בהרב מיארה: "הממשלה ממשיכה את הרפורמה המשפטית באופן סמוי מהעין"

"המשטרה היא אמנם חלק מהרשות המבצעת, אך אינה המשטרה של הממשלה. השר הממונה על המשטרה מטעם הממשלה איננו מפכ"ל על. גבולות סמכותו צריכים להיות תחומים וגדורים. בפרט, נאסר עליו להתערב בפעילות אופרטיבית של המשטרה ובהחלטות קונקרטיות", כך אמרה היום (ב') היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה במהלך נאומה בכנס לשכת עורכי הדין באילת.

את הדברים אמרה היועמ"שית בהתייחס לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בין השאר על רקע התערבותו בעבודת המשטרה, כולל אתמול כאשר פנה ישירות למפקד מג"ב בעקבות האירועים בהר מירון, מה שהעלה את חמתו של המפכ"ל קובי שבתאי שפנה ליועמ"שית בנושא.

בהרב מיארה אמרה בהקשר זה ביחס לתיקון שהממשלה הובילה בפקודת המשטרה כי "התיקון לפקודת המשטרה אינו קובע את התנאי ההכרחי כי התערבות פוליטית בהפעלת הכוח המשטרתי אינה חוקית. על כן, עמדתנו, כפי שהגשנו אותה לבג"ץ היא, כי התיקון לפקודת המשטרה אינו עומד במבחנים החוקתיים ויש לבטל לפחות חלק מסעיפיו״.

לדברי בהרב מיארה,"במדינת ישראל, היהודית והדמוקרטית, לא הייתה אמורה להיות מחלוקת על חובתה של משטרת ישראל לפעול ללא שיקולים זרים ופוליטיים. זו הייתה אמורה להיות נקודת מוצא מוסכמת, שאינה נתונה במחלוקת, לכל תיקון לחקיקה המסדירה את פעולת המשטרה. כך גם חובתו של הדרג הפוליטי להימנע באופן מוחלט וגורף מלהתערב באופן פסול בפעילות המשטרה או לפגוע בשיקול הדעת המקצועי שלה. למרות זאת, כאשר תוקנה פקודת המשטרה בסוף שנת 2022 הצעתנו לכלול סעיף מפורש המעגן את חובת הממלכתיות של המשטרה נדחתה. העובדה כי במדינת ישראל הוחלט לדחות הצעה לכלול במפורש בחוק הוראה הקובעת את אופייה הא -פוליטי של המשטרה חייבת להדאיג כל אזרח. זו נורת אזהרה מהבהבת... כעת, לאחר התיקון העדכני, החשש מפוליטיזציה של משטרת ישראל ממשי".

ביחס לתפקיד מערכת המשפט כשומרת סף בעת הזו של מלחמה, בהרב מיארה אמרה כי "במיוחד בעת הזו, עלינו לגלות ערנות דמוקרטית מוגברת. תפקידנו, כשומרי סף, הוא להתריע מפני מקרים של ניצול מצב החירום לרעה. עלינו להבטיח שגם בעת מלחמה - יישמר שלטון החוק ויישמרו כללי המנהל התקין".

"הממשלה ביקשה להרחיק את שומרי הסף מהאירוע"

היא נתנה דוגמה מהתנהלות הממשלה סביב בג"ץ הגיוס: "בהיעדר חוק, מתן יחס שונה לבני הישיבות המיועדים לשירות מנוגד לעקרון השוויון ואינו חוקתי. המציאות היא שבעקבות המלחמה, צרכי הצבא גדלו משמעותית, הוצאות המשק התנפחו והנטל על המשרתים הוכבד באופן דרמטי. על כן הבהרתי שלא ניתן לקדם חקיקה ממשלתית בנושא השוויון בנטל, במנותק מעמדת מערכת הביטחון או הצבא וצרכיהם. ייעוץ משפטי מקצועי אינו יכול להגן, מבחינה משפטית, על מצב שבו ביד אחת הממשלה מגבירה את הנטל על המשרתים ומעצימה את הפגיעה בזכות לשוויון; וביד השנייה מקדמת חקיקה ממשלתית, בלי להתבסס על נתונים ביטחוניים וכלכליים עדכניים - והייעוץ המשפטי לממשלה בוודאי לא נתן יד ולא ייתן יד לניסיון לעקוף צו ביניים של בג"ץ שהקפיא תמיכות כספיות או לרוקן אותו מתוכן מעשי".

