היום בבג"ץ: משטרת בן גביר או משטרה ממלכתית

עד כמה עמוקים תיעובו וסלידתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ממדינת ישראל יעידו המינויים שהפקיד על הפונקציות החשובות והרגישות ביותר בחיינו - מדודי אמסלם כיו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית ועד ליוליה שמאלוב־ברקוביץ' כמנכ"לית של חדשות 13. זה האחרון, אמנם, אינו מינוי של נתניהו, אבל בהשראתו ולריצויו. המינויים הגרועים והמזיקים ביותר הם בממשלה: שלמה קרעי בתקשורת, יריב לוין במשפטים, עידית סילמן באיכות הסביבה, בצלאל סמוטריץ' באוצר ובביטחון. הגרוע מכולם במינויי הבלהות האלה — איתמר בן גביר במשטרה. ביטחון פנים לא הספיק לו, אז הוא שדרג עצמו לשר לביטחון לאומי.

המשטרה היא חלק מהרשות המבצעת, אך כדברי הנשיא בדימוס של ביהמ"ש העליון אהרון ברק, היא אינה המשטרה של הממשלה. זה הסיפור שאמור להתברר היום בבג"ץ, בעתירות נגד תיקון פקודת המשטרה.

התיקון הציב שוב את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בצד של העותרים ונגד הממשלה. בן גביר מנסה להקביל עצמו לשר הביטחון, בזיקת שניהם למשטרה ולצבא. אבל ההבדל הוא תהומי. המשטרה מצויה בהצטלבות החשובה ביותר של המפגש בין האזרחים לבין זכויות האדם הבסיסיות שלהם. בעיקר חירותם, שלומם הפיזי וביטחון חייהם. הצבא נועד להילחם באויבים החיצוניים. המשטרה של בן גביר נועדה להילחם באויבים הפנימיים - בשמאלנים, ב"בוגדים", כלומר, במפגינים. התיקון לחוק קובע שהשר "יתווה את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, לרבות לעניין סדרי העדיפויות, תוכניות העבודה, הנחיות כלליות..." בקיצור, זהו "מפכ"ל על". בן גביר יטען בבג"ץ ששרים תמיד הכתיבו מדיניות, אבל הנוסח כאן חורג אל תוך הפעילות המבצעית, סדרי עדיפויות, מתן הנחיות, גיבוש תוכניות עבודה, ובעיקר התערבות בחקירות.

לשר יש גם משקל מרכזי במינוי המפכ"ל, אז לא קשה לחבר אחד ועוד אחד — את החוק החדש עם המפכ"ל החדש שימונה כדי לקבל מוטת שליטה מפחידה של השר על הגוף האחראי במישרין על זכויות האדם בישראל, על האיזון הכל כך חשוב בין החירויות הדמוקרטיות לבין הסדר הציבורי. כבר היום, בן גביר פועל לפי התיקון, בנפנוף מקלות וגזרים מול הפיקוד הבכיר והזוטר: יקודם ויתוגמל כל מי שמאמץ את רוח השר.

בכנס לשכת עורכי הדין מנתה היועצת את המאבק בתיקון פקודת המשטרה כאחת המשימות החשובות ביותר שעל שולחנה לצד חוק הגיוס, ואיומי המשפט הבינלאומי. היא ציינה במפורש את השתלטות בן גביר על המשטרה כחלק מ"הפוליטיזציה של השירות הציבורי". המאבק נגדה, אמרה היועצת, "הוא שעומד ביסוד עמדתנו כי יש לעגן בחוק את חובת הממלכתיות והא־פוליטיות של משטרת ישראל" .

וכך סיכמה: "כאשר תוקנה פקודת המשטרה בסוף 2022 הצעתנו לכלול סעיף המעגן את חובת הממלכתיות של המשטרה נדחתה. הסירוב לחוקק את אופייה הא־פוליטי של המשטרה חייבת להדאיג כל אזרח. זו נורת אזהרה מהבהבת". את הנורה הזו ינסה בג"ץ לכבות היום.