חיילי מילואים | צילום: AP/ Tsafrir Abayov
"אנו הופכים למדינה מצורעת - וזה מטפטף להייטק"
בכירים בהייטק מצביעים על עומק המשבר בתעשייה: מגיוס נרחב יותר של עובדים בחו"ל על חשבון העובדים בארץ ועד הקושי לגייס כסף בשל הביקורת על ישראל. "חברות עוברות אמריקניזציה כדי לפצות על ההייטקיסטים שבמילואים"
"אני סמנכ"ל פיתוח בסטארט־אפ, התגייסתי ב־7 באוקטובר ומאז אני במילואים on/off. החברה הודיעה לי שזה בלתי אפשרי יותר ומחפשים מישהו שיוכל לתת 100% כי הם נפגעים (ויש פגיעה). אני מבין אותם לחלוטין והגענו למסקנה משותפת שאני צריך לעזוב". זהו ציוץ שפורסם בשבוע האחרון ב"פידטק וידויים אנונימיים", ברשת X (טוויטר לשעבר). אומנם מדובר בציוץ מאוד אישי, אך הוא משקף את המתרחש מתחת לפני השטח בתעשיית ההייטק הישראלית בחודשים האחרונים. הזרמים התת־קרקעיים האלה באים לידי ביטוי מעבר למחירים פרסונליים כבדים, גם באיום ממשי על המשכיות התעשייה בישראל. יותר ויותר חברות, כולל סטארט־אפים בשלבים מאוד מוקדמים, מעדיפות "לפזר את הסיכונים" ולגייס יותר עובדים בחו"ל כדי לא להסתכן בהשבתת הפעילות או פגיעה בפיתוח כפי שקורה בשמונת החודשים האחרונים.
"אומנם בחברות הגדולות יש פיזור של כוח אדם מאז ומעולם, אך היום יש נטייה להקפיד על הפיזור הזה יותר כדי לוודא שיש בחברה המשכיות במצבים של גיוס מילואים מסיבי או חוסר יציבות באזור", כך מתנסח בזהירות יחסית מיכה קאופמן, מייסד משותף ומנכ"ל חברת הטכנולוגיה פייבר, שמעסיקה 770 עובדים בישראל ובעולם ונסחרת בניו יורק לפי שווי של מיליארד דולר.
קאופמן היה אחד החותמים על מכתב ההייטקיסטים שנשלח בשבוע שעבר לראש הממשלה, שר האוצר ושר הכלכלה והתריע מפני בריחת משרות הייטק מישראל לחו"ל. "מאז הרפורמה ובוודאי מאז ה־7.10 פחות סטארט־אפים נוצרים בישראל ויותר ויותר יזמים מתחילים חברות בחו"ל", מסביר קאופמן. "אם זה לא מספיק, לחברות ישראליות נעשה קשה יותר לגייס כסף בעקבות לחץ על קרנות להקטין חשיפה לישראל". המכתב, שנשלח כאשר ההסלמה בצפון כבר ברקע, אך בעיקר לקראת הדיון שהחל השבוע בבג"ץ בחוק השתמטות החרדים משירות צבאי, התריע מפני נטישת ההייטק לחו"ל.
"מנהלי חברות הייטק שיגיעו לאיום ממשי על המשך תפקוד החברות, ייאלצו בכאב להתחיל לתעדף משרות בחו"ל על פני משרות בישראל. זהו תהליך שלצערנו החל בשקט בחודשים האחרונים ולאורך זמן מדובר על העברת משרות פוטנציאליות של כ־20% מכוח האדם מהתעשייה המקומית למקומות שונים בעולם. התוצאות של מהלך כזה יהוו מכה אנושה להייטק הישראלי - הפסד המס למדינה יהיה מיידי וגרוע מכך, עלול להוביל להגירה של אוכלוסייה חזקה מישראל בטווח הקרוב", נכתב בו.
וכעת גם גיוס נרחב לצפון
בעקבות ה־7.10 ההתגייסות היתה כללית וגורפת. כולם הסתערו וחזרו בטיסה הראשונה כדי להתגייס - מהעובדים הזוטרים בהייטק, עד למנהלי הפיתוח ובלא מעט מקרים גם יזמים שכבר עברו לארה"ב. חברת הייטק ממוצעת מצאה את עצמה עם 20%-15% מהעובדים מגויסים, ובמקרי קיצון של חברות צעירות עם מספר עובדים קטן שכולם הכירו בשירות הצבאי, היו גם 90%-80% מהעובדים במילואים. בדומה לאהדה והחמלה שחש כל העולם, המערבי לפחות, כלפי ישראל בתקופה הראשונה שלאחר השבת השחורה, גם המשקיעים בהייטק שידרו שהם עם ישראל. יתרה מכך, לא מעטים מהם אמרו כי בניגוד להשלכות הבלתי צפויות של ההפיכה המשטרית שגרמה להם להוריד את הרגל מהגז של ההשקעות בישראל, מלחמות כאן הן אירוע מוכר וצפוי, למרבה הצער. ההערכה היתה שמדובר יהיה שוב במהלך צבאי קצר, ולאחריו המילואימניקים ישובו משדה הקרב מלאי רעיונות חדשים. אלא שהמערכה בעזה התארכה ללא סיום ברור באופק, וכעת המצב מחמיר לאור ההסלמה מול חיזבאללה, וגיוס נרחב של מילואים לצפון שעליו נמסר אתמול, בהיקף של 350 אלף איש.
