יו"ר הוועד האולימפי הצרפתי: "תקציב האולימפיאדה - 4.4 מיליארד יורו, ונעמוד ביעדי הרווחיות"

"אנחנו ניצבים בפני אתגרים רבים, הראשון שבהם הוא הביטחון של המשלחות והמבקרים. אך אנחנו עומדים גם בפני סיכון של מתקפת סייבר שעלולה לשבש את המשחקים האולימפיים ועושים הכל כדי להבטיח שזה לא יקרה", כך סיפר דויד להפארטייה, נשיא הוועד האולימפי של צרפת, למשלחת אנשי העסקים של "כלכליסט" ובנק הפועלים לפריז.

להפארטייה, העומד בראש הגוף המקומי האחראי על ארגון המשחקים השנה, שיתף את הנוכחים בכלכלה שמתקיימת סביב האולימפיאדה. "התקציב של המשחקים האולימפיים הוא כ-4.4 מיליארד יורו, 97% ממנו מגיע ממקורות פרטיים, כמו זכויות שידור (כ-1.2 מיליארד יורו), מכירת כרטיסים (1.4 מיליארד יורו), ספונסרים (1.23 מיליארד יורו) והכנסות אחרות. כדי להשאיר את התקציב מאוזן צריך לעבוד קשה ואני שמח להגיד שאנחנו עומדים ביעד הזה.

"המשחקים האולימפיים אמורים להיות רווחיים למדינה, אם מסתכלים על כל התרומות הנלוות לקיום המשחקים האולימפיים, ולשמחתי אנחנו עומדים בזה מתחילת הדרך. מעבר לארגון המשחקים עצמם, כוועד המקומי יש לנו גם מחויבות למשלחת הצרפתית שתכלול השנה יותר מ-500 ספורטאים. אנחנו צריכים לדאוג לכל אחד ואחד מהם. המשחקים האולימפיים חשובים מאוד לצרפת", הוסיף להפארטייה.

למרות שמירב הפוקוס הוא על המשחקים האולימפיים שיחלו ב-26 ביולי, להפארטייה כבר מסתכל קדימה לאירוע האולימפי הבא שתארח צרפת – משחקי החורף בשנת 2030 שיתקיימו באלפים הצרפתיים. ובין לבין הוא מקדם גם את אירוח אולימפיאדת ה-אי-ספורט (eSports), אליה הוא מתייחס באותה רצינות כפי שהוא מתייחס לאירועים האחרים. "היא תיערך בתווך בין משחקי הקיץ למשחקי החורף. זה מפתח חשוב להצלחת המפעל האולימפי כולו ומחבר את הדור הבא של האנושות למשחקים. יש בזה כמה קטגוריות כמו סימולציות של משחקים, בדומה למשחקי פיפא, וכן במשחקים שמשלבים מאמץ פיזי של משתתפים אבל באופן מקוון, כמו מירוץ אופניים מול מסכים".

להפארטייה הזכיר בדבריו גם את המצב שבו מגיעה המשלחת הישראלית למשחקים האולימפיים בעיצומה של מלחמה. "כשנכנסים לבניין הזה רואים את השלט לשחרור החטופים ואנחנו רוצים להביע את מלוא הסולידריות שלנו למה שקרה ב-7 באוקטובר. אנחנו מקווים שהספורט יביא עימו שלום", אמר.

הבניין שאירח את האירוע הוא בית העירייה של הרובע ה-16 של פריז. את כניסת הבניין מעטרת כאמור כרזה גדולה הקוראת לשחרור כל החטופים הישראלים משבי חמאס. ג'רמי רדלר ראש הרובע ה-16 של פריז, אמר למשתתפי המשלחת, כי הרובע שבניהולו מאופיין בקהילה יהודית רחבה שמקבלת מקום חשוב מהממשל המקומי. "מאז ה-7 באוקטובר המחשבות שלנו איתכם", שיתף רדלר. "ב-12 באוקטובר החלטנו לשים את השלט לשחרור החטופים. היינו הראשונים לעשות זאת. לצערי לא כולם עקבו אחרינו אבל מבחינתנו עד שאחרון החטופים יחזור לביתו, לא נוריד את השלט הזה".

