המשקיעים חוששים שברק עילם לא רוצה לחכות עד שסופת AI תכה בנייס

בתי הקברות אמנם מלאים באנשים שאין להם תחליף, אבל כשמניית נייס צוללת ב־15% בעקבות הודעת הפרישה של המנכ"ל, זה חומר למחשבה. ברק עילם הפתיע את המשקיעים ביום חמישי עם ההכרזה נטולת ההסברים על עזיבתו את חברת התוכנה הארגונית. עילם (49) משלים 10 שנים כמנכ"ל נייס, אך העביר בחברה יותר ממחצית מחייו לאחר שהצטרף לשורותיה מיד עם שחרורו מיחידה 8200, שבה שירת כקצין.

נייס היא מחברות ההייטק הוותיקות בישראל, שהוקמה ב־1986 בידי פורשים מ־8200. עילם קיבל את ניהולה בטרם מלאו לו 40, ובעשור האחרון הפך אותה לאחת מחברות התוכנה לניהול מערכי לקוחות הצומחות והגדולות בעולם. בדרך הוא הוביל מהלכים לא טריוויאליים, שזכו להרמות גבה בזמן אמת, אך התבררו בדיעבד כנכונים. האכזבה והחשש של המשקיעים, אם כך, ברורים: עילם קיבל חברה עם הכנסות של כ־900 מיליון דולר, שנסחרה סביב שווי 2.5 מיליארד דולר, ובתוך עשור הקפיץ את מכירותיה פי שלושה, את הרווח פי ארבעה והשווי הפך אותה בשיא, בשנת 2020, לחברה הישראליות הגדולה ביותר לכמה רגעים. ביום חמישי נסחרה נייס סביב שווי של 14.5 מיליארד דולר, והודעת העזיבה גילחה כ־2 מיליארד דולר ממנו. לאור זאת, מתגמד גם התגמול הנדיב שעילם זכה לו לאורך השנים, והפך אותו לאיש עשיר מאוד: רק עבור 2023 קיבל תגמול בעלות 24.5 מיליון דולר, ובמרוצת העשור התגמול המצטבר היה כ־125 מיליון דולר.

"זו לא החלטה קלה עבורי, אבל אחרי 25 שנים בנייס אני מאמין שזה הזמן הנכון עבורי לפרוש. אחרי 10 שנים בתפקיד מנכ"ל צריך להעביר את הלפיד למישהו אחר. נייס היתה ביתי במשך יותר ממחצית חיי, ואמשיך להיות כאן כדי להבטיח מעבר חלק. אין לזה זמן טוב, אבל החלטתי לעשות זאת עכשיו. כרגע אני לא מתמקד בדבר הבא שאעשה, ומה שחשוב לי זה לבצע את התוכנית ל־2024 ולמצוא מחליף. אני בן 49 וממש לא טוב בגולף, כך שאצטרך למצוא מה לעשות".

המשפטים האלה הם מקבץ של כל ההתייחסויות של עילם לפרישתו המפתיעה, שאותן השמיע בשיחת הוועידה שקיימה נייס עם האנליסטים ביום חמישי. הוא, יחד עם בכירי נייס שניהלו את השיחה, ניסו בעקביות לחמוק משאלות לגבי הפרישה, וגם לגבי מה יחפשו במחליף או המחליפה של עילם. החברה מקימה בימים אלה ועדת איתור, שגם עילם יהיה חבר בה, והיא תיעזר בחברה מקצועית המתמחה בגיוס בכירים. עילם יסיים רשמית את תפקידו בסוף 2024 וימשיך ללוות את נייס כיועץ במחצית הראשונה של 2025.

הערפל סביב הסיבות שהובילו את עילם לפרוש עמד בניגוד בולט להסברים המפורטים שהוא הקדיש באותה שיחה לצד העסקי של נייס, מה אומרים לקוחותיה ובאילו עסקאות זכתה. הודעת הפרישה פורסמה במקביל לדו"חות כספיים טובים מהצפוי לרבעון הראשון של 2024 והעלאת תחזית הרווח לשנה כולה. עם זאת, המשקיעים התעלמו מהפן העסקי שנייס כל כך ניסתה להדגיש — וזו תמצית הסיפור כולו. הרי אם המצב כל כך טוב, מדוע שמנכ"ל בן 49 בלבד, שקוצר בימים אלה את פירות מהלכיו המוצלחים, עם צמיחה צפויה של 15% להיקף של 2.7 מיליארד דולר בהכנסות ורווח של 10.5 דולר למניה, יחליט לעזוב? לשם השוואה, כאשר קודם לכן השנה הודיע גיל שויד — המנכ"ל הנצחי של צ'ק פוינט, שהפך אותה מסטארט־אפ זעיר באמצע שנות התשעים לענקית בסדר גודלה של נייס — על עזיבתו את התפקיד, המניה לא נפלה. היא אפילו עלתה קצת, כאות מהמשקיעים לכך שהם שמחים על הרענון הצפוי. בניגוד לשויד ולמה שמקובל בפרישות מסוג זה — כאשר המנכ"ל מתעייף מהמירוץ היומיומי אחרי היעדים הרבעוניים — עילם לא יהפוך ליו"ר נייס, ודיקי קוסטמן ימשיך להחזיק בתפקיד. קוסטמן, אגב, משמש ממרץ כמנכ"ל אאוטבריין במשרה מלאה, לאחר שחלק את התפקיד עם מייסד החברה ירון גלאי. כלומר, לו היה רצון מצד עילם או מצד החברה למנותו ליו"ר, סביר להניח שהכיסא היה מתפנה. מנגד, ייתכן שזה גם מה שנתן לעילם עוד דחיפה החוצה — מדוע שקוסטמן, מנכ"ל במשרה מלאה של חברת תוכנה שנסחרת בנאסד"ק ומתמודדת בימים אלה עם אתגרים מורכבים, יישאר גם יו"ר נייס?

