שתיקת הנציב: דניאל הרשקוביץ שלא ניצב מול נתניהו יוחלף בנציב מוחלש אף יותר

בעוד שלושה חודשים צפוי נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ לסיים את תפקידו אחרי קדנציה מלאה של שש שנים. נכון לעכשיו, טרם החל ההליך למציאת מחליף לאחד מתפקידי המפתח הרגישים ביותר במדינה – זה שאמור לפקח על כלל המינויים בשירות הציבורי. כהונתו של הנציב הנוכחי הרשקוביץ התאפיינה בהידרדרות באיכות שירות המדינה בישראל והוא נחשב לנציב "נוח" לראש הממשלה בנימין נתניהו שמינה אותו. למרות זאת, גורמים ממשלתיים ששוחחו עם כלכליסט טוענים כי ייתכן שהנציב הבא שנתניהו מתכוון למנות יהיה אפילו יותר נוח מאשר הנציב הנוכחי, שעדיין פעל במקרים מסוימים למנוע מינויים בעייתיים.

נציבות שירות המדינה היא יחידת סמך במשרד ראש הממשלה, וזו משמשת כארגון מטה האחראי על סוגיות כוח האדם ומשאבי האנוש של עובדי המדינה. הכוח העצום שבו מחזיקה הנציבות הופך אותה לאחד החסמים האחרונים בכל הקשור לעיסוק לא תקני בג'ובים, מכרזים ומינויים פוליטיים בשירות הציבורי בישראל. בתקופתו של הרשקוביץ החסם הזה נפרץ – גם אם לא באופן מלא. הרשקוביץ היה מינוי פוליטי בעצמו, והוועדה שאישרה את מינויו קבעה כי הכשרתו אינה רלבנטית לתפקיד: פרופסור למתמטיקה, פוליטיקאי לשעבר שכיהן כיו"ר מפלגת הבית היהודי (המפד"ל לשעבר) וכשר המדע בממשלת נתניהו השנייה בין השנים 2009 ו־2012.

עוקפים את הנציבות בסיבוב

כהונתו של הרשקוביץ התאפיינה בהידרדרות המעמד של שירות המדינה, בעיקר בכל הקשור למתח המובנה שבין הדרג הפוליטי לדרג הפקידותי־מקצועי, להגנה על מעמדם של אנשי השירות הציבורי ועל איכותם של האנשים המאיישים את המשרות הבכירות במשרדי הממשלה. בשש השנים האחרונות הפכה הפקידות המקצועית לשק החבטות של הממשלה, כאשר המונח "פקידים" הורחב גם לדרגים הבכירים ביותר ולכל תפקיד בשירות הציבורי, בין שמדובר בחשכ"ל, המפכ"ל, הרמטכ"ל ובין שמדובר אפילו בשופטי בית המשפט העליון. מי שזיקקה את המהות של התקופה למשפט אחד היא שרת התחבורה מירי רגב, שבנאום כניסתה לתפקיד בינואר 2023 הכריזה כי "פקידים הם רק פקידים, יועצים משפטיים הם רק יועצים משפטיים ואנשי מקצוע הם רק אנשי מקצוע. באנו למשול". אמירתה של רגב מציירת רק חצי מהתמונה, כי כשהשרים או רה"מ נכשלים בתפקידם, לפתע הפקידות עוברת לקדמת הבמה ונושאת באשמה.

הרשקוביץ, שבתפקידו כנציב שירות המדינה מכהן בתור "הפקיד מס' 1" במדינה, הבליג על ההשמצות הללו ולא העמיד את השרים במקומם. בכך הוא שיתף פעולה עם הפוליטיקאים שהורסים במו ידיהם את תדמית השירות הציבורי ומבריחים ממנו את האנשים הטובים שעוד נשארו.

והטובים אכן בורחים. במגזר הציבורי מדברים על עזיבה של אנשי מקצוע מעולים כאשר במקרים מסוימים איש לא מחליף אותם, ובמקרים אחרים הם מוחלפים על ידי אנשים מטעם. בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז כינון הממשלה הנוכחית, דווח על נטישה המונית של בכירים במשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה, המשרד לביטחון לאומי, משרד ראש הממשלה, משרד החינוך, רשות החברות הממשלתיות ועוד.

