ניו יורק טיימס: משרד התפוצות קידם קמפיין השפעה פרו-ישראלי שכוון למחוקקים אמריקאים

משרד התפוצות שילם לסטואיק (STOIC) הישראלית 2 מיליון דולר על מנת להוביל קמפיין השפעה פרו-ישראלי שטרגט מחוקקים אמריקאים, במטרה להגביר את התמיכה בוושיגנטון למלחמה בעזה – כך לפי דיווח של הניו יורק טיימס.

פעילותה של סטואיק נחשפה בשבוע שעבר בדוחות נפרדים שפרסמו מטא ו-OpenAI, בהן נטען שהחברה ניצלה לרעה את הפלטפורמה שלהן. מטא סיפרה איך סטואיק הפעילה רשת של מאות חשבונות פייסבוק ואינסטגרם פיקטיביים שפעלו בארה"ב ובקנדה. OpenAI דיווחה על איך היא ניצלה את מודלי הבינה המלאכותית הגנרטיבית (GenAI) שלה כדי לייצר תכנים בעבור קמפייני השפעה נגד חמאס וקטאר, בעד ישראל, בעד מפלגת השלטון בהודו ובעד ההסתדרות.

השבוע דיווח "כלכליסט" שמאחורי החברה עומד עידו שטסל, פעיל פוליטי ותיק שבין השאר שימש בעבר כיועץ פוליטי לסתיו שפיר בעת כהונתה כחברת כנסת, יועץ בקמפיין בחירות של מפלגת העבודה ואחד ממקימי התארגנות בשם "מנהיגות מקומית – משנים את המשוואה" (פעלה גם תחת השם "מקומי"), שהוקמה במטרה לייצר רשת של נבחרי ציבור ברשויות מקומיות.

עתה חושף הניו יורק טיימס היבט נוסף של פעילות החברה – קמפיין בשווי 2 מיליון דולר שעשתה סטואיק בשירות משרד התפוצות. לפי הדיווח, הקמפיין החל לפעול באוקטובר ב-X (לשעבר טוויטר), ופעיל עד היום. בשיאו, הוא מינף מאות חשבונות פיקטיביים שהתחזו למשתמשים אמריקאים ב-X, פייסבוק ואינסטגרם ושפרסמו תגובות פרו-ישראליות. החשבונות מיקדו את פעילותם בנבחרי ציבור, בעיקר שחורים ודמוקרטים, דוגמת מנהיג המיעוט בבית הנבחרים האקים ג'פריס והסנטור רפאל וורנוק, עם פוסטים שקראו להם לתמוך כספית בצה"ל. הקמפיין עשה שימוש ב-ChatGPT כדי לייצר פוסטים, וגם הפעיל שלושה אתרי חדשות כזב באנגלית שכללו מאמרים פרו-ישראליים.

לדברי מומחים, מדובר במקרה המתועד הראשון של קמפיין השפעה במימון או בשליחות ממשלת ישראל שמופנה נגד הממשל האמריקאי. בכך, מצטרפת ישראל לשורה מפוקפקת של מדינות שהפעילו קמפיינים דומים, ובראשן איראן, קוריאה הצפונית ורוסיה. "התפקיד של ישראל הוא חסר זהירות וכנראה לא אפקטיבי", אמר אחיה שץ, מנכ"ל פייק ריפורטר שסייע לניו יורק טיימס בתחיק. "ישראל ניהלה מבצע שמתממשק לפוליטיקה האמריקאית בצורה מאוד לא אחראית".

דבריו של שץ נתמכים בדוחות של מטא ו-OpenAI, שלפיהם לא היתה לקמפיין השפעה רחבה. פייק ריפורטר זיהה 40 אלף חשבונות שעקבו אחרי חשבונות הרשת, אבל רבים מהם היו בוטים בעצמם.

מקורות בישראל ומסמכים שהגיעו לידי הניו יורק טיימס מעלים שהקמפיין הוזנק שבועות ספורים לאחר ה-7 באוקטובר. עשרות סטארט-אפים ישראלים קיבלו הודעות ווטסאפ ואימיילים שהזמינו אותם להצטרף לפגישות דחופות במטרה להפוך ל"חיילים דיגיטלים". חלק מההודעות נשלחו על ידי עובדי מדינה. הפגישה הראשונה נערכה באמצע אוקטובר בתל אביב – מפגש לא רשמי בין מתנדבים בעלי כישורים טכנולוגיים וכמה נציגים של משרדי ממשלה. למשתתפים נאמר שהוא יכולים להיות "לוחמים ישראלים" ולנהל "קמפיינים דיגיטליים" בשם המדינה.

משרד התפוצות הזמין קמפיין שכוון לארה"ב והקצה לו תקציב של 2 מיליון דולר. סטואיק נשכרה להוביל אותו. לדברי מקור בממשל, ייתכן שחברות אחרות נשכרו להוביל קמפיינים נוספים. החשבונות הפיקטיביים של הקמפיין התחזו לסטודנטים, אזרחים מודאגים או בוחרים, ושיתפו מאמרים ונתונים על מצבה של ישראל במלחמה.

הפעילות התמקדה ביותר מתריסר חברי קונגרס, מרביתם שחורים ודמוקרטים, ובהם ריצ'י טורס שידוע בעמדותיו הפרו-ישראליות. חלק מהחשבונות הפיקטיביים הגיבו לפוסטים של טורס ב-X כשהם מתייחסים לאנטישמיות בקמפוסים ובערים גדולות. תגובה מה-8 באוקטובר גרסה ש"חמאס מנציח את העימות". בפייסבוק, חשבונות העלו תגובות לפוסטים של חבר הקונגרס ג'פריס, ושאלו האם הוא מתכוון לדווח על עובדי או"ם שפועלים בשירות חמאס בעזה.

שלושת אתרי חדשות הכזב של הקמפיין פעלו תחת שמות כמו Non-Agenda ו-UnFold Magazine, והעתיקו או שכתוב מאמרים מכלי תקשורת דוגמת CNN והוול סטריט ג'ורנל, שקידמו את את עמדותיה של ישראל. על מנת לקדם את ההצגה של מאמרים אלו בתוצאות מנועי חיפוש, חשבונות פיקטיביים ברדיט שיתפו קישורים אליהם.

המאמצים היו נגועים לעתים ברשלנות. כך, למשל, חשבון שתיאר את עצמו כשייך ל"יהודייה בגיל העמידה" כלל תמונת פרופיל של גבר שחור. 118 פוסטים של הקמפיין ששיתפו מאמר פרו-ישראלי כללו את אותו משפט בדיוק: “I gotta reevaluate my opinions due to this new information”.

משרד התפוצות הכחיש מעורבות בקמפיין. לפי הניו יורק טיימס, סטואיק לא הגיבה לפניית העיתון.