יושבי הראש של החברות הממשלתיות קיבלו אור ירוק להגדיל לעצמם את השכר

מדיניות חדשה של רשות החברות תאפשר ליו"רים של חברות ממשלתיות להגדיל את שכרם ב־50%, וכמה מהיו"רים, ובהם יו"ר רכבת ישראל משה שמעוני ויו"ר נמל אשדוד שאול שניידר, כבר ביקשו לעשות זאת.

ינקי קוינט, מ"מ מנהל רשות החברות, מאפשר ליו"רים להגדיל את היקף משרתם מ־50% ל־75%, ובהתאם לכך יגדל גם שכרם. זאת לאחר שלפני כשנתיים ביטלה רשות החברות את האפשרות שיו"רים יכהנו ב־75% משרה. ממלא מקום מנהל הרשות דאז רם בלינקוב קבע כי יו"רים של חברות גדולות, סיווג 9-10, יוכלו לכהן או בחצי משרה או במשרה מלאה. הנימוק היה שחצי משרה הוא ההיקף הנכון לעבודה אפקטיבית של יו"ר דירקטוריון בחברה ממשלתית גדולה מאחר שכך נשמרת הפרדה בין תפקידי המנכ"ל לתפקידיו של היו"ר. בזמנו גורמים באוצר אמרו ל"כלכליסט" כי הדבר ימנע מיו"רים שעובדים ב־75% משרה לעבוד במקביל גם במקומות אחרים: "או שכולך בתוך החברה, ואם אתה לא כולך בתוך החברה, אז תיקח 50%".

צילומים: אוראל כהן גיל נחושתן גדי קבלו

בחוזר שנשלח לחברות הממשלתיות באפריל האחרון, תחת הכותרת "היקף פעילות יו"ר דירקטוריון בחברה ממשלתית" נכתב: "הניסיון המצטבר מהנעשה בחברות הממשלתיות מוביל למסקנה שככלל חצי משרה הינו היקף משרה רלוונטי לעבודה אפקטיבית של יו"ר דירקטוריון בחברה ממשלתית גדולה ומורכבת. היקף משרה כאמור מעודד את יצירת ההפרדה, הלכה למעשה, בין תפקידי מנכ"ל החברה, העוסק בענייניה השוטפים, לבין תפקידיו של דירקטוריון החברה, ובכלל זאת יו"ר דירקטוריון החברה, האמונים על התווית מדיניות החברה וביצוע פיקוח ובקרה אפקטיביים על התנהלותה. הפרדה זו מצויה בלב הממשל התאגידי". אך מיד לאחר אותה פסקה מגיעה ההסתייגות: "עם זאת, אף שככלל היקף העסקה של 50% הינו ההיקף הראוי, לעתים נדרש יו"ר הדירקטוריון לעבוד בהיקף משרה גבוה יותר, שאינו מגיע לכדי משרה מלאה".

ברשות החברות יאפשרו כעת ליו"רים של חברות ממשלתיות בדירוג 9-10 לעבוד ב־75% משרה או במשרה מלאה. כהונה במשרה מלאה תתאפשר "בחברות ממשלתיות גדולות אשר לגביהן ניתנה החלטת ממשלה בדבר הפרטה או שינוי מבני או שנדרשת בהן פעילות חריגה אחרת על פי החלטת ממשלה", ואילו כהונה ב־75% משרה תתאפשר אם הדירקטוריון של החברה סבור כי קיימים נימוקים מיוחדים, כגון מורכבות החברה והאתגרים העומדים בפניה, אשר מצדיקים את הרחבת המשרה. שינוי היקף המשרה טעון את אישור דירקטוריון החברות, ולאחר מכן את אישור רשות החברות הממשלתיות.

נשארים במשרה מלאה

החברות הממשלתיות השייכות לדירוג 10 הן בין היתר התעשייה האווירית, מקורות, חברת חשמל ורפא"ל, שכבר עכשיו היו"רים שלהן מכהנים בהיקף משרה מלא, ואת רכבת ישראל, שבה היו"ר מכהן ב־50% משרה. החברות בסיווג 9 כוללות את נמל אשדוד, נת"ע, עמידר, חברת נמלי ישראל, נתיבי ישראל, נתיבי הגז הטבעי, נג"ה, תומר ואלתא – ובהן מכהנים היו"רים ב־50% משרה.