במקום אלו שיוצאים, נכנסים במקרים רבים מי שבתקופות אחרות לא היו מאפשרים להם לכהן בתפקידים בכירים בשירות הציבורי. קצרה היריעה מלמנות את כל המועמדים הבעייתיים שמאיישים את הסגל הבכיר בשירות המדינה, וכל זאת באישור או בהעלמת עין מצד נציבות שירות המדינה. עם זאת, בדיקה רוחבית תגלה שמעטים המשרדים בממשלה הנוכחית שבראשם לא עומד אדם עם זיקה פוליטית או אישית לשר הממנה: מנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי הוא איש ליכוד שהואשם בעבר בשבועת שקר וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. לצדו של שלי מכהנים במשרד רה"מ צחי הנגבי כראש המטה לביטחון לאומי (מל"ל), פוליטיקאי בכל רמ"ח איבריו שהורשע בעדות שקר, ופרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה והיועץ הכלכלי של נתניהו, שהתמודד בפריימריז בליכוד וקיבל הערה מהנציבות על השפלת עובדת.

מנכ"לים נוספים שיש להם רקע פוליטי ברור הם מנכ"ל משרד המשפטים איתמר דוננפלד, איש ליכוד שהיה עוזרם של יריב לוין ודן מרידור; מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה גדי אריאלי, שהיה מנכ"ל מכון היצוא, מנכ"ל הליכוד והתמודד מטעם המפלגה לראשות עיריית חדרה; מנכ"ל משרד הכלכלה אמנון מרחב, שהיה מנכ"ל עיריית ירושלים אך לפני כן התמודד על ראשות עיריית מודיעין וניסיון למנותו לראש הרשות להגנת הצרכן נבלם על ידי הנציבות בשל זיקה פוליטית לשר לשעבר בנימין בן אליעזר; מנכ"ל משרת המורשת איתי גרנק שהתמודד על ראשות הבית היהודי ועל מקום במועצת גדרה; מנכ"ל המשרד לשירותי דת יהודה אבידן, שהורשע בעבירת הפרת אמונים הוא מקורב לאריה דרעי, אחיו של השר אוריאל בוסו ששימש גם כדובר ש"ס; מנכ"ל משרד העבודה ישראל אוזן שימש כראש מטה מפלגת ש"ס וראש מטה של אריה דרעי ומשה ארבל; מנכ"ל משרד החקלאות אורן לביא שימש במשך שנים ארוכות כיועצו של אבי דיכטר.

כמו כן, מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן הוא איש ליכוד, ממארגני הליכודיאדה וכיהן כראש המטה של מירי רגב; מנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ הוא מקורב למשפחת נתניהו שכיהן כמ"מ מנכ"ל משרד רה"מ ועסק בסוגיות כספיות הקשורות למשפחה; מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי רפאל אנגל אושר להתמנות לתפקיד על ידי הנציב אף שבמקור הנציבות קבעה שלא עמד בתנאי הסף; למנכ"לית המשרד לשוויון חברתי מירב שטרן ישנה "היכרות רבת שנים" עם השרה מאי גולן שהשתיים מסרבות לפרט על אודותיה, אך בתחקיר "המקור" על מירי רגב הוצג מקרה שבו גולן פעלה לכאורה לקדם העברת תשלום שעוכב לבן זוגה של שטרן. גם בתקופת ממשלת השינוי הולבנו על ידי הנציבות של הרשקוביץ מינויים שנויים במחלוקת, בהם של אשת יש עתיד נעמה שולץ לתפקיד מנכ"לית משרד רה"מ.

ברוב המוחלט של המקרים הנציבות אישרה את מינויי המנכ"לים הבעייתיים מבלי להערים קשיים מיוחדים, אך במקרים שבהם הנציבות התעוררה וניסתה לדבלום מינוי כזה או אחר, השרים הצליחו לעקוף אותה באמצעים יצירתיים. למשל, כשמועמד אינו עומד בתנאי הסף מבחינת ניסיון, אפשר למנות אותו לממלא מקום כדי שיצבור ניסיון, ואז להגיש אותו בשנית לתפקיד. בשיטה זו הצליחה מירי רגב למנות את משה בן זקן לתפקיד מנכ"ל משרד התחבורה. השיטה שוכפלה לאחר מכן על ידי שרים נוספים.

שיטה אחרת היא מסלול עוקף נציבות, וזו הדוגמה במקרה של עלייתה המטאורית של דרורית שטיינמץ. שטיינמץ, מקורבתה של שרה נתניהו ולשעבר ראש אגף התקציבים במשרד רה"מ, שהיתה מופקדת על אישור ההוצאות של משפחת נתניהו, מונתה לסמנכ"לית במשרד רה"מ ולאחר מכן למשנה קבועה למנכ"ל במשרד רה"מ, וזאת בתוך פחות משנה.