בהרב מיארה אמרה כי "ממשלת ישראל ביקשה להוציא את הייעוץ המשפטי לממשלה מהעיסוק הממשלתי בתחום הגיוס, כך שבפועל לא נוכל להתריע מפני פגיעה באינטרס הציבורי. במילים אחרות, ממשלת ישראל ביקשה להרחיק את שומרי הסף מהאירוע, לבטל את יכולתו של הייעוץ המשפטי לשמש כבלם על הכוח השלטוני או לשמור על שלטון החוק. מכאן נבעה התנגדותי לניסיון חסר התקדים של הממשלה לקבוע שעורך דין פרטי ייצג לא רק את העמדה הפוליטית העקרונית של חברי הממשלה, אלא גם יהיה עורך הדין של משרדי הממשלה ושל הצבא.

"לו צלח ניסיון הממשלה, מי שהיה נותן הנחיות למשרדי הממשלה ולצבא היה עורך דין פרטי שנבחר ונשכר על ידי הממשלה. זאת, גם בכל הנוגע לעיתוי הוצאתם של צווי גיוס לבני הישיבות או להיקף התמיכות שניתן להעביר עבורם. לא בכדי אמרתי כי דרך פעולה זו של הממשלה מהווה המשך של הרפורמה המשפטית, שנועדה להסיר בלמים ואיזונים מכוחו של השלטון, לפגוע בערובות הקיימות לשמירה על שלטון החוק ועל המינהל התקין. בראש ובראשונה, החלשת מערכת המשפט על כל רבדיה. הגם שהפעם הדבר לא נעשה בחקיקה, זוהי בדיוק התוצאה שאליה כיוונה הממשלה בעניין הגיוס. תוצאה לפיה עורך דין פרטי הוא שיוביל את אופן ניהול האירוע המשטרי המורכב הזה; יועץ משפטי במשרת אמון זהו ניסיון לנטרל את הבלמים על הכוח השלטוני שלא בדרך של חקיקה, אלא בדרך של פירוק דרכי העבודה הרגילות והתקינות, ניתן לכנות זאת 'רפורמה שקטה. הרפורמה הסמויה מן העין".

בהרב מיארה המשיכה ואמרה כי "רכיב אחר ומדאיג במיוחד של 'הרפורמה השקטה' הוא ניסיון לשנות את אופיו הממלכתי של השירות הציבורי. ניסיון לפוליטיזציה של המערכות המקצועיות במדינה. שנת 2023 ושנת 2024 תיזכרנה כשנים קשות. נוכחנו במהלכן שהעם בישראל חזק, אך הדמוקרטיה שלנו שברירית. מול הכוח המשמעותי שבידי השלטון, אין בישראל מערכת משטרית כוללת ומובנית של בלמים ואיזונים. אי התלות הפוליטית של אנשי השירות הציבורי ומערכת משפט חזקה הם חלק מרכזי בערובות לשמירה על זכויות האדם ושלטון החוק. הרבה מאוד תלוי בעצמאותו של בית המשפט העליון, שכזכור פועל כיום בהרכב חסר וללא נשיא קבוע. הרבה מאוד תלוי בעמוד השדרה המקצועי של אנשי השירות הציבורי . פוליטיזציה של מערכות מקצועיות מרסקת את חובת הנאמנות הציבורית. היא מפרקת את יכולתם של עובדי הציבור לומר לא לכוח השלטוני, במקרים שהחוק דורש זאת. היא משתקפת בין היתר במגמה הרעה של מעבר מתפיסה של עובדי הציבור כחבים בנאמנות ציבורית כלפי הציבור כולו לציפייה לנאמנות אישית כלפי הדרג הממנה".