רדלר הוסיף וציין כי העירייה תחתיו לא מסתפקת בכך וכי מדי יום שישי בצהריים מתקיימת ברובע עצרת לשחרור החטופים. "שבוע אחרי שבוע, גם במדיות החברתיות, חשוב לנו להציף את המודעות לנושא ולהיות כאן בשבילם", סיפר.

רדלר התייחס גם לעניין רצונו של התובע בהאג להוציא צווי מעצר בינלאומיים כנגד ראש הממשלה ושר הביטחון, כפי שפורסם בשבוע שעבר. "נשאלתי על כך על ידי עיתונאי לפני כמה ימים. הוא ביקש לדעת מה דעתי על כך. התשובה שלי היתה שאי אפשר להתייחס לראש ממשלה של מדינה דמוקרטית כמו שמתייחסים לראש ארגון טרור".

את הצד הישראלי במפגש הובילה יו"ר הוועד האולימפי הישראלי, יעל ארד, שסיפרה על הארגון של המשחקים האולימפיים ועל מאחורי הקלעים של עבודת הוועד. "אני קוראת לוועד האולימפי העולמי - היבשת השישית. נהוג לחשוב שמשחקים אולימפיים קורים אחת ל-4 שנים אבל במחזור אולימיפי שלם יש 9 אירועים שונים. התנועה של הוועד הבינלאומי היא מהחזקות בעולם מבחינה כלכלית. מה שמאפיין אותה זה לא רק הארגון וזכויות השידור אלא הרבה מעבר לזה", סיפרה ארד.

בצד הכלכלי שיתפה ארד את הנוכחים במה שעומד בבסיס החשיבה של מארגני המשחקים. "בעקבות אירועים שבהם ערים כמעט פשטו את הרגל אחרי שאירחו אולימפיאדה, כמו מונטריאול ב-1976 ואתונה ב-2004, הוועד האולימפי החליט שאין היתכנות כלכלית לקיום המשחקים בעיר מסוימת, אם אין בה תשתית קיימת מבוססת. למעשה, באולימפיאדת פריז רוב המתקנים הם מתקנים קיימים שעברו חידוש כזה או אחר ולצידם הוקמו לכל היותר ארבעה אתרים חדשים".

ארד הוסיפה על הפן המסחרי של המשחקים: יש 55 חברות בצרפת שנתנו חסות ושיתופי פעולה עם הוועדה המארגנת. אין כמעט חברה שמכבדת את עצמה - בטכנולוגיה, בבנקאות או בסחורות - שלא התחברה למשחקים. עומדים להגיע לכאן 10 מיליון אנשים, ויצפו בו 5 מיליארד איש בטלוויזיה. אנשים מכל העולם יגיעו לפה והחיבור של החברות העסקיות למשחקים זה משהו מטורף".

אחרי ארד הציג גילי לוסטיג, מנכ"ל הוועד האולימפי של ישראל, חלק מהשקפת העולם בהכנת המשלחת הישראלית למשחקי הקיץ. "כמו בעסקים, גם בספורט אנחנו בודקים את עצמנו במהלך השנים, ביצוע מול תכנון. בלי הבקרה הזו אין תוצאות. בטוקיו, ספורטאי ישראל עשו קפיצת מדרגה ענקית עם 4 מדליות. זכינו ב-2 מדליות זהב, של ארטיום דולגופיאט ולינוי אשרם, שניהם שברו תקרות זכוכית.

"השנה הספורט הישראלי נמצא ב-180 מעלות ממה שקורה במדינה", הוסיף לוסטיג. "המדינה נמצאת בכאוס מאז ה-7 באוקטובר, אבל הספורט הישראלי במקום אחר לגמרי. ולמרות זאת, אנחנו מתמודדים מול אתגר שלא ידענו כמותו, של ספורטאים שלא יכולים לנסוע לכל תחרויות ההכנה, לפעמים בגלל סירוב של השב"כ. המצב פחות אופטימלי, אבל אנחנו מנסים לשאוב עידוד מכך שבשנת 2023 הספורטאים שלנו הצליחו להשיג 19 מדליות בתחרויות שונות. גם את השנה התחלנו עם מדליות. "נגיע עם 85 ספורטאים לפריז. מירב המשלחת יגיע מענפים מובחרים כמו השיט ואני מקווה שב-26 ביולי, כשנשוט על נהר הסיין עם דגל ישראל נייצג את המדינה בגאווה, ונקווה שנעמוד בציפיות שהמדינה תולה בנבחרת הזו".