ללא נשים, וכמעט ללא כלכלנים: אלו חברי הוועדה לתקציב הביטחון

בראש הוועדה לבחינת תקציב הביטחון יעמוד ראש המל"ל לשעבר יעקב נגל, נציג ראש הממשלה, כפי שפורסם בכלכליסט. לצידו יהיו שישה חברים נוספים, בהם אלוף במיל' עמיקם נורקין שהיה מפקד חיל האוויר ותת אלוף במיל' מהרן פרוזנפר שהיה היועץ הכלכלי לרמטכ"ל. מטעמו של שר האוצר נבחר קובי הבר, מנכ"ל ביטוח ישיר, ששימש בעבר כראש אגף תקציבים. חבר נוסף בוועדה הוא אלוף במיל' יעקב עמידרור, גם הוא ראש המל"ל לשעבר. מטעם ראש הממשלה יכהן גם תת אלוף במיל' אפי איתם שבתפקידו האחרון פיקד על עוצבת הגליל.

החתימה הסופית על כתב המינוי מתעכבת במשרד המשפטים לצורך בדיקה של ניגודי עניינים, וההערכות הן שהוא ייחתם בתחילת השבוע הבא. הוועדה הוכרזה לראשונה בינואר על ידי ראש הממשלה נתניהו, אך הקמתה התעכבה. לוועדה יינתנו חודשיים לגבש למסקנות, אך ניתן להעריך כי דיוניה ייארכו זמן רב יותר.

הוועדה אמורה לדון בהיקף הגידול הנוסף למערכת הביטחון לשנים הקרובות (מעבר ל-10 מיליארד שקל שהובטחו כבר בדיוני התקציב ל-2024) ונועדה בעיקר לאזן ולהכריע בין נקודת המבט של מערכת הביטחון לזו של משרד האוצר. אולם הרכב הוועדה מעלה את האפשרות כי דיוניה יהיו פנים-ביטחוניים, והדיון הכלכלי בהם לא יהיה המרכזי.

הרכב הוועדה הצפוי מהווה ניצחון משמעותי לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' על משרד הביטחון, אך גם על בכירי משרדו. סמוטריץ' העביר מסר כי הוועדה נועדה לשנות את תפיסות היסוד של צה"ל, ואכן ההרכב המסתמן מכיל אנשי ביטחון שיש להם ביקורת לא מבוטלת על הצבא, ובקרב חלקם יש תמיכה בעמדות נציות הקרובות לעמדותיו של סמוטריץ'. למרות שהחשש של גלנט שהוועדה תתפקד כוועדת חקירה נראה עדיין מוגזם, יש חשש לא מבוטל כי הוועדה תספק אמירות שיאפשרו לפוליטיקאים לתקוף את הצבא ולהסיר מעצמם אחריות.

גם מבחינת הפקידות במשרד האוצר, לא מדובר בהצלחה דרמטית, שכן הם רצו ועדה עם נוכחות כלכלית חזקה. באוצר מודים שהיו מעדיפים כי שני נציגי האוצר יהיו כלכלנים, אך סמוטריץ' התעקש שאחד מנציגי האוצר יהיה ביטחוניסט (יעקב עמידרור). באוצר רצו גם שנציג בנק ישראל יהיה חבר בוועדה, אך דרישה זו לא נענתה.

למעשה, הוועדה כוללת רק שני כלכלנים (הבר ופרוזנפר) כשאחד מהם מחזיק בתפיסות עולם של מערכת הביטחון. באוצר לא יכולים לשלול את החשש כי הוועדה שנועדה במקור, לפחות לפי הצהרות הנגיד, למנוע גידול מופרז של מערכת הביטחון, תביא דווקא לתוצאה ההפוכה - לגידול גבוה בהרבה של תקציב הביטחון.

ההרכב המוטה-ביטחונית של הוועדה מעלה את השאלה, האם הגענו לנקודה שעליה אמר בחודש שעבר פרופ' מנואל טרכטנברג, שהיה מאדריכלי ועדת ברודט ב-2007: "בהרכבים מסוימים עדיף שהוועדה לא תקום".

איפה הנשים? לא הפעם

בכדי להבין את החולשה הכלכלית המסתמנת של הוועדה כדאי לחזור אחורה ולהסתכל על ועדת לוקר (2014) וועדת ברודט (2007) שעסקו אף הן בתקציב הביטחון. בוועדת ברודט יו"ר הועדה היה כלכלן, ומבין תשעת חברי הוועדה – שישה היו עם רקע כלכלי. בוועדת לוקר, ראש הוועדה היה יוחנן לוקר שהוא איש צבא, אך ארבעה מתוך תשעה היו בעלי רקע כלכלי מובהק. בשתי הוועדות היו גם חברות נשים - פרופ' רבקה כרמי, וענת לוין בוועדת לוקר, ד"ר אורנה ברי ופרופ' קרנית פלוג בוועדת ברודט.

