התגובה הישראלית לחרם הטורקי: רה"מ החליט שלא להחליט

הקושי של ממשלת נתניהו לקבל החלטות קריטיות אך נחוצות בקשר למלחמה המתמשכת בעזה וההתכתשות המסלימה עם חזבאללה בצפון ניכר גם בחזית הסחר עם טורקיה, שהטילה לפני כחודשיים אמברגו חסר תקדים על ישראל. הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן אסר לייצא סחורות מטורקיה לישראל וזאת לדבריו "עד להפסקת אש בעזה". עוד לפני הצעד הקיצוני הוא תקף בהזדמנויות שונות את מהלכיה של ישראל בעזה, האשים אותה במעשי טבח וברצח עם ובפרלמנט הטורקי אף נשמעו קריאות "מוות לישראל".

בישראל הגיבו עד כה לחרם של ארדואן בעיקר בדיבורים ובאיומים והיום (א') כשהצעות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הכלכלה ניר ברקת הונחו על שולחן הממשלה, חבריה לא קיבלו החלטה, וראש הממשלה בנימין נתניהו העביר את הנושא לדיון בוועדת מנכ"לים משותפת למשרדי ראש הממשלה, האוצר והכלכלה.

שר האוצר סמוטריץ' הניח הצעה שנחשבת בקרב גורמים מקצועיים במשרדו קיצונית, ולפיה יוטל מכס של 100% על כל מוצר שייובא מטורקיה לישראל, וזאת לפחות עד סיום תקופת כהונתו של ארדואן.

בעוד שסמוטריץ' משוכנע שהצעתו מהווה "תשובה ציונית הולמת לארדואן" שר החוץ ישראל כ"ץ הציע אמברגו ישראלי נגדי שבכוחו לפגוע בכלכלה הטורקית ואילו שר הכלכלה ברקת ניסה לקדם החלטה שכל יבוא ישיר מטורקיה ייעשה באמצעות רישיון יבוא שהמדינה תעניק ליבואנים במשורה ולפי צרכיו של המשק.

ההצעה של ברקת באה על רקע ביטולו, למעשה, של הסכם הסחר בין ישראל לטורקיה, וזאת תוך הכנסת טורקיה לרשימת המדינות שמגבילות יבוא טובין לישראל. כך, הוא מציע לקבוע כי היבוא מטורקיה בהתבסס על רישיונות יבוא ייעשה מתוקף הוראת שעה לתקופה של חודשיים ושהוא ייכנס לתוקף בתוך שבועיים מהיום שבו יחתום עליו.

גורם בלשכתו של ברקת אמר היום כי הצעתו באה על רקע ניסיונות של יבואנים להתמודד עם מציאות הסחר החדשה ולייבא לישראל תוצרת טורקית באמצעות גורמים שלישיים, גם מהרשות הפלסטינית. מבחינת המכס הטורקי, ישראל והרשות הפלסטינית הם יישות אחת ולפיכך יבואנים ישראליים שעדיין מבקשים לייבא סחורה טורקית עושים זאת כשהם מייעדים אותה כביכול אל הרשות. בסביבתו של ברקת מאמינים כי רישיונות הייבוא שתנפק המדינה יאפשרו בקרה על היבוא מטורקיה, וניטורו.

מכלל אופציות התגובה לחרם הטורקי שהניחו השרים על שולחן הממשלה, זאת של ברקת נחשבת בקרב גורמים במשק למתונה ביותר, בעיקר כי הוא תוחם לחודשיים את משך הזמן שבו היבוא יוכל להיעשות באמצעות רישיונות ייעודיים. בעוד שהצעות השרים מקבלות את תמיכת נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר שסבור כי "יש לשים סוף להתמכרות הישראלית לתוצרת הטורקית" ואומר כי "לא ייתכן שהטורקים יחרימו אותנו ואנחנו לא נגיב" באיגוד לשכות המסחר חוששים כי צעדים אלה יסבו פגיעה אנושה ביבואנים.

בנייר עמדה שהגישה מנכ"לית האיגוד גילית רובינשטיין למשרד הכלכלה היא הסתייגה מתגובות מרחיקות לכת כלפי טורקיה והזהירה מהחמרה נוספת של בעיית יוקר המחיה בישראל. לדבריה "בעקבות הידיעה שיש כוונה להטיל מכס גבוה על יבוא מטורקיה ספקים במדינות שכנות מבינים שאין להם תחרות מצד ספקים טורקיים והם העלו את המחירים ליבואנים בצורה דרמטית".

היא הוסיפה כי "בתקופת המלחמה ממילא יש קושי לאתר ספקים חדשים ולהגדיל הזמנות מספקים קיימים בשל חששם שהחמרה במלחמה תביא לקשיים לוגיסטיים בהעברת מטענים לישראל. ספקים בחו"ל חוששים שהישראלים לא יוכלו לעמוד בהתחייבויות או שיהיה קושי תפעולי בהעברות כספי מישראל. כל אלו גורמים לעליית מחירים דרמטית כבר עכשיו ולקושי חמור בהיצע".

נשיא איגוד לשכות המסר שחר תורג'מן אמר היום כי "מחירי יבוא אטרקטיביים הם פועל יוצא של היצע וביקוש. הביקוש שעולה מצד ישראל עקב סגירת הסחר מצד טורקיה מייצרת תלות במדינות אחרות שמעלות את גובה הסחורות בעשרות אחוזים. אנחנו עדים לעליית מחירים של בין 10% ל-30% בכל המוצרים המיובאים לישראל".