אינרום ממשיכה לשקם את נירלט; המנכ"ל: "אנחנו לא מאלה שעוצרים, אלא מתמודדים"

דוחות אינרום הן עדות נוספת לעוצמת ההשפעה השלילית של המלחמה על החברה - בעיקר בשל הפגיעה הקשה במפעל נירלט: החברה מציגה נסיגה בכל הפרמטרים של דוחות הרבעון הראשון, כולל ירידה של 33% בשורת הרווח הנקי.

מפעל הייצור המרכזי של חברת הצבעים נירלט בקיבוץ ניר עוז נפגע קשות במתקפה של 7 באוקטובר ופגיעה זו נגררה לתוצאות בעלת השליטה: הכנסות אינרום ברבעון הראשון הסתכמו ב-188 מיליון שקל, לעומת 314.5 מיליון שקל ברבעון המקביל - ירידה חדה של 40.2%. הרווח הנקי ירד ל-23.5 מיליון שקל, לעומת 35.3 מיליון שקל לפני שנה.

לנירלט משקל כבד של 30% בתוצאות אינרום. מפעל נירלט בניר עוזה משתרע על כ-19 אלף מ"ר בנוי ומהווה כ-70% מפעילות נירלט, המחזיקה גם במפעל בנתניה. השבתת המפעל בקיבוץ אילצה את מנהליו לחפש פתרונות יצירתיים על מנת להשיב את הפעילות למסלול.

אחד המהלכים שתרמו לשיקום וחזרה לפעילות מיידית היה שכירת אתר חלופי באזור התעשייה עמק שרה בבאר שבע. המתחם החל לשמש את החברה מתחילת השנה כמרכז הלוגיסטי המרכזי שבו היא גם מגוונת חלק מהצבעים לפני שליחתם אל הלקוחות. במקביל החברה חתמה על הסכם עם ספק צבע מיוון ועל הסכמים נוספים עם מספר יצרנים מקומיים, המייצרים ומשלימים עבורה מוצרי צבע לבנייה.

במקביל, חודשה פעילות חלקית במפעל בניר עוז. נירלט מקדמת תוכניות לפיתוח המפעל עם קווי ומתקני ייצור חדשים ומתקדמים ביותר, מרכז לוגיסטי משוכלל, תשתיות מחודשות, שטחי אחסנה ותפעול. ההערכה היא כי תהליך ההקמה ימשך כשלוש שנים.

כחלק מהליך השיקום נירלט פועלת מול מס רכוש לקבלת כספי פיצויים בגין נזקי המלחמה הן על הנזקים במפעל והן עבור הנזקים העקיפים שנגרמו ונגרמים לפעילותה. בחודש אוקטובר קיבלה מקדמה על חשבון כספי הפיצויים של 100 מיליון שקל ובהמשך ביקשה מקדמה נוספת של כ-44 מיליון שקל על חשבון כספי הפיצויים בגין הנזקים העקיפים שנגרמו לפעילותה ברבעון הרביעי של 2023.

הפעילות של קבוצת אינרום כוללת את חברת הבלוקים איטונג, יצרנית מוצרי גמר לבנייה מיסטר פיקס, יצרנית הצבע נירלט ולאלה נוספה לאחרונה גם הפעילות בתחום מערכות האינסטלציה, עם השלמת רכישתה ממצרפלס. יו"ר הקבוצה הוא ציון גינת והמנכ"ל שלה הוא נועם שצ'לקה.

העובדה שאינרום מתבססת על ענף הבנייה לא מקלה על ההתאוששות שלה. הענף נמצא במשבר מהגדולים שידע בשל מחסור עצום בכוח אדם – בעיקר בעבודות הרטובות (טיח, ריצוף, תפסנות וכו'). חוסר הוודאות של הקבלנים הפך אותם לזהירים, וחלק גדול מהם משהים כניסה לפרויקטים חדשים, עד להתבהרות המצב. המשמעות בפועל היא פחות הזמנות מתעשיית מוצרי הבניה המקומית, ובכלל זה אינרום.

ההאטה בענף לא החלה בימי המלחמה אלא עוד קודם לכן בעיקר בשל עליית הריביות והשלכות ההפיכה המשפטית, אך המצב החמיר באופן מהותי בשל ההשפעות האמורות של המלחמה.

"קיבלנו החלטות מאד מהירות באירוע מתגלגל, המטרה הייתה לייצר המשכיות עסקית ותעסוקתית ומענה לשוק. נירלט ספגה פגיעה קשה מאד אבל מהנקודה הזו בזכות הדנ"א הארגוני הצלחנו לחזור, אנחנו לא מאלה שעוצרים, אלא מתמודדים", אמר המנכ"ל שצ'לקה לכלכליסט.

שצ'לקה הוסיף ואמר, כי "מה-7 באוקטובר נירלט החליטה לחזור לפעולה מלאה, עבור הלקוחות שלנו וגם לטובת ההמשכיות העסקית והתעסוקתית של כ-450 עובדים בנירלט, מהם כ-200 עובדים במפעל בניר עוז. את האתר החלופי הקמנו בכוונה בבאר שבע לטובת עובדי הדרום שלנו ובין היתר הצלחנו להביא מכונות ייצור ואפילו להציל ציוד מפויח מהמפעל בניר עוז. זה מאפשר לנו המשך פעילות שוטפת ויחד עם שיתופי פעולה עם קולגות מהארץ ומחו"ל, החזרנו את נירלט לפעילות שוטפת והחברה בקצב גידול מתמשך, האירוע לא מאחורינו אבל אנחנו בנקודה אחרת לגמרי".

עוד אמר המנכ"ל, בהתייחסו לנזק בניר עוז, "למזלנו הנזק שנגרם לנו הוא רק לברזלים ובנינים ולא נפגעו לנו עובדים. חלקים מהמפעל נפגעו ואנחנו נצטרך להקים אותם מחדש, יש חלקים שלא נפגעו ואליהם חזרנו. מבחינת יכולות והיקפי ייצור הגענו להיקפים מאד קרובים לתקופה שטרם המלחמה אבל מרביתם יצור עצמי שבנינו והצלנו ממה שהיה. אנחנו עובדים היום על עבודה שהיא יותר מבוססת ידנית, אבל היה חשוב לנו להביא במהירות את הצבעים ללקוחות".

לצד פעולות השיקום של נירלט, אינרום ביצעה מהלכים נוספים במטרה להגדיל את היצע המוצרים שלה. "אנחנו מקימים מפעל חדשני בפרדס חנה לייצור לוחות גבס, זו פעילות שלא הייתה לנו קודם וזה מהלך עם פוטנציאל להרחבה משמעותית שמוסיף לסל המוצרים שלנו וזה יתחבר על התשתית של מפעל כרמית מיסטר פיקס, שניהם בעולמות הבניה החדשה ובעולמות השיפוצים. אנחנו מתקינים קו חדש לייצור אבנים משתלבות, ורכשנו שליטה בחברה שעוסקת בתכן הנדסי שתשתלב עם פעילת איטונג", סיפר שצ'לקה.

לגבי מצב ענף הבניה והשפעתו אמר שצ'לקה: "עד ל-7 באוקטובר היינו בתוואי של צמיחה והיקף פעילות שנתי של 1.3 מיליארד שקל. מאז ענף הבניה חווה קשיים, חסרות ידיים עובדות, אבל עכשיו אנחנו מרגישים שיש התאוששות מסוימת בענף ומאמינים שגם בשגרת המלחמה המגמה של הגידול תמשך".