בנאומה יצאה בהרב מיארה למתקפת נגד על המתקפות על שומרי הסף, בין השאר מצד הממשלה ושרים בה: "יש לגנות בכל תוקף מתקפות פופוליסטיות כלפי עובדי ציבור. המתקפות הללו הן יותר מטקטיקה יעילה לגריפת תמיכה ברשתות החברתיות; הן מפעילות לחץ על עובדי הציבור. המסר לעובדי הציבור ברור – כאשר תקבל החלטה נגד הזרם, יהיה לה מחיר במישור הציבורי ולפעמים גם במסלול הקידום. לנו - עובדי הציבור - אסור להירתע. עובדי ציבור, ובוודאי שומרי סף, חבים חובת נאמנות כלפי הציבור, וכלפיו בלבד. זהו מקור כוחנו. זהו המצפן המקצועי שלנו. וזה האתוס שלנו".

"החקירה בהאג משוללת סמכות"

ביחס למערכה המשפטית הבינלאומית עמה מתמודדת ישראל כיום בשל המלחמה בעזה, אמרה בהרב מיארה כי ״צבא ההגנה לישראל מחויב להילחם לפי דין. זו תפיסה ערכית המושרשת במערכת הדינים שלנו. מלחמתה של ישראל היא לעולם נגד החמאס וארגוני הטרור ברצועת עזה. לא נגד תושביה. מתוך כך, פועל הצבא על פי עקרון 'טוהר הנשק'. זו אינה חולשה אלא עוצמה. עוצמה מוסרית של מדינה יהודית ודמוקרטית. הדין הישראלי מאפשר הקמת מנגנון חקירה עצמאי המנותק מכל זיקה לרשות המבצעת".

לדבריה, "האשמת מדינת ישראל בהפרת האמנה למניעת הפשע של השמדת עם היא מקוממת. שימוש ציני ופסול בהסדרי המשפט הבינלאומי. התביעה שהגישה דרום אפריקה מופרכת; מעוותת לחלוטין את המושג 'רצח עם' ומביאה לזילות שלו. חמאס - ולא מדינת ישראל - הוא שכפה את המלחמה; חמאס הוא ארגון ג'נוסיידי שרוצח ישראלים ויהודים, בשל היותם כאלה. הוא מבצע, ברגעים אלה, פשעי מלחמה נתעבים; החמאס הוא שאחראי לסבלם של תושבי עזה והשתמש באזרחים כמגן אנושי. התייצבנו בבית הדין הבינלאומי לצדק, מתוך צדקתה של מדינה המקפידה לפעול לפי החוק הבינלאומי, גם בשעות קשות; גם מול אויב אכזר. מדינת ישראל היא מדינת חוק ותמשיך להגן על עצמה תוך כיבוד החוק".

בהרב מיארה הוסיפה כי "עמדתה של מדינת ישראל היא כי החקירה שמנהל בית הדין הפלילי הבין-לאומי משוללת סמכות. ההחלטה של התובע בבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג לבקש הוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון חסרת בסיס. ההשוואה בין הדרג המדיני שלנו לבין רבי המרצחים של החמאס היא ליקוי מאורות מוסרי. החלטת התובע מתעלמת, בין היתר, מכך שמערכת המשפט הישראלית הוכיחה בעבר עצמאות, היעדר משוא פנים ומחויבות לערכים של אמת וצדק. איננו נרתעים מלמצות את הדין עם אדם כלשהו, ואף עם ראשי הצבא והמדינה, בהתקיים חשדות מבוססים לעבירות על החוק. אנחנו בוחנים ונבחן באופן יסודי חשדות לפעולות לא חוקיות. איננו זקוקים לסיוע מן החוץ כדי לברר חשדות לפלילים. בימים אלה מתנהלות חקירות פליליות על ידי גורמי הצבא לבירור חשדות להפרת הדין במסגרת הלחימה".

היא דיברה על החשיבות של הקמת ועדת חקירה ממלכתית "שהיא מנגנון עצמאי, שאינו תלוי בדרג הפוליטי, וחבריה ממונים על ידי נשיא בית המשפט העליון, בהתאם לבחירתו. לוועדת חקירה ממלכתית סמכויות חקירה רחבות, ומלכתחילה היא מוקמת לצורך בחינה מעמיקה של אירועים בעלי חשיבות ציבורית ייחודית. מממצאיה הרחבים עשויות להיגזר מסקנות שיהיו בסיס לנקיטת פעולות קונקרטיות נוספות במישור הפלילי".