כטב"ם סמאד 2 שנמצא בשימוש חזבאללה | צילום: תיעוד חות'י
"התמכרנו לאחוזי יירוט גבוהים של כיפת ברזל, אבל הכטב"מים הם כבר אירוע אחר"
הכטב"מים של חזבאללה גורמים נזקים, גובים אבדות, מאתגרים את מערך ההגנה האווירית, ומעלים תהיות לגבי תהליכי ההצטיידות והמוכנות של צה"ל. מומחים מנמיכים ציפיות לגבי מענה חד־משמעי לאיומים המעופפים
המציאות המורכבת בשמי הצפון, בצל התגברות איום הכטב"מים שחזבאללה משגר על בסיס יומי מלבנון, באה לידי ביטוי גם בתקרית מיום חמישי האחרון ליד שלומי. לוחמי יחידת רוכב שמיים של התותחנים הרימו כטב"ם שיסרוק את השטח ויספק מודיעין חזותי טקטי שנחוץ לכוחות שפועלים בדריכות שיא ליד הגבול. כלי הטיס הישראלי, כטב"ם מסוג סקיילרק של אלביט מערכות, נקלט בטעות במערך ההגנה האווירית של חיל האוויר ככטב"ם עוין ששיגר חזבאללה. טיל טמיר ששיגרה לעברו סוללת כיפת ברזל הפך אותו בתוך שניות לתפזורת שברים שעפו לכל עבר.
זאת לא היתה הפעם הראשונה בלחימה המתמשכת בצפון שטיל יירוט ישראלי מופנה למטרה אווירית ישראלית כזאת, שזוהתה בטעות כ"כלי טייס עוין" של חזבאללה שכביכול הבקיע את מערכי ההגנה, חדר למרחב האווירי של ישראל ודינו השמדה בפיצוץ. צה"ל לא משחרר, בינתיים, נתונים שמספרים על היקפן המלא של תקריות דומות שאירעו מאז תחילת הלחימה בשמי הצפון. לפי קצינים בכירים, זיהויי שווא כאלה כבר הפילו כמה כטב"מים של יחידת רוכב שמיים, ובמקרים אחרים גם עלו בחייהם של לא מעט עגורים בעיצומה של עונת הנדידה. "קורה שאנחנו יורים על להקות ציפורים שמייצרות חשד לחדירת כלי טייס עוין בשל השילוב של גובה, מהירות מעופן וחתימת מכ"ם נמוכה", מודה קצין בכיר בשיחה עם כלכליסט. "וכשיש ספק אין ספק ואנחנו משגרים מיירטים". זיהוי שווא כזה עולה בטיל יירוט של כיפת ברזל שמחירו של אחד מוערך בכ־50 אלף דולר.
לפי הערכות, מתחילת ההתכתשות בין צה"ל לחזבאללה שהחלה ב־8 באוקטובר שוגרו לעבר ישראל יותר מ־1,000 "סוגי מעופפים". המספר כולל כטב"מים מתאבדים וכטב"מים ורחפנים המשמשים לאיסוף מודיעין וזיהוי נקודות תורפה ישראליות. לפני כשבועיים וחצי שני כטב"מים ששיגר חזבאללה העמיקו כ־70 קילומטר בשטח ישראל עד אחד האתרים החשובים והרגישים של חיל האוויר בגליל התחתון, ששימש בסיס למערכת התצפית המתקדמת טל שמיים. אחד מהם נחשף למערכות ההגנה האווירית ויורט באמצעות טיל. אלא שהוא שימש מטרת הסחה שנועדה לסלול את הדרך לכטב"ם נפץ שהתקדם בנתיב טיסה חשאי תוך ניצול התנאים הטופוגרפיים באזור עד הגעתו אל הבלון.
מערכת טל שמיים מבוססת על בלון תצפית עצום ממדים שהוצב לפני פחות משנתיים ליד צומת גולני להגנה מפני טילים. במרכזו מכ"ם רב־עצמה של אלתא מערכות, שנועד לשפר משמעותית את יכולות ההתרעה של צה"ל מטילי שיוט וכטב"מים המשוגרים לעבר ישראל מכיוון מזרח ומכיוון צפון. אלא שחרף הסופרלטיבים הרבים שהרעיפו עליו - טל שמיים לא סיפק התרעה אחת. מחיר המערכת הוערך בעבר במאות מיליוני שקלים, סכום שהיה יורד טוב יותר בגרון לו הבלון הגרנדיוזי הזה היה ממלא את ייעודו. שורה של בעיות שהיתה מנות חלקו הקשתה את הפעלתו הסדירה והנכס הגדול הפך למטרה סטטית תחת מעקב ממושך של חזבאללה. תמונות הבלון המפונצ'ר והמדולדל זיכו את חזבאללה בהישג תודעתי שתומך במסר שלו שגם נכסיה הרגישים של ישראל חשופים אליו ופגיעים לכליו.