ל"כלכליסט" נודע כי הדירקטורים של רכבת ישראל ושל נמל אשדוד כבר אישרו את הגדלת היקף המשרה של היו"רים משה שמעוני ושאול שניידר בהתאמה. היו"ר של נתיבי הגז הטבעי איה אבידור, היו"ר של נתיבי ישראל יגאל עמדי והיו"ר של נג"ה סמי תורג'מן מסרו ל"כלכליסט" כי לא התחייבו שלא יעלו את היקף המשרה שלהם בהמשך הדרך. היו"ר של נת"ע מיה ליקוורניק, היו"ר של חנ"י עוזי יצחקי ויו"ר עמידר יאיר זילברשטיין אמרו כי אין בכוונתם להעלות את היקף המשרה שלהם. לגבי החברות שנותרו לא התקבלה תשובה.

"כלכליסט" פנה גם ליו"ר התעשייה האווירית עמיר פרץ ויו"ר רפא"ל יובל שטייניץ כדי לברר אם בכוונתם לרדת להיקף משרה של 75%, כפי שהיה נהוג בחברות אלו לפני שנתיים (בחברת חשמל ומקורות היו"רים כיהנו גם קודם ב־100% משרה) והתשובה שניתנה היא שאין בכוונתם לעשות זאת.

שכר היו"רים בחברות הממשלתיות צמוד לשכר המנכ"ל. שכר משרה מלאה של יו"ר או מנכ"ל של חברה ממשלתית בסיווג 9 עומד על 49 אלף שקל בחודש, ואילו שכר משרה מלאה של יו"ר או מנכ"ל של חברה ממשלתית בסיווג 10 (1), שבו נמצאות רפא"ל והתעשייה האווירית, עומד על 71 אלף שקל. סכומים אלו לא כוללים הטבות ותנאים נוספים כמו תוספת כספית על כל ישיבת דירקטוריון שבה הם משתתפים.

המשמעות של שינוי מדיניות היקף המשרה היא ששכרם של יו"ר הרכבת, יו"ר נמל אשדוד וכל מי שיצטרף אליהם יעלה ב־50%. אצל יו"ר הרכבת שמעוני הוא יעלה מ־28.1 אלף שקל בחודש ל־42.1 אלף שקל בחודש, ואצל יו"ר נמל אשדוד שניידר הוא יעלה מ־24.5 אלף שקל בחודש ל־36.75 אלף שקל בחודש, לא כולל בונוסים והטבות.

מעכשיו 100% רכב צמוד

מלבד זאת צוין בחוזר של רשות החברות כי "דירקטוריון החברה יוכל לקבוע הצמדת רכב או אחזקת רכב בהיקף מלא ליו"ר דירקטוריון המועסק בהיקף משרה בגובה 75% ומעלה, ככל שמדובר בחברה בעלת פריסה גאוגרפית של מתקנים הדורשת את הצמדתו".

אם היו"רים של רפא"ל והתעשייה האווירית היו יורדים ל־75% משרה, אז הם היו נאלצים לוותר על 25% משכרם, כלומר על 17.75 אלף שקל לחודש. בדו"ח התעשייה האווירית לשנת 2023 נכתב כי היו"ר עמיר פרץ קיבל תגמולים על עבודתו באותה שנה בהיקף של 339 אלף דולר (כ־1.2 מיליון שקל).

ההערכה היא שרשות החברות החליטה לשנות את מדיניות התגמול ליו"רים בעקבות פניות של היו"רים עצמם. אחד מהיו"רים שמעוניין להגדיל את היקף אחוזי המשרה שלו אמר ל"כלכליסט" כי יש היגיון בהגדלת התגמול ליו"רים, שעושים לילות כימים בעבודתם, וביתר שאת בתקופת מלחמה כמו עכשיו שדורשת מהם תשומות נוספות.

חלק ניכר מהיו"רים של החברות הממשלתיות עובדים במקביל במשרות נוספות או מקבלים פנסיה צבאית, ושכר היו"ר הוא תוספת לעיסוקם העיקרי. כמו כן, בגלל אופי התפקיד, סביר להניח שרוב היו"רים שיגדילו את היקף המשרה שלהם ב־50% לא יגדילו את מספר שעות העבודה שלהם בהתאם.

ברשות החברות הממשלתיות לא התייחסו לפניית "כלכליסט". מהתעשייה האווירית נמסר בתגובה: "עם כניסתו של עמיר פרץ לתפקיד היו"ר הוא קיבל את בקשת רם בלניקוב, שעמד באותה העת בראש רשות החברות, לעבוד ב־100% משרה, וזאת כי חברות בסדר גודל כמו של תע"א מצריכות יו"ר במשרה מלאה.