תוצאות מבחני פיז"ה: אומת הסטארט-אפ ממשיכה לפרוח, אך הפערים בה גדלים

הבשורות הטובות מתוצאות מבחני פיז"ה בחשיבה יצירתית הן שישראל ממשיכה לגדל את כוח האדם לאומת הסטארט-אפ, ואם ההייטק ישרוד את כל המשברים, יהיה מי שיעבוד בו לפחות עד לרילוקיישן. החדשות הרעות הן שפערי הענק בין אומת הסטארט-אפ למדינת העולם השלישי ישראל שחיה לידה נמצאים פה כדי להישאר.

ה-OECD פרסם היום (ג') את תוצאות פרק החשיבה היצירתית מתוך מבחני פיז"ה 2022. מבחנים אלו הפכו במידה רבה לתו התקן העולמי להישגים בחינוך, שכן מדובר באמצעי העיקרי בו מדינות מפותחות (וכאלה ששואפות להיות מפותחות) משוות את עצמן זו לזו. המבחן בחשיבה יצירתית הוא חלק מהמדיניות של מחלקת החינוך של הארגון לעודד את מיומנויות המאה ה-21, בהנחה שצבירת ידע לשמה הרבה פחות חיונית בשוק העבודה הנוכחי והעתידי ומה שדרוש זה יכולות הבנה, יישום ויצירתיות.

הרבה אטימות דרושה כדי להציג את ההישגים המאוד בעייתיים של ישראל כהצלחה ולא ככישלון חרוץ. אבל כידוע אטימות לא חסרה למשרד החינוך בתקופת השר יואב קיש - היא כמעט סימן ההיכר שלו. פערי ההישגים (פיזור הציונים בין אחוזון 10 ו-90) בתוך ישראל בציוני החשיבה היצירתית במבחן הם הגבוהים ב-OECD וממקמים את ישראל במקום הרביעי בעולם. פיזור הציונים בישראל עומד על 34.8 נקודות, לעומת פער של 28.9 נקודות בממוצע ה-OECD. גם בכל תחומי המבחן האחרים, שתוצאותיהם פורסמו בדצמבר, ישראל בצמרת העולמית בפערי ההישגים.

הפער בין תלמידים יהודים לערבים עומד על 14.1 נקודות, והפער בין תלמידים מרקע חברתי כלכלי גבוה לנמוך עומד על 12.7 נקודות. 17% מהשונות בהישגי החשיבה היצירתית מוסברים בישראל ברקע החברתי-תרבותי-כלכלי, לעומת רק 12% בממוצע המדינות המפותחות. רק בשש מדינות המצב גרוע בהיבט זה מאשר אצלנו. נתון מביך במיוחד הוא ששיעור המתקשים בחשיבה יצירתית בחינוך הערבי, שעומד על 61%, גבוה פי 3 משעורם בממוצע ה-0ECD שעומד על 22% ופי 4 משיעורם בקרב דוברי העברית (15%).

אז מה בכל זאת משרד החינוך חגג? 30% מכלל תלמידי ישראל מצטיינים בחשיבה יצירתית. נתון זה גבוה מעט מממוצע ה-OECD. הוא מציב את ישראל במקום ה-11 מ-64 מדינות בדירוג המצטיינים. כאמור, יהיו מי שיעבדו בהייטק, והם יהיו בעיקר בוגרי החינוך הממלכתי. כמו ברוב המדינות שנבחנו, יש יותר בנות שמצטיינות מאשר בנים. כבר רבע יובל ישראל משקיעה כל מאמץ כדי לשלב יותר נשים בהייטק, והן נותרות בתחום שבין ה-30% ל-35% עם נטייה ברורה למקצועות שאינם ליבת ההייטק. ימים יגידו אם תלמידות התיכון של היום ירשמו את פריצת הדרך.

בדצמבר, כשפורסמו תוצאות המבחנים בתחומים הרגילים ובכלל זה מתמטיקה, מדעים ושפה, החרדים חגגו את זה שהבנות שלהם הובילו במבחני הקריאה (הבנים לא משתתפים בהיקף מספיק כדי שיתייחסו לציונים שלהם). עכשיו מתברר שהבנות החרדיות משתרכות בתחתית ההישגים בחשיבה יצירתית יחד עם מערכת החינוך הערבית. מתברר שיש דברים שמערכות חינוך שמרניות מתקשות להקנות, ואחד מהם הוא יצירתיות.

לקח נוסף מתוצאות מבחני פיז"ה הוא שתלמידי ישראל לא צריכים עוד לימודי יהדות ותנ"ך - לתשומת לבו של השר קיש, שהגיע היום לישיבת הוועדה לענייני הדתה (או בשמה הרשמי "הועדה להגות יהודית במערכת החינוך") שהוקמה בכנסת עבור ח"כ גלית דיסטל אטבריאן מהליכוד. המיומנות החשובה באמת היא ללמד איך לקרוא, ללמוד ולהבין תנ"ך בעצמך. הבעיה היא שזה ייתן לתלמידים גם את האפשרות לנסות לגבש דעה בעצמם, ובכלל לא בטוח שזה מה שהימין השמרני רוצה.