חברי הוועדה הנוכחית כולם הם אנשים עתירי זכויות, ורובם התבטאו באופן פומבי בסוגיות הנוגעות למלחמה ולתקציב הביטחון, וניתן להעריך כי עמדות אלו גם יופיעו בוועדה. יו"ר הועדה נגל אמר בפודקאסט "הכותרת" לעיתונאית שרון כידון כי המלחמה בעזה דורשת את עדכון תפיסת הביטחון. טענתו היא כי תפיסת הביטחון הישראלית שמבוססת על ארבע רגליים - הרתעה, התראה, הגנה, והכרעה- חייבת עדכון. לדעתו, שני הרכיבים הראשונים לא רלבנטיים למאבק מול ארגוני טרור, ויש להדגיש את שני הרכיבים האחרים.

המשמעות האופרטיבית לדברי נגל היא להסתמך פחות על מודיעין בזירה העזתית ולבטל לחלוטין מושגים כמו 'שקט, סבבים, הפסקות אש, והכלה'. לדעתו, ביום שאחרי בעזה יש צורך שתהיה שליטה ישראלית-בטחונית מלאה, ושהרצועה תהיה מפורזת לגמרי. עם זאת, הוא מסתייג מכך שישראל תנהל בעצמה את השיטור הפנימי בתוך עזה. הוא כינה את ההסדר שהוא רואה בעזה כ"שטחי B מינוס". נגל מעריך כי מצב זה יימשך למשך שנים רבות. מדברים אלו ניתן להעריך כי נגל יקדם דיון על תפיסת הביטחון בוועדה, וכי עדכון התפיסות ישליך על הגדלת הצבא באופן משמעותי.

עמידרור מרבה להתבטא בסוגיית המלחמה ומחזיק בעמדה דומה לנגל לגבי תמונת עזה ביום שאחרי. במאמר שפירסם לאחרונה הזהיר מהפקת לקחים מהירה מדי מהמלחמה. "אחת הסכנות הגדולות היא הפקת לקחים ממלחמה אחת והשלכתם על בניין הכוח העתידי. כל מלחמה היא אירוע בודד שאין זהה לו", כתב.

למרות זאת הוא מסיק כי ישראל צריכה לשקול את האפשרות לתכנן מלחמות ברירה או מלחמות מנע. עמידרור סבור גם כי צה"ל צריך לגדול באוגדת מילואים אחת נוספת לפחות וכי יש להעמיק את יכולת ההתגוננות של התושבים עצמם בקווי הגבול.

בנוסף, עמידרור כותב כי יש להקים חיל טילים שאינו כפוף לחיל האויר ולהיערך טכנולוגית לאיום וההזדמנות שטמונים ברחפנים. למרות שעמידרור בז למי שמזלזל בברית עם האמריקאים, הוא סבור כי על ישראל לחזק את יכולת ייצור הנשק שלה.

החבר המפתיע בוועדה הוא אפי איתם, שהוא מבקר חריף של המטכ"ל בצה"ל. בראיון לנדב פרי הוא האשים את המטכ"ל בכך שהוא "כולו מבית מדרש אחד, הסללה שבעיקר מגיעה מהאקדמיה האמריקאית". איתם סבור כי הכשל שהביא ל-7 באוקטובר נובע "מהעולם הערכי של המנהיגים, כי המלחמה הפכה להיות כמעט בלתי לגיטימית, בגלל שהפכנו לסניף מחשבתי של העולם המערבי, הפסקנו לחשוב ולהתכונן למלחמה ברצינות".

איתם סבור שלשם כך יש להקים פיקוד תודעה בצה"ל, וכי על הישראלים להיות מוכנים "להפוך להיות חברה לוחמת שהמודעות שלה לסיכונים הקיומיים גבוהה יותר". מעניין יהיה לראות כיצד התעקשותו של איתם לעסוק במימדי עומק תרבותיים תבוא לידי ביטוי בעבודת הועדה.

איתם מונה על ידי ראש הממשלה נתניהו למרות שהוא סבור כי "ראש הממשלה כמו כל הנהגת מדינת ישראל בשביעי לאוקטובר יצטרכו בשלב מסוים לפנות את מקומם. קשה לי לראות מישהו מתחמק מאחריות. אם היה שואל אותי, הייתי אומר לו לקחת אחריות. אני חושב שזו טעות, והוא יודע את דעתי".

