"העמידות של השוק הישראלי חזקה למרות המלחמה"

"בניגוד לתקופת הקורונה, אנחנו צריכים לקחת בחשבון גם את עודף הריבית על החוב החדש ועל מיחזור החוב הקיים". כך אמר עדי שחף, סמנכ״ל ומנהל החטיבה הפיננסית במזרחי-טפחות, בהרצאה על מימון הגירעון הממשלתי בזמן מלחמה בכנס השקעות ופיננסים של כלכליסט ומגדל. "זה יעיב מאוד על השנים הקרובות, כש-40% עד 50% מהחוב הקיים יגיע לגלגול בריביות גבוהות יותר. זו משקולת נוספת על צד ההוצאה. לכן, מעבר להתאמות במסים ובהכנסות נצטרך גם לראות צד של התאמה".

בהתייחס לרמת החוב בתחילת המלחמה אמר שחף: "הגענו לאירוע במצב טוב מאוד עם יחס חוב תוצר של 60%, בדומה למצב שבו נכנסנו לקורונה. שם, לאחר שפיזרנו כסף מההקליקופטרים הגענו ל-70% תוצר, ולאחר מכן חזרנו ל-60% תוצר. גם אם הפעם נגיע ל-70% תוצר, ההבדל המרכזי הוא שסביבת הריבית היום היא לא אפסית, ולכן כל החוב הנוסף הולך לעלות כסף בריבית על הריבית. כל מיחזור החוב הרגיל, בין 10% ל-15% שמתמחזרים בכל שנה, הולכים גם הם לשאת ריבית בכל שנה שתקשה גם כן על ההוצאה".

על מצב המשק אמר שחף, שבעבר ניהל את החוב הממשלתי: "אמנם מרווח האג"ח ל-10 שנים עלה, אבל זו לא קטסטרופה. האירוע שאנחנו נמצאים בו ממחיש עד כמה העמידות של השוק הישראלי חזקה למרות כל מה שקורה עם המלחמה".

את חוזקת המשק הוא מייחס למספר גורמים. הראשון הוא "עבודה קרובה לשלמות של חטיבת השווקים בבנק ישראל. בכל חודש האוצר מפרסם תוכנית גיוס חוב ממשלתית, ויום או יומיים לאחר מכן רואים את בנק ישראל מפרסם תוכנית מק"מ ומאפשר לשוק להכיל את עודף ההנפקות".

הגורם השני הוא העובדה שישראל למעשה מלווה לעולם, נטו. "מאזן התשלומים מאוד חזק ומביא לסיטואציה שגם היום, אחרי תשעה חודשי מלחמה, שער הדולר נמוך ממה שהיה לפני המלחמה. המניות ירדו, אבל זו לא קטסטטרופה. השוק מגלה הרבה סימנים של חוזק. הוא מחפש סיבות לעלות והוא צריך עידוד, בעיקר מצד ההתמודדות עם ההוצאה העתידית בתקציב".

לצד המחמאות על איתנותו של השוק ועל תפקודם של בנק ישראל והאוצר, שחף ביקר במרומז את סדר העדיפויות התקציבי של הממשלה: "ברגע שנראה התאמה של צד ההוצאה - נראה שהתשואות על האג"חים חוזרות לרדת. זה בסדר גמור שהגירעון עולה כשיש מלחמה וזה בסדר גמור שהחוב עולה. להערכתי, הגירעון יהיה גבוה מהצפוי. אין מה לעשות, מלחמה עולה כסף ואנחנו צריכים לממן את זה. השוק יודע להכיל הוצאה חד פעמית של 200-250 מיליארד שקל. את הגידול התוספתי הפרמננטי השוק פחות אוהב, במיוחד כשמראים חוסר נכונות לטפל גם בקיצוצים".