לקוחה עושה קניות בסופר. הזינוק בתוצר נגרם מעלייה חדה בצריכה הפרטית | צילום: עמית שעל
התאוששות חלקית של המשק ברבעון הראשון של השנה: התוצר עלה ב-14.1%
לאחר הרבעון האחרון של 2023, שבו נרשמה צניחה של 21% בתוצר בחישוב שנתי, מגיעה ההתאוששות - אך היא עדיין חלקית בלבד. אם משווים את הצמיחה לרבעון הראשון אשתקד - הרי שזו ירדה ב-1.4%
ברבעון הראשון של שנת 2024, התוצר עלה ב-14.1% בחישוב שנתי (3.3% בחישוב רבעוני) לעומת הרבעון האחרון של שנת 2023. נתון זה מלמד כי המשק הישראלי התאושש מהרבעון הרביעי של 2023, שהיה רבעון קשה במיוחד, בו נרשמה ירידת תוצר של 21% בחישוב שנתי (5.7% בחישוב רבעוני).
עם זאת, נתוני הצמיחה הללו רחוקים מלשקף התאוששות מלאה של המשק. אם נשווה את הרבעון הראשון של 2024 לרבעון הראשון של 2023, נגלה ירידה של 1.4% בתוצר. חשוב מכך, נגלה ירידה של 3.1% בתוצר לנפש שהינו המדד הכלכלי המקובל לחישוב רמת איכות החיים.
ככלל, נתון הצמיחה הרבעוני הנוכחי גבוה מהערכות מוקדמות. כלכלני בנק הפועלים לדוגמה, העריכו כי הצמיחה ברבעון הראשון תעמוד על 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), אך עדיין לא מדובר בהפתעה של ממש. אחת המשמעויות של הנתונים היא כי בנק ישראל יוכל להימנע מהורדת ריבית בלי לחשוש שהוא פוגע בפעילות הכלכלית של המשק.
כדאי גם לבחון את מה שקרה לתוצר העסקי (התוצר בניכוי דיור ומגזר ציבורי): חלק זה נפגע משמעותית ברבעון האחרון של 2023, וירד ברמה של 34.2% בחישוב שנתי. עם זאת, ברבעון הראשון התמ"ג העסקי רשם התאוששות חדה יותר מאשר התוצר הכולל, ועלה בשיעור של 21% (שהם 4.9% בחישוב רבעוני).
גם התאוששות זו, רחוקה מרמת התוצר של ערב המלחמה. עם זאת, בהקשר העסקי כדאי לציין, כי היצוא הישראלי לא מתאושש וברבעון הראשון של 2024 נרשמה ירידה של 10.4% (2.7% בחישוב רבעוני) לעומת הרבעון האחרון של 2023, אשר גם בו נרשמה ירידה של 22.5% (6.2% בחישוב רבעוני). גם לעומת הרבעון הראשון של 2023 ישנה ירידה של 8.5% ביצוא.
הזינוק בתוצר ברבעון זה נבע מעלייה חדה בצריכה הפרטית (26.3 בחישוב שנתי, 6% בחישוב רבעוני), ומעלייה חדה בהשקעות בנכסים קבועים (49.2% בחישוב שנתי, ו-10.5% בחישוב רבעוני). אלו שני רכיבי התוצר שירדו בחדות ברבעון האחרון של 2023, ונרשמה בהם התאוששות, אך התאוששות זו עדיין לא מביאה אותם לרמה שלפני פרוץ המלחמה.
התמשכות הלחימה ברבעון הראשון הביאה לכך שרמת הצריכה הציבורית נשארה גבוהה כמו ברבעון האחרון של 2023 ואפילו עלתה מעט (7% בחישוב שנתי, 1.7% בחישוב רבעוני). גם יבוא הסחורות והשירותים עלה בחדות ברבעון הראשון של 2024, זאת בעיקר בשל הירידה ברבעון הקודם, ובשל היבוא הבטחוני לישראל.
רמת החיים נמוכה מזו של ערב המלחמה
נתמקד לרגע בצריכה הפרטית, שהוא הסעיף המיידי ביותר עבור האזרחים, ונשתמש במונחים רבעוניים בכדי לפשט את התמונה. ברבעון האחרון של 2023, שבו פרצה המלחמה, הצריכה הפרטית ירדה ב-7.6%, ועלתה ב-6% ברבעון הראשון של 2024. לכן בסך הכל, רמת החיים שלנו נמוכה מזו של ערב המלחמה.
אבל כשמסתכלים על הצריכה הפרטית לנפש, הרי שברבעון האחרון של 2023 היא ירדה ב-7.9%, וכעת עלתה ב-5.6%. בסך הכל, רמת הצריכה הפרטית ברבעון הראשון של 2024 עומדת על רמת הצריכה הפרטית לנפש של שנת 2021, לפני שלוש שנים.
מנתוני הצריכה הפרטית ברבעון הראשון של 2024 אפשר גם ללמוד משהו על מצב רוחם של הישראלים. יש עליה חדה של 6.3% בצריכה הפרטית השוטפת (הוצאות למזון, משקאות ושירותים אישיים) ועליה של 26% (שוב, בחישוב רבעוני) בהצאה למוצרים בני קיימה למחצה (הלבשה והנעלה, טקסטיל, כלי עבודה, מוצרי בידור ופנאי). עובדה זו מלמדת על כך שהישראלים, שנמנעו בתחילת המלחמה מרכישה של בגדים ושאר מוצרים שמוגדרים "בני קיימה למחצה", חזרו לרכוש אותם ברבעון הראשון של 2024.
ההשקעה בנכסים קבועים, עלתה בחדות. חלק משמעותי מהעלייה קשור לעלייה בהשקעות בבנייה (עלייה של 158% בחישוב שנתי, ו-26.7% בחישוב רבעוני). נתון זה חיובי ומלמד על התאוששות של ענף הבנייה שנפגע קשות בפרוץ המלחמה. אלא שצריך לסייג את ההתלהבות, שכן רמת ההשקעה בבנייה ברבעון הראשון משקפת רמה נמוכה למדי, הדומה לזו של הרבעון הרביעי של 2020, לפני כשלוש וחצי שנים.
בנוגע לייצוא, ישנה ירידה חדה ביצוא הסחורות (26.5% בחישוב שנתי, 7.4% בחישוב רבעוני). יצוא השירותים ירד ב-4.2% בחישוב שנתי, אחרי ירידה של 21.9% בחישוב שנתי ברבעון האחרון. ייצוא השירותים ללא תיירות והייטק עלה ב-10.2% אחרי ירידה של 12.9% ברבעון הקודם. ייצוא ההייטק בירידה, וייצוא היהלומים בעלייה.