ניכר כי חזבאללה מגביר את ניסיונותיו לפגוע באמצעות כטב"מים גם ברכיבים הקשורים למערך ההגנה האווירית בצפון כדי לשבש את פעילותו. מה שהוביל להבנה בצה"ל ובמערכת הביטחון באשר לצורך בהשקעה על הגנה על ההגנ"א (הגנה אווירית). עוד בתחילת הלחימה הוא פגע בשיטתיות, תוך צליפה וירי טילי נ"ט, במצלמות ובמערכות תצפית שצה"ל פרס לאורך גדר הגבול בניסיון לעוור את החמ"לים בישראל.
מתחילת המלחמה הכטב"מים של חזבאללה מאתגרים את צה"ל "לאורך כל שרשרת האיום", כהגדרה של קצינים בכירים. הקושי ניכר עוד בגילוים, ממשיך בזיהוים ככלים עוינים וביכולת ליירטם במהירות. זאת, בשונה מרקטות שעשויות ממתכת ומעופן מהיר, גבוה ובמסלול ברור, כך ששיגורן נקלט כמעט מיידית במערכות הגילוי שמפעיל חיל האוויר באופן המאפשר את יירוטן באחוזי הצלחה גבוהים יחסית. הם עשויים מרכיבים שמותירים חתימת מכ"ם נמוכה מאוד אם בכלל, טסים לאט ולעתים בגובה נמוך של כמה עשרות מטרים תוך ניצול התנאים הטופוגרפיים בצפון. כשהם מתגלים ומזוהים, יירוטם מתאפשר באמצעות כיפת ברזל, אף שתוכננה ליירט רקטות לטווח קצר ובשנים האחרונות הותאמה גם כדי ליירט, במצבים מסוימים, כטב"מים. במצוד הגדול והיומיומי אחריהם משתתפים גם מטוסי קרב ומסוקי קרב של חיל האוויר ומעורבותם במשימות האלה מסובכת כשלעצמה וחושפת אותם לסכנות בטיחותיות משמעותיות שנגזרות מפעילות אווירית קרבית בגבהים נמוכים.
שמונה חודשים מתחילת המלחמה והתגברות איום הכטב"מים, בעיקר בצפון, עולות תהיות ושאלות על תהליכי ההצטיידות והמוכנות לאיום לנוכח הקשיים בגילוי, בזיהוי וביירוט. קידום התהליכים היה יכול להקל את התמודדות צה"ל עם המעופפים של חזבאללה. "הכתובת היתה על הקיר במשך שנים, ועדיין לא הגענו אל האיום הספציפי הזה במוכנות הראויה ולא בנינו לקראתו את הכוח בצורה מספקת", מתריע קצין בכיר תוך ביקורת על תהליכי בניין הכוח בצה"ל ובמערכת הביטחון בשנים שקדמו למלחמת ההתשה המתמשכת נגד הכטב"מים בצפון. בתעשיות הביטחוניות, שהעמידו כבר במהלך העשור הקודם מערכות הגנה יעילות מפני רקטות ובמרכזן כיפת ברזל של רפאל, היה כבר לפני שנים מה להציע כדי לצמצם את איום הכטב"מים. מדובר בין השאר במכ"מים רגישים. "היו דיבורים, אבל בשורה התחתונה לא היתה הצטיידות משמעותית מצד מערכת הביטחון באמצעים כאלה והם היו יכולים להקל את ההתמודדות עם הכטב"מים בצפון", אמר לכלכליסט בכיר בחברה ביטחונית גדולה.
"ההיערכות להתמודדות עם האתגר הזה לא היתה מספקת וההשתנות של האיום האווירי לא הובנה לעומק ולא קיבלה מענה מספק בתהליכי בניין הכוח של צה"ל", אומרת ד"ר לירן ענתבי מהמכון למחקרי ביטחון INSS שחוקרת את תחום הכטב"מים והכלים הבלתי מאוישים זה למעלה מעשור, התמקדה בו בעבודת הדוקטורט שלה ופרסמה שורה של מאמרים מקצועיים בנושא. "כבר לפני שנים שוחחתי על הנושא ארוכות עם אנשי מקצוע ועם גורמים בחיל האוויר והיחס אל האיום הזה היה שבעימות עתידי עם חזבאללה יהיה גשם של רקטות ואילו הרחפנים והכטב"מים יהיו רק טיפה בתוך המבול הגדול. עד לא מזמן הגדירו כאן את התרחיש הזה כתרחיש קצה, סוג של ברבור שחור, אמרו שאי אפשר לעשות בניין כוח לכל תרחיש קיצוני".
