עצרת ענק מול הכנסת בירושלים | צילום: רויטרס /Ilan Rosenberg
רבבות הגיעו לעצרת ענק מול הכנסת: "זהו קרב חיינו"
רבבות מפגינים מכל רחבי הארץ מחו בירושלים בדרישה להחזרה מידית של החטופים ולהחלפת נתניהו. דינה זילבר, לשעבר המשנה ליועמ"ש: "נקום ונחליף את הממשלה ונביא למדינה הזו הנהגה אחרת". טלי שהגיעה מתל מונד: "זה ערב קשה, אבל גם אופטימי. אם כולם מצאו את הזמן להגיע לכאן - אולי יקרו דברים טובים"
החל משעות הצהריים החלה זרימה קבועה, הולכת וגדולה, של מפגינים אל עיר הבירה. בשעות אלו עוד היה ספק האם אכן המחאה התעוררה מחדש, אך לקראת ערב זה כבר היה ברור שהפגנת ענק מתקיימת בירושלים. קפלן הירושלמי - הרחוב הארוך שמוביל מהכנסת אל רחבת בית המשפט העליון - התמלא במפגינים, שהגיעו מכל רחבי הארץ.
נעם וחגית הגיעו כל הדרך מהיישוב יובלים שבמועצה האזורית משגב שבצפון. עבורם זו הפעם הראשונה בחייהם הארוכים - הם כבר אינם זוג צעיר - שהם עולים להפגין בירושלים. "אולי גם הגעתי אחרי מלחמת ששת הימים" אומר נעם. "חששנו מאכזבה לגבי כמות האנשים, אבל זה לא נראה כך".
אורית וטלי הגיעו מתל מונד. לדברי טלי, "זה ערב קשה, אבל גם אופטימי. אם כולם מצאו את הזמן להגיע לכאן - אולי יקרו דברים טובים". הן הגיעו גם להפגנות נגד החקיקה המשפטית בשנה שעברה, אך לדבריהן האווירה הערב "הרבה יותר עוצמתית - יש כאן יותר צעירים, יותר תהודה, והמחשבה על החטופים נותנת לזה עוצמה אחרת".
מספר המפגינים שהגיעו לא השתווה להפגנה טרם אישור עילת הסבירות, אך עבור מארגני המחאה ההפגנה היום יכולה להיחשב כהצלחה גדולה. ראשית - זו לא הייתה הפגנה ירושלמית - המפגינים הגיעו לכאן מכל רחבי הארץ. זוגות, משפחות ויחידים. צעירים ומבוגרים. ושנית, ההפגנה הייתה גדולה מספיק כך שלרגעים נדמה היה שהימים הם בכלל ימי אביב 2023, במובנים מסוימים עידן אחר, אך לאחר רגע מתפכחים אל המציאות הקשה שאחרי השבעה באוקטובר.
עו"ד דינה זילבר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, נאמה בהפגנה ואמרה "אנחנו חמושים בתקווה ובידיעה שזהו קרב חיינו, נקום ונחליף את הממשלה ונביא למדינה הזו הנהגה אחרת ואת העתיד הבהיר שלו היא ראויה, זעקי ארץ, זעקי להפיל אותם, להראות למחוללי שרשרת האסונות הזו את הדרך החוצה. אני מסתכלת אל השמיים השחורים ואז מסתכלת עליכם ומתעודדת. גם כשמדינה שלמה שרויה בעלטה, בשחור שבשמיים מרצדים ריבוא של כוכבים שמאירים את המרחב - אתם".
"הגעתי לכאן כי סיקרן אותי לחוות מהשטח ולא רק לראות דרך התקשורת את המחנה השני", אומר ינון גואטה, חוזר בתשובה, שהגיע להפגנה כדי לשוחח עם מפגינים אחרים.
איך אתה מתרשם?
"אני צריך לעכל. הדעות שלי לא יותר מידי ישתנו,"
אתה אתה מצליח להבין למה אנשים פה?
"בכל הנושא של החטופים - ברור, מי אני שאשפוט אותם".
בחלק מאזורי ההפגנה, האווירה והזעם של הציבור הורגשו, וצעקות "בחירות עכשיו" נזעקו אל האוויר, יחד עם אבוקות עשן. באזורים אחרים, את הזעם החליף עצב עמוק. במעלה רחוב קפלן עמד מפגין מבוגר ושר בקול צרוד ללא ליווי מוזיקלי - "הכול ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן. נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה הנעורים שבאו פתע אל סופם". בפינה אחרת חבורת צעירים ניגנה בגיטרה גרסת מחאה ל-sound of silence.
סופי ובני תיבון הגיעו מרמת גן. "אני אופטימית", אמרה סופי. "כל כך הרבה אנשים הגיעו". סופי נהגה להגיע גם להפגנות בשנה שעברה, "אבל בעיקר בקפלן. לירושלים עליתי רק בהפגנות הענק. אז מחינו נגד החקיקה, עכשיו אנחנו מוחים נגד הכול".
ב-21:30 הסתיימו הנאומים ומארגני המחאה החלו להקים את אוהלי המחאה, שמתוכנננים להישאר בסמוך לכנסת לאורך השבוע הקרוב. רחבת הכנסת כבר התרוקנה, ובמרחב נותרו כמה מאות מפגינים - חלקם פעילים שמקימים אוהלים, וחלקם עוד מפגינים בסמוך לבית המשפט העליון. צומת שמעון אגרנט נפתחה ברובה לתנועה, אך רחוב אליעזר קפלן עדיין חסום נכון לשעה זו.