עשור לחינוך הממלכתי החרדי – מדיניות כושלת או הצלחה חברתית?

החינוך הממלכתי החרדי הוא זרם חינוך זעיר, שמונה כעשרת אלפים תלמידים בסך הכל. אך למרות זאת, מדובר בזרם חינוך שאנשי חינוך הגדירו אותו בתחילת דרכו כ'פריצת דרך היסטורית', וכלכלנים קיוו כי פתיחת הממ"ח תסייע לכלכלת ישראל להתמודד עם האתגר המאקרו-כלכלי של שילוב חרדים בתעסוקה ובהשכלה בישראל. עשור אחרי שהוקם, ברור לכולם כי זרם החינוך החדש ביצר את קיומו, אך לא הביא ל'מפץ גדול' בחינוך החרדי. העסקנים החרדיים הצליחו לפגוע בלגטימיות של הזרם הן בתוך המגזר החרדי פנימה, והפוליטיקאים החרדים נלחמים בדרכים מגוונות בצמיחתו של הממ"ח. כנס העשור של הממ"ח שהתקיים השבוע הדגים את הכפילות הזו, זרם חינוך שהתבסס, אך רחוק מלהביא למהפכה כלל-חרדית.

כנס העשור התקיים ביום שני בבנייני האומה בירושלים. הגיעו אליו מאות אנשים ונשים, רובם בעלי חזות חרדית מובהקת. הכנס התקיים לפי הכללים החרדיים, ההפרדה בין הנשים והגברים היתה כמעט הרמטית, והכיבוד היה למהדרין, וילדות הממ"ח לא שרו בקולן. אך מאידך, ילדות הממ"ח ניגנו במגוון כלים, הכנס אורגן והונחה על ידי נשים וגברים באופן שיוויוני. הכנס אורגן בידי שני פעילים חברתיים חרדיים נמרצים, איתמר לוי-קהא וטלי פרקש, מעמותת 'אגודת ידידי הממ"ח', העמותה מנסה להגדיל מעט את כוחו של זרם החינוך של החברה החרדית-המתונה אל מול הפוליטיקה החרדית הנשלטת במלואה על ידי קבוצות חרדיות קיצוניות יותר.

נזכיר, החינוך הממלכתי החרדי, הוא חינוך חרדי מחד, ורשמי מאידך. ממומן ומפוקח באופן מלא על ידי הממשלה, אך מתנהל בהתאם לנורמות החרדיות. הרעיון של הקמת ממ"ח צמח מתוך החברה החרדית-המודרנית, אך הוצאתו לפועל התאפשרה בתקופת כהונתו הקצרה של שי פירון כשר החינוך ב-2014. החשיבות של זרם החינוך הזה איננה רק בכך שמלמדים שם גם אנגלית ומתמטיקה, אלא גם ובעיקר, בכך שזו מערכת חינוך – שבדרכה הייחודית והחרדית – מנחילה לתלמידיה תודעה אזרחית, את ההבנה שהם חלק ממדינה מודרנית, שהם חלק ממערכת, שהם אינם אופוזיציה נצחית לשלטון מרושע ולעומתי. הכנס נפתח בהקראת פרק תהילים על ידי אלחנן דנינו, אביו של אורי דנינו החטוף בעזה, וגם במהלכו הוקראה על ידי הילדים התפילה המסורתית לשלומם של חיילי צה"ל, תפילה שעד היום המיינסטרים החרדי לא אימץ. אין זה מקרה שהרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, הדגיש בכנס לציון עשור להקמת הממ"ח את הדגש שמורי ומורות הממ"ח שמים על "התנהגות נאותה, ודרך ארץ שקדמה לתורה".

מטבעם של כנסים מעין אלו שהם כנסים של תשבחות עצמיות והפרזה, גם כנס העשור של הממ"ח היה חגיגי, אבל שיקף היטב את שני הצדדים של המטבע, התקוה והפוטנציאל הטמונים בממ"ח מחד, ואת הקשיים והמכשולים הפוליטיים והחברתיים שהופכים את מימוש הפוטנציאל הזה לכמעט בלתי אפשרי. דומה שהנתון הבסיסי שמשקף את שני הצדדים של המטבע הזה, זה מספר התלמידים הבנים בממ"ח. החוקר אברהם זופניק מהמועצה הלאומית לכלכלה, הציג כי מספר התלמידים הבנים בממ"ח הוא רק 6,000, כ-4% בלבד מסך הבנים החרדים. אך מאידך, ב-2015 הזרם מנה רק 2,400, כך שקצב הגידול הוא מהיר למדי. כשמסתכלים רק על כיתות א', הרי ששיעור התלמידים בממ"ח מכלל החרדים מגיע אפילו ל-5%, נחמד, אבל עדיין זעיר.