לפי ענתבי, גם מדיניות כושלת מול הפעלת רחפנים בידי חמאס שקיבלה תגובה צבאית רפה, תרמה לחופש הפעולה שלו באמצעות כלים כאלה במתקפת הטרור הנרחבת ב־7 באוקטובר כשהשתמש בהם כדי להמטיר חימושים שפגעו בטנקים שחנו במוצבים הסמוכים לגבול עם עזה ובתרנים שנשאו אמצעי תצפית ומערכות אש, כמו רואה־יורה.
גורמים ביטחוניים טוענים כי התפתחות איום המעופפים היתה גלויה למודיעין ולחיל האוויר, ובעלי תפקידים במשרד הביטחון ובמערך ההגנה האווירית גם נסעו לאוקראינה כדי להתרשם מהאיום מקרוב, "ניסו להתגלח על הזקן האוקראיני" ולהפיק תובנות רלבנטיות על ההתמודדות איתו. "אי אפשר לרכוש הכל ולכל איום", אמר גורם ביטחוני בכיר לכלכליסט. "השקעה בהקמת מערך הגנה מפני רחפנים וכטב"מים היתה באה על חשבון תקציבי הצטיידות אחרים בתהליך בניין הכוח כמו רכש של מטוסים, טנקים או טילים. עניין של עדיפויות".
כפי שכלכליסט חשף בפברואר השנה, השינוי המשמעותי בגישת מערכת הביטחון לאיום הכטב"מים, בעיקר מבחינת ההקצאה התקציבית להתמודדות איתו, בא רק אחרי שהמלחמה כבר פרצה. המינהלה לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות (מפא"ת) פתחה באותה הימים במבצע רכש בהול ורחב היקף של אמצעים שאמורים לשפר את ההגנה על תשתיות חיוניות, על בסיסים ועל מתקנים רגישים מפני כטב"מים בהיקף של יותר ממיליארד שקל. לטענת גורם ביטחוני, מערכות אלה עדיין בתהליכי ייצור בתעשיות הביטחוניות, חלקם צפוי להימשך גם שנים. מערכות אחרות שהיו כבר זמינות נפרסו בשטח ונמצאות בשלבי הטמעה שדורשים זמן ויש גם כאלה שפועלות כשורה, אך חזבאללה מאתגר אותן כל העת.
"נוצר כאן מרוץ חימוש לכל דבר", אומרת החוקרת ענתבי. "כשאנחנו משיגים סגירה בכיוון אחד, הצד השני מחפש פתח אחר להיכנס דרכו ואנחנו מתמודדים עם אויב לומד ולא עם חבורה של אנשים ש'המזל שיחק להם'. האויב עובד כל הזמן, מקיים תהליכים של בניין כוח ומקבל שיתוף פעולה מאיראן וממדינות נוספות שמספקות לו רכיבים. זה לא המקרה של ארגון טרור קיקיוני שרוכש את הכלים שלו ברשת האינטרנט".
בליל המתקפה של איראן על ישראל באמצע אפריל שוגרו לעברה מאות טילים בליסטיים ארוכי טווח, טילי שיוט וכטב"מים מסוגים שונים. מערך ההגנה האווירית יירט את רובם בהצלחה כבירה. יותר משנתיים לפני המתקפה האיראנית על ישראל פרסם מפקד מערך ההגנה האווירית לשעבר תא"ל רן כוכב בכתב העת הצה"לי "בין הקטבים" כי תפיסת ההגנה הישראלית דורשת עדכון והתאמות באופן שיכלול "אינטגרציה אזורית". לפי כוכב, בעברו גם דובר צה"ל, אינטגרציה כזאת לא תשפר רק את המענה המבצעי לאיום הטילים אלא גם תשנה את התמונה האסטרטגית במזרח התיכון. "יצירת בריתות ושיתופי פעולה ברמות שונות היא כלי חשוב בסל הכלים המדיני־צבאי ובאנלוגיה למשחק כדורסל, המערך ההגנתי של צה"ל יידרש לעבור משמירה אישית לשמירה אזורית", סיכם תא"ל כוכב.
אלא שגורמים ביטחוניים ומומחים בתחום ההגנה האווירית מנמיכים ציפיות בכל הקשור למענה טכנולוגי חד־משמעי לאיום המעופפים בתקופה הקרובה, בדומה לזה שקיבל איום הרקטות עם פיתוח כיפת ברזל וקלע דוד. מענה לכטב"מים ולרחפנים יוקם בתהליך המשכי, יתבסס על מאסה ותפזורת של מערכות ואמצעי נגד והשיפורים בהגנה מהם יהיה איטי, הדרגתי, יושפע מניסיון מצטבר בשטח ומפריצות דרך טכנולוגיות בתעשיות הביטחוניות. עד אז, הציבור הישראלי עלול לפתוח געגועים לתחושת המוגנות הטובה שהיתה לו במשך כעשור בחסות כיפת ברזל.