מינויה של שטיינמץ לתפקיד המשנה למנכ"ל נעשה באופן חריג, באמצעות החלטת ממשלה ששינתה את אופן המינוי הקבוע בחוק וללא תמיכת נציבות שירות המדינה – אך למרות כל זאת מינויה הולבן והנציב כרגיל שמר על שתיקתו. מינוי אחר שנעשה באופן דומה הוא מינויו של גל הירש לתפקיד המתאם לנושא השבויים והנעדרים: מפני שהירש לא יכול לכהן כעובד מדינה בגלל ענייניו המשפטיים, הוא מונה על תקן יועץ במיקור חוץ ומקבל על כך חצי מיליון שקל בשנה. בנציבות טוענים להגנתם כי סמכותם נובעת מהחלטות הממשלה, וכאשר הממשלה משנה את תנאי הסף למינוי או קובעת הליך "עוקף נציבות", אז אין בסמכותם להתערב.

היו גם ניסיונות בלימה מעטים

למרות שמינויים רבים אושרו אם באופן רשמי או בעצימת עין – היו גם מינויים שהנציבות של הרשקוביץ בלמה. בנציבות טוענים כי למרות שזה לא משתקף החוצה, בפועל 40% מהמינויים שהשרים הבכירים מבקשים למנות לא מתקבלים. הסיבה לכך היא שלפני ששר ממליץ על מועמד לתפקיד מנכ"ל לצורך העניין אז הוא מתייעץ עם הנציבות, ובמקרים מסוימים ממליצים לו להימנע מלהגיש מועמד שלא עומד בקריטריונים בכדי למנוע מבוכה מהשר והמועמד עצמו. כמו כן, גם במקרים בהם השר הגיש מועמד שלא צפוי לעבור את ועדת המינויים אז ממליצים לו למשוך את ההגשה כדי להימנע מפסילה.

בחלק מהמקרים בהם השרים הגישו מועמדים בעייתיים למרות הכל, אז הנציבות מנעה את המינוי. בין השאר נבלם ניסיון מינויה של הח"כית לשעבר אוסנת מארק למנכ"לית משרד המדע והחדשנות ולתפקיד הממונה על הרשות לסחר הוגן והגנת הצרכן עקב אי עמידה בתנאי הסף. גם מינויו של בן זקן לתפקיד מנכ"ל משרד התחבורה נבלם במקור מאותן סיבות, כמו גם ניסיונו של שלמה קרעי למנות את אלעד מלכא לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת. גם מינויו של יפתח רון-טל לוועדת האיתור לממונה רשות שוק ההון נפסלה.

ניסיונות הבלימה הללו, גם אם הם מעטים וחלקם נכשלו - מעלים חשש כי הנציב הבא שימונה על ידי נתניהו לתפקיד יהיה יס־מן מוחלט שייתן לדרג הפוליטי אור ירוק לעולל לשירות הציבורי כל מה שעולה על רוחו. מלבד העובדה כי "מינוי מטעם" יחליש את מעמדה של הנציבות כשומרת סף המונעת מינויים פוליטיים, הדבר יוביל לכך שלא ימונה איש מקצוע מתאים לתפקיד ורפורמות נחוצות שיאפשרו לשקם את המגזר הציבורי לא יקודמו וייזנחו. "הציבור צריך להבין שזה תפקיד קריטי בדיוק כמו היועץ המשפטי לממשלה וצריך להתעקש על כך שימונה אדם ראוי", אמר גורם ממשלתי לכלכליסט.

נכון לעכשיו, ההערכה המובילה היא שנתניהו יבקש להאריך את כהונתו של הנציב הנוכחי הרשקוביץ בכמה חודשים. בסופו של דבר הרשקוביץ הוא מינוי נוח לנתניהו ומינוי מחליף בעייתי בתקופת מלחמה עלול לעורר מהומה ציבורית. אפשרות נוספת היא שנתניהו יבחר למנות לתפקיד ממלא מקום זמני. במקרה כזה המועמדת המובילה לתפקיד היא המקורבת והמשנה החדשה למנכ"ל משרד רה"מ דרורית שטיינמץ, שתהפוך ממינוי בעייתי למי שאחראית על כלל המינויים בממשלה. שטיינמץ הוזכרה כמועמדת לתפקיד מטעם נתניהו עוד בשנת 2017. אפשרות נוספת היא שמנכ"ל משרד רה"מ שלי יחזיק בתפקיד באופן זמני.

מנציבות שירות המדינה נמסר בתגובה כי "באשר לעזיבות של בכירים במשרדים, לנציבות אין פילוח באשר לסיבת העזיבה, אם זה כתוצאה מסיום קדנציה, פרישת העובד או שבחר לעבוד במקום אטרקטיבי יותר עם הכנסה גבוהה יותר במגזר הפרטי. באשר למינויים בכירים, יובהר כי תנאי הסף למנכ"ל נקבעים ע"י הממשלה, וכל המנכ"לים שמועמדותם אושרה ע"י ועדת המינויים ענו על תנאי הסף הללו ונבחרו ע"י ועדת מכרזים לאחר שעמדו בדרישות והתחרו מול מועמדים אחרים".