ראש עיריית צפת: "חד משמעית, אנחנו לא ערוכים למלחמה עם חיזבאללה"

היירוט שהתקיים הבוקר מעל יער ביריה הצית אמנם את היער, אבל בעיר עצמה לא מרגישים כלום. מזג האויר קצת חם והבילי, אבל יש GPS, החנויות פתוחות ויש לא מעט אנשים ברחובות. לראש העיר החדש והנמרץ של צפת, יוסי קקון, איש מפלגת ש"ס, חורה הפער בין צפת "הפריפריה" והעולם "הנורמלי", במרכז הארץ: "אלה שהתפנו מפה והלכו לכל מיני מקומות גילו עולם, ולדעתי הרבה מהם גם לא יחזרו. הם מגיעים לת"א ויש להם בר, הם יכולים לקבוע תור לרופא בתוך יום. כל מיני דברים שהם לא מובנים מאליהם. מעבר לזה, אנחנו פה בחברה חלשה. בדירוג 2 מתוך 10 לפי הלמ"ס. נכנסתי לתפקיד בעיריית צפת לפני 3 חודשים וגיליתי עירייה שלא במיוחד מתפקדת. זאת עיר שהיא מורכבת ביותר. יש פה מעל 40,000 תושבים, מתוכם כמחצית חרדים, 30% חילונים ואפילו כפר ערבי".

המלחמה מדירה שינה מעיניו של קקון: "כראש עיר אני צריך להחליט מה יותר חשוב: לנהל שיגרה או הביטחון של התושבים. כבר בעשירי באוקטובר היו פה אזעקות. הייתה לנו פה חיילת הרוגה. בהר מירון נופלים טילים כמו גרעינים. רק היום היה פה פיצוץ כי היה יירוט ונפצע חייל מילואים. אנשים פה חיים במתח נוראי. בגן של הבן שלי אין מרחב מוגן. זה ברור שלא יכולנו לסגור במשך 8 חודשים את כל העיר. הלחץ פה הוא ברמה מטורפת. תרחישי הייחוס (הכוונה היא למקרה שבו תפרוץ מלחמה כוללת עם חיזבאללה, ג"נ) של צפת הם הכי מורכבים היום בישראל. יש פה את בית החולים זיו, פיקוד צפון, הר מירון ומתקנים אסטרטגיים של חברת חשמל. עם פינוי יישובי גבול הצפון, צפת הפכה לעיר הכי מאוימת בישראל, הכי אדומה. אחר כך באה נהריה. וככה אנחנו חיים 8 חודשים. ישנים עם נעליים".

העיר צפת, הבוקר | צילום: גיא נרדי

קקון מסביר שהשאיפה שלו היא לייצר "רציפות תפקודית": "בלי זה אתה קורס לחלוטין. עניין של אזעקה פה ואזעקה שם אנחנו יכולים לשרוד. בסופו של דבר אני לא יכול למגן את עצמי לדעת בשביל הדברים האלה. אני כן מכין את עצמי ליום שיתחיל פה משהו רציני. כשזה יתחיל, אין לי שליטה בעצימות של זה, בתגובה שניתן לחיזבאללה. השליטה היחידה שיש לי היא בהיערכות העירונית לתרחיש הייחוס. יום אחרי שנכנסתי לתפקיד כינסתי ישיבת חירום של העירייה והבנתי שיש לנו פערים אדירים בהיערכות שלנו כרשות. בכ"א, באמצעי מיגון לעובדים שלי, במענה לקשישים, בהסברה. גיליתי שאני לא יכול לנהל את העיר בזמן חירום. אין לי עובדים".

הוא מביע תיסכול רב על כך שאלוף פיקוד הצפון לא זימן אותו למפגש שערך אתמול עם ראשי הרשויות בצפון: "ראש פינה הוזמנה, אבל יוסי קקון, ראש עיריית צפת לא הוזמן. גם ביבי מגיע לפיקוד לפחות אחת לשבוע. אבל הוא אף פעם לא פגש אותי. הוא היה בפיקוד הרבה פעמים. בצפת לא. גם המענים של משרדי הממשלה, קטנים מאוד. תרחיש הייחוס, אליו נחשפתי במפגשים אחרים בפיקוד צפון הוא קשה מאד. האחריות שלי כרשות היא להיערך במקסימום. מצד שני, אני לא יכול למגן את עצמי לדעת. הסיוע של הממשלה הוא לא קשור. נתנו לנו כמה מיגוניות שהן טובות אולי להיום, למצב של אזעקה. אני לא רואה בן אדם גר בתוך מיגונית במשך שבועיים-שלושה. התרחיש העמוק מדבר על צונאמי. על פינוי מהיר של מאות אנשים בבניין אחד. לעניין הזה אנחנו חד משמעית לא ערוכים".

בלי קשר למלחמה, הוא מספר שהעיר עומדת לפני הסכם גג. הוא יודע שהסכם גג יביא איתו תוספת של יחידות דיור שיעיקו על המערכת העירונית, אך גם פיתוח של אזורי תעשיה שיאפשרו צמיחה: "השאירו לי עיר בגירעון של 130 מיליון שקל. אני לא יודע אם יש לזה אח ורע בעיריות היהודיות. כל שנה אנחנו בגירעון של 20-30 מיליון. כמה אתה יכול להתחנן לממשלה. אנחנו רוצים מנועי צמיחה משלנו. אנחנו באור עדיפות. נביא לפה הייטק, מפעלים גדולים, נקים כפר סטודנטים".

חשוב לו לספר שמאז פרוץ המלחמה מצב העסקים בכי רע: "עסק נפתח לפי היצע וביקוש. בצפת יש תנועה של מאות אלפי תיירים בשנה ועסקים נפתחים על בסיס זה. אנחנו כבר 8 חודשים בלי תייר אחד. בתי המלון שלנו, הגלריות, אפילו מסעדות בקצות העיר, נפגעו וכולם סגורים. מחר יש ישיבת ממשלה ואני מקווה שהמתווה של משרד האוצר, שעוכב ע"י שר התיירות, יאושר".