חלק מפתרון בעיית הכטב"מים יבוא עם מערכת ההגנה החדשה מגן אור שבונה רפאל, ואמורה ליירט איומים אוויריים באמצעות קרן לייזר רבת־עוצמה ופיתוחה אמור להסתיים במהלך השנה הבאה. "גם כשמגן אור תימסר להפעלה מבצעית היא לא תספק לאיום הכטב"מים מענה מוחלט, כי טווח קרן הלייזר שלה יהיה כ־10 קילומטר והיא תתקשה לפעול בתנאים שונים של מזג האוויר", אומר גורם בכיר.
אל מול הביקורת הנוקבת על החורים בהיערכות הישראלית למתקפות כטב"מים גורמים ביטחוניים מספרים כי בשבועות האחרונים, וביחס ישיר לגידול החד במספר הכלים שחזבאללה משגר לישראל מדי יום, ניכרות גם הצלחות ביירוטם, בעיקר באמצעות כיפת ברזל."אין בעולם מערך הגנה אווירית מודרני שיודע להתמודד עם האיום הזה" אומר אחד הגורמים לכלכליסט, "ההתמודדות של צה"ל איתו לעומת צבאות אחרים סבירה, אבל הציבור התמכר לאחוזי היירוט הגבוהים שסיפקה כיפת ברזל אלא שכעת, מול הכטב"מים והמעופפים אנחנו באירוע אחר".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "הטענה שצה"ל לא נערך או הכיר באיום משוללת מן היסוד. צה"ל נמצא במרוץ למידה תמידי אל מול האויב בניסיון להתמודד עם איום הכטב"מים המורכב. צה"ל ימשיך לעשות את המרב על מנת להתמודד עם כלל האיומים ולשפר את המציאות הביטחונית ותפיסת ההגנה".
האיום שכבר נמצא מעבר לפינה: רחפן נפץ זריז וקטלני
בניגוד למתקפה מאיראן שנבלמה, בזירה מול לבנון משך זמן הטיסה של כטב"מים לישראל קצר הרבה יותר ובספק אם במתקפת פתע יהיו די כוחות אוויריים ידידותיים שיעמדו לצד חיל האוויר. פרט לשיפור ההיערכות למאסה עצומה כזאת של מטרות, שתדרוש מענה מיידי בו־זמנית לכולן, מזהירה ד"ר לירן ענתבי מהמכון למחקרי ביטחון INSS שבאופק כבר צומח איום מאתגר לא פחות של רחפני נפץ קטנים, זריזים, מדויקים וקטלניים שעשו לפני כמה חודשים את הופעת הבכורה שלהם בקרבות בין צבאות רוסיה לאוקראינה.
מדובר ברחפני FPV שפיתוחם המקורי פנה למרוצי רחפנים וספורט אתגרי, הם מסוגלים לבצע תמרונים אוויריים מורכבים במהירות של למעלה מ־200 קמ"ש ומידותיהם הקטנות מאפשרות להם לחדור במדויק למבנים מבעד לחרכים, חלונות, ארובות ועוד. הם נשלטים בידי מפעיל מרחוק ומסוגלים לשאת מטען נפץ זעיר, של כמה מאות גרמים, אך כשהוא מתפוצץ בחלל סגור — פוטנציאל הנזק שלו מעורר דאגה. בשורה רעה לא פחות היא שהם זולים, זמינים ומיוצרים בהמוניהם, בין השאר ב־DJI הסינית, ואי אפשר לשגר לעברם טילי יירוט או להפנות לעברם מטוסי קרב.
לפי דיווחים מתחילת השנה בתקשורת האוקראינית, הנשיא ולודימיר זלנסקי הורה על ייצור של כמיליון כאלה עד סוף 2024. "גם אם 90% מהם ינוטרלו באמצעות מערכות לוחמה אלקטרונית של צבא רוסיה, עדיין מדובר ב־100 אלף פגיעות אפשריות ובעלויות נמוכות יחסית", מזהירה ענתבי ואומרת שאין לזלזל בסיכוי שצה"ל יפגוש את הרחפנים האלה כבר בקרוב, ומוטב שמערכת הביטחון תתחיל לחפש גם אליהם מענה.
לדבריה, העתיד הרחוק יותר, בעייתי עוד יותר. במעבדות כבר עובדים על גרסאות אוטונומיות לרחפנים הזעירים האלה כך שגם אם ינוטרל הקשר בינם לבין מפעיליהם, הם ימשיכו במסלולם באמצעות יכולות של בינה מלאכותית.