כשהצרות של אינטל פוגשות את הצרות של ישראל

קשה היה לבחור עיתוי גרוע יותר להחלטה של אינטל להקפיא את הרחבת המפעל בקריית גת בפרויקט ענק של 25 מיליארד דולר. אף שברובו קשור לבעיותיה הפנימיות של אינטל, והן רבות וקיומיות כמעט כמו אלו של מדינת ישראל, החשש הגדול הוא מפני מכה חזקה נוספת בכלכלה הפגועה ממילא של המדינה. זו כנראה גם הסיבה לכך שבמשרד האוצר ניסו להכחיש את הדחייה הדרמטית בהרחבת המפעל ביום שני האחרון לאחר הפרסומים בישראל - שכלל לא הוכחשו על ידי אינטל עצמה.

מעבר לפגיעה הכספית בספקים שהחוזים אתם בוטלו לעת עתה וייתכן שיחודשו בהמשך, ומעבר לאובדן ההכנסות כתוצאה מעיכוב בתחילת הייצור, עולות תהיות בעולם האם ההחלטה של אינטל קשורה למצבה הגיאופוליטי הרעוע של ישראל. אינטל נחשבת למעסיקה הפרטית הגדולה במשק עם 12 אלף עובדים. אם היא מחליטה להקפיא את ההרחבה כאן, זה עלול לשמש כאות לרבים אחרים. בפועל מדובר באירוע מורכב יותר, שניתן להגדירו יותר כמחלות של אינטל פוגשות את המחלות של ישראל. והתוצאה היא - ישיבה על הגדר.

בשבועות האחרונים הודיעה אינטל לכמה ספקי תשתיות שעובדים על הרחבת המפעל הקיים על עצירה והשהיה של עבודות. בינתיים דיווחה רק לסיכו הבורסאית כך: "התקבלה הודעה מאינטל להשהיה ועצירה של חלק מהעבודות להרחבת מפעל השבבים החדש של החברה בקריית גת, היקף העבודות שנותרו הוא 90 מיליון שקל". בפרויקט הענק, שבעבורו קיבלה אינטל תמריצים של 3.2 מיליארד דולר מישראל, התחייבה לרכש של שירותים ומוצרים ב־60 מיליארד שקל.

התגובה הרשמית של אינטל להשהייה היא ש"ניהול פרויקט בסדר גודל כזה, במיוחד בתעשייה שלנו, בדרך כלל כולל התאמות בלוחות הזמנים. ההחלטות שלנו מבוססות על תנאים עסקיים, דינמיקות בשוק ואחריות בניהול ההון".

גורמים שמכירים את המתרחש בעבודות של אינטל, מסבירים כי מה שהוקפא כעת הוא חלק אחד של מפעל שאמורים להיות בו שני חדרים נקיים. בחדר הנקי הראשון העבודות ממשיכות כרגיל ואילו לגבי השני הוחלט להמתין לפני ההחלטה באיזו טכנולוגיה יעבוד, כלומר איזה סוג שבבים ייצר. "בגלל המצב הפיננסי והעסקי המורכב של החברה, היא כבר לא יכולה להרשות לעצמה לבנות קו ייצור מבלי שהיא יודעת מראש מי יהיו הלקוחות שלו", אומרים בסביבת אינטל.

מלחמות עם אנבידיה

המפעל בקריית גת אמור להיות מפעל אינטל הראשון בישראל שמייצר לא רק לחברה עצמה, אלא גם ללקוחות חיצוניים כחלק מהשינוי האסטרטגי העמוק שמעביר אותה המנכ"ל פט גלסינגר. מהלך זה נועד להתחרות ביצרנים במזרח ולהביא לאינטל הכנסות נוספות. כחלק ממנו היא גם רכשה את טאואר הישראלית, יצרנית שבבים עצמאית, ובשל כך גם עסקה של 5.5 מיליארד דולר טורפדה על ידי הרגולטור הסיני שחשש מתחרות. כחלק ממלחמת הסחר בין ארה"ב לסין שמיקודה בעולם השבבים, ארה"ב העלתה דרמטית את התמריצים להקמת מפעלי ייצור שבבים בשטחה. הסיוע הנדיב של משרד האוצר לאינטל, לא מתחרה כלל בחבילת הסובסידיות שקיבלה אינטל להקמת מפעל הענק החדש באוהיו. שם מקבלת אינטל מימון ישיר של 8.5 מיליארד דולר, הטבות מס של 25 מיליארד דולר והלוואות פדרליות בתנאים משופרים של 11 מיליארד דולר. המצב דומה בגרמניה, שגם שם מקימה אינטל מפעל.

שינוי הסובסידיות משנה את המשחק עבור אינטל לאור מצבה העסקי הלא פשוט: אינטל סובלת מירידה בהכנסות ומעבר להפסד כבר יותר משנה, לאחר שנכשלה דווקא בתחום הייצור ולא הצליחה להגיע בזמן לשוק עם שבבים מתקדמים מספיק שיהוו תחרות של ממש, וזאת בעיקר כאשר אנבידיה היריבה מתפוצצת מביקושים לשבבים שמסוגלים לעמוד בדרישות עיבוד של יישומי בינה המלאכותית.

מניית אינטל צנחה ב־38% מתחילת 2024 והחברה נסחרת היום בשווי שוק של 131 מיליארד דולר בלבד. ניסיון ההקמה של פעילות הייצור החדשה לא הניב בינתיים את התוצאות המצופות וההכנסות ממנה ברבעון הראשון של השנה הסתכמו ב־4.4 מיליארד דולר בלבד, ירידה של 10% מול הרבעון המקביל. אינטל גם סיפקה תחזית מאכזבת להמשך השנה. על רקע כל אלה, אינטל של היום לא מסוגלת להריץ הקמה של מספר רב של מפעלים ברחבי העולם כמו פעם, אלא חייבת להבטיח אחד מן השניים: מימון חיצוני או הזמנות מלקוחות. לראיה, במקביל להרחבת המפעל בקרית גת, אינטל החלה לעבוד גם על מפעל חדש באירלנד. על פי הערכות עדכניות בסביבת אינטל, המפעל החדש יתחיל לעבוד ב-2028/29 . בינתיים בכירי אינטל בישראל מתחילים לזלוג החוצה. לכלכליסט נודע כי מספר בכירים עשו באחרונה רילוקיישן לאוהיו כדי לסייע שם. בסביבת אינטל אומרים כי הדבר נובע מכך שבישראל נצבר לאורך השנים ידע נרחב בתהליכי הייצור והקמת מפעלים, שחסר בארה"ב או גרמניה.