מיכה קאופמן, מנכ"ל פייבר: "מאז ה־7.10 פחות סטארט־אפים נוצרים בישראל ויותר ויותר יזמים מתחילים חברות בחו"ל. לחברות ישראליות גם נעשה קשה יותר לגייס כסף בעקבות לחץ על קרנות להקטין חשיפה לישראל"
על פי דו"ח שפרסמה שלשום רשות החדשנות, ברבעון הרביעי של 2023 שירתו במילואים 28 אלף הייטקיסטים, 60% ממלאים תפקידי פיתוח במקומות העבודה שלהם. בפברואר מספר זה הצטמצם אומנם משמעותית ל־12 אלף איש, אך החשש המרכזי היום בענף ההייטק הוא מפני גיוס מילואים נרחב ושירות ממושך כתוצאה מהסלמה בצפון. הדבר מוביל גם ללחץ של המשקיעים לתעדף גיוס עובדים מחוץ לישראל כדי לא לפגוע בפעילות החברה, וקיים גם לחץ משמעותי על היזמים לעבור בשלבים הרבה יותר מוקדמים לחו"ל כדי להיות קרובים יותר ללקוחות הפוטנציאליים ולמשקיעים האמריקאים. מעבר להתארכות הלא צפויה של המלחמה (לפחות מצד משקיעי הטק), הם מעלים גם את האפשרות הסבירה למלחמה בצפון וגם את החזרה האיטית מהצפוי של חברות תעופה לישראל שהפסיקו לטוס בחלקן כבר מאז 7.10 וחלקן בעקבות המתקפה האיראנית. כל אלה מקשים על ההייטקיסטים לנהל את החברות דווקא כשהן נמצאות בשלבים קריטיים של התחלה.
במגמות אלה, שעוד לא ניתן לכמת אותן, תומכות גם תוצאות הסקר שהוציא השבוע איגוד ההייטק הישראלי IATI. הסקר נערך בשבועות האחרונים בקרב 30 קרנות הון סיכון ישראליות החברות באיגוד. 38% מהן מעידות כי לפחות חברת פורטפוליו אחת שלהן העבירה את פעילותה לחו"ל עקב חוסר היציבות המתמשך בישראל. שליש מהן מעריכות שמעל ל־30% מחברות הפורטפוליו שלהן כבר העבירו בשנה האחרונה או יעבירו פעילות משמעותית לחו"ל בשנה הקרובה.
"המציאות בשטח שונה ממה שמראים בינתיים המספרים והכותרות. בפועל לסטארט־אפים ישראליים קשה יותר לגייס כסף היום בגלל הביקורת העולמית על ישראל. אין איך לייפות את זה", אומר לכלכליסט יואב לייטרסדורף, שותף מייסד בקרן הון סיכון YL ונצ׳רס שמתמחה בהשקעות בסייבר. "כדי להתגבר על זה אנחנו עושים 'אמריקניזציה' לחברות הפורטפוליו שלנו מוקדם יותר. כמעט כל החברות החדשות נרשמות בדלאוור, חברות מנסות לפצות על המחסור בעובדים שנמצאים במילואים באמצעות גיוס עובדים בחו"ל כדי לפזר סיכונים. רואים יותר גיוס עובדים מחוץ לישראל, זו לא מגמה גורפת, אבל בהחלט רואים את זה יותר. יש גם גיוסי עובדים שנועדו להקנות לגיטימציה לחברה - אלה בכירים שנותנים לחברות אפשרות להיתפס כיותר גלובליות ופחות ישראליות", הוא מדגים את התהליך שמהווה סיכון ממשי לכלכלת ישראל ומחזיר את ההייטק 20 שנה אחורה.
