מלינדה גייטס בלי ביל: תקים קרן פילנתרופית חדשה

ביל גייטס מוכר אומנם בעיקר כמייסד שותף של מיקרוסופט, אך את השפעתו העמוקה הגלובלית הוא צבר באמצעות הקרן הפילנתרופית הגדולה בעולם שהקים עם מי שהיתה אז אשתו - מלינדה פרנץ' גייטס. בימים אלה, כמעט שלוש שנים אחרי שהזוג נפרד, פורשת גייטס מהניהול המשותף של קרן ביל ומלינדה גייטס (BMGF) ויוצאת לדרך עצמאית שאולי תגדיר שוב את עולם הפילנתרופיה שהיא וביל עיצבו בדמותם ב־25 השנים האחרונות. "זו לא החלטה שהגעתי אליה בקלילות", כתבה גייטס ב־X. "אני גאה מאוד בבסיס שביל ואני בנינו יחד ובעבודה יוצאת הדופן שהוא עושה כדי להתמודד עם אי־שוויון ברחבי העולם". כחלק מהסכם הפרידה מביל, מלינדה גייטס עוזבת עם 12.5 מיליארד דולר המיועדים אך ורק לפעילות פילנתרופית עצמאית.

אם אפשר ללמוד דבר אחד מההצלחות הפילנתרופיות של הזוג גייטס, זה להתכונן להשפעות חדשות ארוכות טווח, אלא שהפעם לפי היעדים שתציב מלינדה.

מלינדה גייטס תסיים את עבודתה ב־BMGF ב־7 ביוני, אז תשנה הקרן את שמה לקרן גייטס. בשנים האחרונות, ועל רקע הפרידה של הזוג, הוסיפה הקרן שישה חברי דירקטוריון במטרה לחזק את הממשל הפנימי ומתוך מחשבה כי מלינדה עשויה לפרוש מתפקיד היו"ר המשותף. אם כי באופן מובהק, החיזוק הזה נעשה תחת פרופיל גברי, ועם עזיבתה של מלינדה, שסיפקה איזונים ובלמים מסוימים למייסד מיקרוסופט, ושעיקר פעילותה התרכזה ביוזמות הנוגעות לשוויון מגדרי, רק שתיים מתוך שבעת חברי הדירקטוריון יהיו נשים.

את BMGF הקימו ביל ומלינדה גייטס בשנת 2000 באמצעות תרומה של 60 מיליארד דולר. לאורך השנים וורן באפט תרם לקרן 40 מיליארד דולר נוספים, והיום שווי הנכסים של הקרן עומד על 75.2 מיליארד דולר. בשנת 2024 יסתכם תקציב הקרן ב־8.6 מיליארד דולר, שיחולקו במסגרת 42 אסטרטגיות שונות.

לא ניתן להמעיט בחשיבותם של סכומי כסף גדולים כאלה בעולם הפילנתרופיה. הלווייתן הנדיב שהקים הזוג גייטס משפיע היום על חייהם של מיליארדי אנשים ברחבי העולם. באמצעות תרומות ענק, הקרן הפילנתרופית השתלטה על מדיניות ציבורית (לאומית ובינלאומית) במגוון תחומים - מפיתוח חקלאי באפריקה דרך חינוך בארצות הברית ועד מחלות בקרב אוכלוסיות עניות. הזוג שלט בפרויקטים הללו מתוך אידיאולוגיה ברורה מאוד של איך העולם צריך לעבוד: חדשנות וטכנולוגיה למען פתרון בעיות חברתיות, וקידום המגזר הפרטי וקניין רוחני. לתדמית של גייטס בעולם המערבי פעילות זו עשתה פלאים. כך, מהבריון שהפך את מיקרוסופט למונופול שהממשלה נדרשה לבזר בשנות התשעים, הוא הפך ל"אדיב ורחום" במאה ה־21 — התורם השני בגודלו לארגון הבריאות העולמי אחרי ארצות הברית. תדמית זו שולטת בעיקר בתקשורת המערבית, בעוד בקרב האוכלוסייה אשר לה הקרן לכאורה מעוניינת לסייע - מדינות מתפתחות - גישתו מיתגה אותו כאדון, לא כנדבן.

באמצעות הכיסים התפוחים רתם גייטס צדקה כדי לקנות לעצמו מושב בשולחן מקבלי ההחלטות, לגבור על קולם של אחרים ולהחליט בעזרת צוות מצומצם כיצד יש לפתור את הבעיות של עניי עולם. כתוצאה, הקרן ספגה ביקורת ממגוון גורמים. החל בחקלאים באפריקה שמחו על האופן שבו היא כופה עליהם גידולים בשיטות גידול ספציפיות ועד מומחים לבריאות הציבור שהביעו ביקורת על מאמץ הקרן להגן על שוק הפטנטים על חשבון נגישות לחיסונים במהלך הקורונה. "פילנתרופיה גדולה היא בהגדרתה קול פלוטוקרטי (שלטון בעלי הון - ו"א) בדמוקרטיה שלנו", אמר ל"אטלנטיק" רוברט רייך, פרופסור לאתיקה מסטנפורד שספרו בנושא הפך לקריאת חובה. "מדובר בהפעלת כוח על ידי עשירים שהיא חסרת דין וחשבון, לא שקופה, מוכוונת תורמים, מנציחה את עצמה ומסובסדת מס".

עתה גייטס מצטרפת לאשה נוספת עם פרופיל גבוה בתחום הפילנתרופיה, מקנזי סקוט, שגם היא השיגה את הונה דרך נישואים. סקוט, שהתגרשה ממייסד אמזון ג'ף בזוס ב־2019, עזבה את מערכת הנישואים עם מניות אמזון בשווי 36 מיליארד דולר (שמאז יותר מהכפילו את שוויין), ומיד הודיעה כי תתרום את הונה בעודה בחיים. סקוט וגייטס החלו לשתף פעולה עוד ב־2021 בכמה יוזמות בתחום המגדר, ויחד מנהלות כמעט 30 מיליארד דולר למיזמים פילנתרופיים. אם ירחיבו את שיתוף הפעולה, כפי שעשוי לקרות לפי דיווחים, הן ישלטו בפרויקט פילנתרופי עצום וימשיכו את מסורת קרן גייטס. באותה נשימה הן גם ימשכו לעברן את הביקורות שלהן זוכה קרן גייטס ובצדק, כמכשיר של כוח להגדרת מדיניות באופן חד־צדדי ולא שקוף, שלעתים גורם יותר נזק מתועלת.