עמדותיו של איתם במספר סוגיות ביטחוניות נמצאות בצד שהוא ניצי יותר מראש הממשלה נתניהו. בין היתר אמר: "זו היתה טעות לתת אזרחות לערביי ישראל, רגע של חולשת דעת", "העולם נתן לנו לספח את רמת הגולן, ויתן לנו לספח ביו"ש", "הפלסטינים לא זכאים לסמי-מדינה, לא לממשל עצמי ולא לזכות הצבעה, אלא לתושבות מכובדת".

מינויו של איתם לוועדה הגיע לאחר שנשקלה מועמדותו של האלוף יפתח רון-טל ונשללה לבסוף.

שלושת החברים האחרים בוועדה הם מינויים שהובלו על ידי הדרגים המקצועיים (צה"ל והאוצר), אך גם התבטאו בעבר בנושאים ביטחוניים. פרוזנפר, ששימש כיועץ כספי לרמטכ"ל, אמר בכנס אלי הורוביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה כי "אסור לקבוע תוכנית רב שנתית בלי שמשנים או מטפלים בתפיסת הביטחון ומעדכנים תרחישי ייחוס". פרוזנפר לא פירט מהם שינויי תפיסת הביטחון הנדרשים, אך אמר כי "תהיה אחיזה צבאית ישראלית בעזה לאורך זמן" וכי "יש להתכונן לאירועים משמעותיים בצפון".

פרוזנפר גם אמר כי יש משמעות תקציבית לאיום מאיראן (מעגל שלישי) בייחוד אחרי שהאיראנים "עברו את הסף הפסיכולוגי לתקוף את ישראל באופן ישיר". עם זאת, ככלכלן, פרוזנפר הדגיש כי יש להימנע ממצב של עשור אבוד כמו אחרי מלחמת יום הכיפורים, פרוזנפר העריך כי הגידול צריך להיות חד יותר מהמתווה שהציע פרופ' טרכטנברג (גידול של 29 מיליארד שקל לעומת תקציב 2024 המקורי.

לדעתו יש לממן את הגידול בתקציב הביטחון באמצעות הגדלת החוב. "זה בסדר להגיע לחוב של 65%-70% תוצר, וצריך לשים קופסת צמיחה שתתמוך בהצמחת המשק". פרוזנפר רמז שהגידול צריך לבוא גם מהתייעלות ושינויי תפיסה במערכת הבטחון כמו "המרה של מילואים בפלוגות קבע".

חבר הוועדה שמונה על ידי הפקידות המקצועית באוצר הוא קובי הבר. כממונה על תקציבים לשעבר הוא מכיר לעומק את תקציב הביטחון ואת תפיסת העולם באוצר. במובן זה הוא דומה לדוד ברודט שעמד בראש הוועדה לבחינת תקציב הביטחון בשנת 2007.

הבר הופיע באופן פומבי בדצמבר 2023 בשולחן עגול של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן בנושא "השפעות הלחימה על כלכלת ישראל". הוא לא התייחס במישרין לפרטים בתוך תקציב הבטחון, אך ביקש להדגיש כי "כשאנו מתגאים בכל המשברים שישראל הצליחה לצלוח, אסור לשכוח שמה שמאחד את ההצלחה הזו, זו השמירה על אמינות פיסקלית, על היסודות המאקרו כלכליים של גירעון, שיעור הוצאה נמוך".

הבר גם התריע כי בשיעורי גירעון של 5%-6%, "אי אפשר לצפות שנשלם על האג"ח שלנו ריבית של 4%". תפיסתו של הבר היתה כי הדבר החשוב ביותר הוא לשדר "אמינות פיסקלית וכי יש ידיים אחראיות על ההגה". הבר גם סבר כי ככלל יש לנהוג בשמרנות, "ולשמור על עוצמה לתרחישי קיצון (כמו מלחמה בצפון)".

ההסכמות על הקמת הועדה לתקציב הביטחון הושגו אחרי שהובטח למערכת הביטחון כי לא יהיה דיון בהגדלות הרמטכ"ל ובפנסיות הגישור בצה"ל. ההסתייגות לא נכנסה לתוך כתב המינוי, אך ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את החוקים הבסיסיים המסדירים את הנושאים הללו. בכתב המינוי של הוועדה גם לא מוזכרת סוגיית גיוס החרדים במפורש, ובשלב זה לא ברור אם הוועדה תדון גם בנושאים אלו. זאת על אף שלשאלת גיוס חרדים יש עלות משקית משמעותית. ככל שהחרדים לא יגדילו את השתתפותם בצה"ל הרי שיהיה צורך ביותר ימי מילואים, שעלותם למשק גבוהה במיוחד.