מורידה את הכפפות: רשות שוק ההון מבקשת להפקיע 800 מיליון שקל שהושקעו דרך סלייס

רשות שוק ההון מעוניינת להפקיע 800 מיליון שקל מכספי ההשקעות של סלייס שקרסה, ושהועברו לקרנות זרות. על רקע קריסת חברת הגמל, שלח המנהל המיוחד אפי סנדרוב, באישור מ"מ יו"ר הרשות עמית גל, מכתב לכמה סוכנויות שבו הוא דורש כי יעבירו לחשבון נאמנות את כל הכספים שהושקעו בקרנות חו"ל דרך סלייס.

במכתב האמור קובע הממונה שקרנות החוץ אליהן הוזרם כסף מסלייס אינן עונות להגדרה של הרשות לקרנות חוץ. בנוסף, ניסיונות של אפי סנדרוב, לקבל מידע מפורט ואמין על קרנות אלו עלו בתוהו. לפיכך, הדרישה היא להעביר לידיו המורשה אל כל יתרת הנכסים של עמיתי החברה שהושקעו בהן עד למחר (ה'). המכתב הועבר לסוכנויות שהעבירו את הכספים ולא לקרנות עצמן, שכן אלה כאמור לא משתפות פעולה עם המנהל המיוחד.

הנכסים המדוברים כוללים מזומן ופקדונות בבנק, ניירות ערך והשקעות סחירות. בשבוע הקרוב נדרשות הקרנות לפרט גם כיצד הן מתכוונות למכור את הנכסים הלא סחירים שברשותן לצד רשימת ההלוואות שניתנו ללקוחות. הכספים יוחזקו בחשבון נאמנות וינוהלו על ידי המנהל המיוחד.

חברת הגמל סלייס, שהייתה בשליטת משפחת גולדברג, קרסה בתחילת השנה ורשות שוק ההון מינתה לה מנהל מטעמה. בשיאה, ניהלה החברה 4.1 מיליארד שקל, כאשר 2.5 מיליארד שקל מתוכם נוהלו בקופות גמל בניהול עצמי –IRA. שיעור משמעותי מהכספים שנוהלו ב-IRA הועבר לקרנות חו"ל לא ידועות ועל פי חשד הרשות, ללא ידיעת החוסכים. הסכום שהושקע בקרנות אלו מוערך על ידי הממונה המיוחד ב-800 מיליון שקל, של כ-10,000 חוסכים שהשקיעו בהן.

דרך מרכזית לגיוס כספים אלו נעשה באמצעות הבטחת הלוואות לחוסכים. לאורך השנים 2021 עד 2023 פרסמו חברות פיננסים את האפשרות של החוסכים לקבל הלוואה ללא ריבית, או בריבית נמוכה של 1% לעשור. בין השנים 2022 ל-2024, ריבית הפריים של בנק ישראל עלתה מ-1.6% ל-6% כך שהבטחה להלוואה בריבית נמוכה (בהשוואה לריבית פריים גבוהה מאד של בנק ישראל), היתה מפתה מאד.

החברות המפרסמות הסבירו לחוסכים כי הם יקבלו הלוואה לאחר שיעבירו את החסכונות שלהם לסלייס ושתמורת ההעברה יקבלו עד 30% מהסכום שאותו העבירו - כלומר אם חוסך יעביר פנסיה של 300 אלף שקל, יקבל החוסך עד 100 אלף שקל כהלוואה ללא ריבית באופן מיידי. אם יעבירו פנסיה בהיקף חצי מיליון שקל יקבלו 150 אלף שקל כהלוואה ללא ריבית.

בין מסמכי הניוד להעברת הכספים לסלייס, החתימו החברות את החוסכים על ייפוי כוח שמאפשר להן לנהל את כספי החוסך ב-IRA במקומו. לאחר מכן העבירו את כל כספו לאותן קרנות השקעה, ללא ידיעתו. על פי דיוני בית המשפט שמנהל המנהל המיוחד, עד כה הוזכרו שתי חברות בולטות ששיווקו את הקרנות, כרמל ארגמן ו-LFY שיחד העבירו כמעט 400 מיליון שקל לקרנות השקעה. קרנות אלו אינן משתפות פעולה (לפחות באופן מוחלט) עד כה בחשיפת מיקום כספי החוסכים ועל כן החליטה הרשות להוריד את הכפפות ופשוט לדרוש את העברת הכסף חזרה.

אף שהדרישה של סנדורוב משקפת עליית מדרגה במאבק מול הקרנות העלומות, ספק אם הן ישושו לשתף פעולה ולהעביר את הכסף. זו גם הסיבה שהמנהל המיוחד הפנה את המכתב לסוכנויות הביטוח וחברות ההשקעה שעמדו מול הקרנות.

קרן DANA נגד רשות שוק ההון: "הבקשה הופכת את הרשות לנתבעת הראשונה"

אביה וולודרסקי, עורכת הדין שמייצגת את אנה חיימוב, בעלת קרן DANA, אחת הקרנות שהוזרמו אליה כספים מסלייס, מסרה לכלכליסט כי "במכתב שנשלח מ"מ יו"ר הרשות טוען שהרשות תחת ניהולו נכשלה בכך שתחת פיקוחה אושר סיווג הקרנות כקרנות חוץ, והתאפשר לחוסכים להעביר לסלייס ודרכה את כספי הפנסיה והחיסכון שלהם. כעת טוענת הרשות שבעצם אותן קרנות אינן קרנות חוץ ולכן אסור היה מלכתחילה להעביר אליהן את כספי החוסכים.

"בהמשך להודאה בכישלון של הרשות, דורש עמית גל מהקרנות להעביר את כספי החוסכים לידי חברת סלייס, אותה חברה שהתרחשו בה אי־סדרים כספיים חמורים ולכאורה אפילו מעילה בכספים. הבקשה שהוגשה הופכת את רשות שוק ההון לנתבעת הראשונה והעיקרית במקרה שחוסכים אכן יאבדו את כספם בשל התנהלות סלייס. מדובר בבקשה חסרת תקדים ובעלת סיכוי משפטי קלוש, שכן משמעותה היא ניסיון להלאים את הקרנות שמאוגדות מחוץ לישראל.

"בימים אלה נדרש שר האוצר להכריע בשאלה אם להפוך את מינויו של עמית גל כממלא מקום זמני של יו"ר רשות שוק ההון למינוי קבוע. החלטה כזו, אחרי הכישלון שבו הודה והחשיפה המשפטית שיצר לרשות, הוא בלתי סביר בלשון המעטה. כדברי שר האוצר בעצמו בהקשר אחר, 'מי שכשל – לא יוכל לתקן'".