"יש בעיה והיא ענקית. זו לא 'תבהלה', אלא המציאות. כלכלת ישראל הולכת להתנגש בקיר כי ההייטק פה הולך לחטוף מכה קשה. החודשים האחרונים הראו למי שעוד היה לו ספק כי הייטק זה לא האליטיסטים, החננות או הפריבילגים, אלא זה כל מילואימניק חמישי", אומר בכיר בתעשיית ההון סיכון המקומית, "מעבר לאתגרים הביטחוניים, חייבים לפתור את בעיית גיוס החרדים, אחרת לא יהיה פה הייטק. האיום הפנימי על ישראל עדיין מסוכן יותר מהאיום החיצוני".
"הם לא יודו בכך"
מה שבישראל עוד מתלחשים לגביו, בארה"ב כבר נאמר בפה מלא ככל שגם הולך וגובר חוסר שביעות הרצון בממשל האמריקאי לנוכח ההתנהלות הישראלית. הן לקוחות והן משקיעים מרגישים יותר בנוח לעצור את העבודה עם חברות ישראליות. כך, למשל, שלשום יצאה אורקם, אחת מחדי־הקרן הישראליים, לקיצוץ של 100 עובדים על רקע הקפאת רכש ממדינות ערביות רבות וירידה במכירות כתוצאה מכך. ואתמול יצאה פאגאיה לקיצוץ של 100 עובדים, מרביתם בישראל. "האמריקאים מרגישים שעכשיו יותר מסוכן להשקיע בישראל. הם לא יגידו את זה בפנים, אבל משקיעים בקרנות שואלים אותי מה הסיכון בחברה שחלק מהעובדים שלה במילואים", אומר לכלכליסט אייל בינו, שותף מייסד בקרן הון סיכון 97212 ונצ'רס, שפועלת מניו יורק וגייסה באחרונה 20 מיליון דולר להשקעות בחברות ישראליות בשלבים מוקדמים מאוד.
יואב לייטרסדורף, שותף מייסד ב־YL ונצ׳רס: "יש גם גיוסי עובדים שנועדו להקנות לגיטימציה לחברה - אלה בכירים שנותנים לחברות אפשרות להיתפס כיותר גלובליות ופחות ישראליות"
לדבריו, "בהתחלה רבים עוד אמרו שזה ייגמר בתוך חודש־חודשיים, אבל עכשיו רואים שזה רחוק משם. אם אתה יהודי, יש לך דחף לעזור וזה אומר גם להשקיע, אבל אם לא, זה לקחת יותר מדי סיכונים, ומכיוון שהייטק זה גם ככה השקעות מסוכנות, אין סיבה להוסיף עוד. במקרה אחר, גוף מוסדי גדול שמשקיע בהון סיכון הטיל וטו על השקעה בסטארט־אפים ישראליים כי זו ההחלטה כרגע, לא להשקיע בישראל". לדבריו, הרתיעה האמריקאית מהשקעות בארץ כמו גם אתגרים לוגיסטיים החל ממילואים ועד מיעוט הטיסות, דוחפים למעבר לארה"ב. "הייתי באירוע של יזמים ומשקיעים ולפחות חצי מהישראלים, גם יזמים, אבל גם המשקיעים, אמרו לי שהם חושבים על מעבר לארה"ב".
משקיע הון סיכון אחר, שבפורטפוליו שלו יש הרבה חברות סייבר ודיפטק, ונמצא בימים אלה בכנס בינלאומי באירופה, מספר לכלכליסט כי בניגוד לשנים קודמות, הפעם היה לו קשה מאוד לקבוע פגישות. הוא מחזק את הטענה של בינו שמשקיעים רבים בקרנות הון סיכון (LP) מגבילים את ההשקעות בסטארט־אפים מישראל ומעריך כי השנה הקרובה תהיה "קשוחה". בינתיים, הדבר עוד לא מורגש בהיקף ההשקעות בישראל, אבל זאת בגלל מגה־סבבים בחברות בוגרות יחסית שכבר נתפסות כפחות ישראליות וביססו את מעמדן בשוק הבינלאומי. הכוונה היא לגיוס של מיליארד דולר לחברת הסייבר WIZ וסבבים של 100 מיליון דולר ויותר בחברות כגון WEKA, איילנד, סיארה וקורו. גם האקזיטים הגדולים שנעשים בחודש האחרון כדוגמת מכירת ווקמי ל־SAP אתמול ב־1.5 מיליארד דולר הם בגדר "הסתכלות במראה האחורית". האיום והאתגר המרכזי כיום הוא על דור העתיד: הסטארט־אפים הצעירים שמהם תצמח שדרת החברות הגדולות של עוד שלוש־חמש שנים. לדברי בכירה באחת החברות הבינלאומיות שפועלות בישראל, "אנחנו הופכים למדינה מצורעת, שנואה, וזה מטפטף גם להייטק. גם החברים שלנו כבר לא רוצים להיות מזוהים עם הטכנולוגיה הישראלית".