אבא קובנר 4) נפתח אומנם כבר לפני שנה וחצי, אבל רק עכשיו, עם הצטרפותה של פדידה, הוא עולה על דרך המלך.

בליל סערה אחד לפני כמה ימים הגעתי אליו במקרה. המקום הזכיר קצת מספרה ואת פניי קידם אלגאוי בכפכפים, אבל האוכל והיין שפגשתי באותו ערב היו לא פחות ממושלמים. החל בזוקיני הצרוב עם חסת הסלנובה ברוטב ויניגרט של תפוז צלוי ופיצוחים, עבור במנת הדג — בר ים עם מולים, דף פסטה, אפונת גינה בחמאת יין פינו גריג'ו לבן, וכלה בסנדוויץ' הפיצה, שהתגלה כפיצה מקופלת לכריך עם בשר בבישול ארוך, פטריות יער צלויות, גבינת פקורינו ורוקט. גם הקינוח, מוס שוקולד ברוטב קרמל היה מעולה. בקיצור, אוכל של שפית גדולה שמוגש בבר יין קטן שלא עושה עניין לא ממנה, לא מהיין ולא משום דבר. שכונתי כבר אמרתי? הכי ההפך מהסלבריטאות של בעליו. כן, גם אלגאוי שהכיר את אשתו בתוכנית הריאליטי "לאהוב את אנה" הוא סוג של סלב ("אני נהנה. זה סבבה", הוא מחייך בלי להשתחצן).

"פתחתי דווקא פה, מתחת לבית", הוא מסביר את הבחירה בלוקיישן, "אין מקום כזה מעבר לירקון, חוץ מ'ברשל' ברמת אביב. חוץ מזה, לא רציתי לפתוח מקום שמוכתב מטרנד כמו למשל טאפסים או יין טבעי. אם אתה טוב, יגיעו אליך לכל מקום. רותי ברודו מוכיחה את זה כל יום מחדש. אבל רוב הלקוחות שלי הם מהשכונה".

פילה בר ים עם מולים, פסטה, אפונת גינה בחמאת יין פינו גריג'ו לבן | צילום: אידית פדידה

לאלגאוי (40) קילומטרז' בלתי נגמר כמעט בעולם האוכל הישראלי, רובו כמלצר, אחראי משמרת ובעיקר מנהל. הוא התחיל את דרכו במסעדת קרפצ'יו בר של האחים אסף ויותם דוקטור, עזר להם להקים את "האחים", עבד ב"גסטרו פאב" של קבוצת 223, ב"פרונטו" וגם ב"דייגו סאן". "ואז פתחתי מקום משלי. 'אחוזת בית 3'. המקום עבד אבל השותפות לא עבדה", הוא מספר. פדידה (38) היתה טבחית ואחר כך שפית תפעולית ב"כתית" של מאיר אדוני, עבדה ב"הוטל מונטיפיורי" של קבוצת r2m , וגם היתה השפית של "הקומה השנייה" של רביבה וסיליה, ששיבחתי בזמנו את האוכל שלה בביקורתי על המקום. בין לבין הספיקה להתמחות באחת המסעדות הטובות של בירת האוכל הספרדית סן סבסטיאן, מכה של הפודיז, אצל השף מרטין בראסאטגי שלו 3 כוכבי מישלן. בקיצור, גם לה רזומה מפואר לא פחות.

אבל מה שפית גדולה כמוך עושה כאן? בבר יין קטן בכוכב הצפון.

"הבנתי שאני לא רוצה יותר את הנטל של מסעדות. התחלתי עם ארוחות פרטיות, שממשיכות גם עכשיו. אני כאן בימי שלישי עם תפריט מיוחד, ובשאר השבוע זה אוכל שלי אבל קצת יותר פשוט, ואני אחראית עליו ומשגיחה. יש לי ילדה בת 3 וקצת, היא שינתה לי הרבה. גיליתי שנורא נעים לי כאן, שזה משהו שלא כל כך חוויתי בקריירה שלי".

"לפני שהיא הגיעה היו לנו ארבעה חודשים לא טובים. כמעט סגרנו", מודים בני הזוג ביושר נוגע ללב שגורם לי סופית להתאהב בהם. "הצענו לאידית להיות שותפה שלנו, אם היא תרצה".

"לא עבדתי ממש בשום מקום", מציגה את עצמה עכשיו בצחוק מתגלגל ארונוב (42) שלא ממש צריכה להציג את עצמה. אולי רק לי. "עכשיו אני ‘נאלצת’ לעבוד כאן. אני מנהלת את הסושיאל של המקום ואני מכירה כל דבר שקורה כאן. אבל אני לא בסידור עבודה, כשצריך אני באה. זה המקום של אייל והחלום שלו. אני עודדתי אותו לעשות את זה. אני בעד הגשמת חלומות. כן, גם כלכלית. אם אני לא אהיה כאן בשביל שהוא יגשים חלומות, אז בשביל מה נפגשנו".

זה לא מקטין אותו אצלך? סליחה על השאלה הפרימיטיבית.

"חלילה", היא עונה. ואלגאוי מתערב ואומר: "מותר לה להרוויח ארבע פעמים יותר ממני".

"כשזה גבר, אף אחד הרי לא שואל את זה", מתרעמת ארונוב, בצדק. "זה מקום שכונתי וקטן וכולם מכירים את כולם. זה מרגיש כמו לפתוח בקבוק יין בבית, רק שיש פה גם אוכל טעים ועוד קצת אנשים והם באים לאייל ומחבקים אותו".

גם הם כמו רבים בתחום מתמודדים עם ההתלבטות איך לפתוח כרגיל בימי מלחמה. "יש לי לקוחות עם ילד בעזה. הם לא באים לבלות. הם באים לנשום", אומר אלגאוי. "ביום שנהרגו בו 24 חיילים לא רציתי לפתוח. אנשים אמרו לי תודה שפתחת. פתחתי כי בסוף זה עסק, אידית כבר קנתה דגים ויש לי עובדים. אחת הלקוחות באה עם הבן החייל וכל המשפחה. נתתי לו חיבוק אף שלא פגשתי אותו אף פעם קודם".