החשש העיקרי של משקיעי נייס הוא מכך שעילם פורש בשיא. הוא קיבל את החברה ב־2014, כשכמו חברות ישראליות רבות היא אוחזת בטכנולוגיה מצוינת, אך המוצר שלה לא תמיד מותאם באופן מיטבי לשוק, ולכן לא מצטיין עסקית. מהלכיו הראשונים כמנכ"ל, כבר ב־2015, היו הוצאת נייס מהשוק המסורתי שלה בתחום מערכות הקלטה ומעקב לתחום הביטחוני בשתי עסקאות של 250 מיליון דולר. מהלך זה שהתברר כנכון, בעיקר אם מסתכלים על הקשיים שמולם מתמודדת קוגנייט — גילגולה של ורינט, שנפלה לשווי של 500 מיליון דולר בלבד — הפתיע אז. הוא הותיר את נייס רק עם הפעילות לתחום האזרחי של מערכות לניהול מרכזי שירות לקוחות. לעיבוי המוצר הזה, שכן עילם זיהה כבר ב־2016 את בהלת הענן שתגיע, הוא מוביל את נייס לרכישה הגדולה בתולדותיה של InContact האמריקאית תמורת 940 מיליון דולר. הרכישה נחשבת לא רק למוצלחת ביותר של נייס, אלא גם לאחת המעטות שנוגדות את הסטטיסטיקה העגומה של מיזוגים ורכישות: ב־2023 הגיעו הכנסות נייס מתחום הענן ל־1.6 מיליארד דולר, וזאת לעומת אפס כמעט במעמד הרכישה.

אף שלנייס יש עוד הרבה עבודה בתחום הענן, וגם מרווח לצמיחה, ככל שארגונים גדולים יעבירו את מרכזי ניהול הלקוחות שלהם לשם, הענן הוא כבר הסיפור של אתמול. חלום שהוגשם במקרה של נייס. השיח של היום הוא ה־AI, בדגש על הצד הגנרטיבי שלו, שפרץ לחיי כולנו עם ChatGPT וצפוי להיות בעל השלכות קריטיות ספציפית לעולם השיווק, המכירות וניהול קשרי הלקוחות. מאז 2023 מרחפות מעל נייס לא מעט שאלות לגבי הצורך העתידי במערכות שלה, שמשמשות בעיקר את נציגי השירות בארגונים. מה יקרה לנייס כשרוב הנציגים "בשר ודם" יוחלפו בבוטים? לאורך 2023 סבלה מניית נייס מתשואת חסר עמוקה, לאור החשש הזה, ועילם עבד קשה להפיג אותו.

מ־2023 מרחפות מעל נייס שאלות לגבי הצורך העתידי במוצריה, שמשמשים בעיקר נציגי שירות בארגונים. מה יקרה כשנציגי "בשר ודם" יוחלפו בבוטים?

ימים ספורים לפני פרוץ המלחמה בעזה הודיעה נייס על הרכישה של LiveVox האמריקאית ב־350 מיליון דולר, כדי להרחיב את יכולותיה בתחום הבינה המלאכותית ולמנף אותן לכיוון יצירת קשר פרואקטיבי עם לקוחות. הרכישה הושלמה בסוף 2023, והרבעון הראשון, כמו גם התחזית לכל 2024, כוללים את תרומתה — כ-150 מיליון דולר בהכנסות השנתיות.

לכיסא של שויד?

לפי ביצועי המניה מתחילת 2024, עלייה ב־18% עד הנפילה בסוף השבוע, נראה שעילם הצליח להרגיע מעט את המשקיעים, אך נדמה שדווקא החלטתו לעזוב מאותתת שיעדיף לצפות מהצד בהתמודדות נייס עם האתגר, כשהוא כבר בכורסה של שותף בקרן השקעות פרטית או בחברה אחרת — ובתרחיש לא מופרך אפילו כמחליפו של שויד בצ'ק פוינט. זה בדיוק מה שמחפשים שם: מומחה למהלכים נועזים שלא חושש להפוך סדרי עולם ובעיקר יודע למכור טוב לארגונים אמריקאיים גדולים.

עילם משאיר חברה עם קופת מזומנים של 1.5 מיליארד דולר וכמעט ללא חוב, מה שיאפשר רכישות גדולות להתאמת הפלטפורמה של נייס לעולם ה־AI. עם זאת, האתגר נראה מורכב, שכן קשה לחזות כיצד ישנו הטכנולוגיות החדשות את התחום, ובנוסף אין בו עדיין שחקניות משמעותיות לרכישה. לייבווקס אמנם מוסיפה לנייס פיצ'רים של AI, אך היא רחוקה מלתת מענה מלא למהפך.