לא פלא שבמשרד האוצר לא התלהבו במשך השנים מתוכנית הממ"ח, זו תוכנית יקרה מאוד (בשל תמיכות ייחודיות שהממשלה מעניקה, ש"ט) וככל שעוברות השנים נראה שהיכולת שלה לשנות את המאקרו-כלכלה של ישראל נראית מוגבלת, באוצר גם חששו שהמסלול מנוצל על ידי תלמידים שאינם 'באמת' חרדיים, אלא חרד"לים. באוצר גם תהו האם מערכת הממ"ח תהיה מסוגלת להעמיד מורים מקצועיים ואיכותיים יותר מהמערכת החרדית הפרטית. שתי תהיות אלו זכו למענה חלקי על ידי זופניק שבימים אלו כותב מחקר יחד עם נעם זוסמן מבנק ישראל. הם הדגימו בכנס כי 87% מאלו שהצטרפו לממ"ח, הגיעו ממוסדות חינוך חרדיים מובהקים. מרשים במיוחד הממצא שהציגו החוקרים ש-59% מכלל המורים בממ"ח בנים הם בעלי תואר אקדמי (25% בעלי תואר שני ושלישי). ו-73% מכלל המורות בממ"ח בעלות תואר אקדמי (19% תואר שני ושלישי). זאת בהשוואה לכ-24% של בעלי תארים בחינוך החרדי האחר.

אך מה שבלט יותר מכל בכנס, זו ההתייחסות העוינת והקרירה של הפוליטיקאים החרדים לזרם החינוך החרדי הייחודי וההשפעה של ההתייחסות הזו גם על פוליטיקאים שאינם חרדים. כך, השר במשרד החינוך, חיים ביטון, אמר שיגיע לכבד את הכנס בנוכחותו, אך ברגע האחרון הודיע שנקרא ללכת לבקר את אביו שמאושפז בבית החולים בסוף אפריל אחרי תאונה שעבר. ביטון ביטל את הגעתו ברגע האחרון גם לכנס 'איגוד הישיבות התיכוניות החרדיות' (כנס של מוסדות ממלכתיים לבנים חרדים בגילאי תיכון) שהתקיים באמצע אפריל. לא רק ביטון לא נכח באירוע, אלא שום נבחר ציבור ממפלגות המיינסטרים החרדיות. אך דומה שאת הקרירות לממ"ח היה ניתן להרגיש בעיקר בנאומו חסר המעוף של שר החינוך יואב קיש.

היה מצופה משר החינוך ממפלגה מרכזית בישראל שידבר על החשיבות של זרם הממ"ח לשילוב חרדים בכלכלת ישראל, על כך שיש לתמוך בו, על כך שהם מהווים דוגמה והשראה לשילוב שבין תורה לדרך ארץ. על כך שהם סמל של ממלכתיות ואזרחות פעילה. אך קיש בחר להגדיר מטרת הממ"ח כ"לתת לציבור חרדי לקבל חינוך חרדי מלא יחד עם כלים נוספים להצלחת הילדים מול אתגרי החברה והכלכלה של ישראל". קיש טרח גם לבדל את עצמו מתקופת השר פירון ואמר "אני לא יודע מה היתה הכוונה אז, לא הייתי במשרד החינוך, אבל אנחנו עוסקים כיום בהורים שרוצים לתת את הכי טוב לילדים שלהם", או במילים אחרות, קיש לא רואה בחינוך הממ"ח זרם שיש לטפח ולעודד על פני הזרמים החרדים האחרים.

קיש גם רמז זאת בהמשך דבריו כשאמר "לציבור החרדי יש ספקטרום מאוד רחב של עמדות ודעות, ואנחנו מכבדים כל עמדה ודעה. ואת כולם אנחנו מכילים ומקבלים וכל אחד מוצא את מקומו". קיש גם סיכם דבריו "אנחנו מבינים שהעולם החרדי זה אורח חיים, אנחנו רוצים לשמר ולחזק את העולם החרדי על מגוון צבעיו לתוך העולם של חיזוק תקומת מדינת ישראל". משמעות המשפטים של השר לא ברורה עד הסוף, אך המסר העולה מהם הוא ברור, החינוך הממלכתי החרדי אינו מועדף על ידי משרד החינוך, מבחינת קיש, זה עוד צבע ב'מגוון הצבעים' של החינוך החרדי. כשזוכרים שהפוליטקאים החרדים עושים הכל כדי שהממ"ח לא יצמח, אין מנוס מהמסקנה העגומה שללא שינוי עומק, הממ"ח לא יצליח לייצר את המהפכה שתלו בו מקימיו, אך לכל הפחות הוא יקנה ערכים, דרך ארץ, ואיכות חיים טובה יותר לעשרות אלפי תלמידות ותלמידים.