איך המס על סיגריות קשור לג'ובים לרבנים ולחוק ההשתמטות?

1.

אם הממשלה הזאת עושה פוליטיקה על חטופות, על גיוס לצה"ל ועל שירותי דת (חוק הג'ובים לרבנים), מדוע לעצור שם ולא גם על חשבון בריאות הציבור? זה בדיוק מה שממשיך לעשות יו"ר ועדת הכספים, משה גפני (יהדות התורה) שמעכב ביודעין את אישור הצו המבטל באופן הדרגתי את הקלות המס על רכישת סיגריות בדיוטי פרי.

ב־11 במרץ חתם שר האוצר על הצו לביטול הפטור ממכס על כל מוצרי עישון, לרבות סיגריות וסיגריות אלקטרוניות, כחלק מהמאבק הלאומי בעישון ונזקיו, מהלך שגם אמור להעניק תוספת של 100 מיליון שקל לקופת המדינה — כספים חשובים ביותר בעידן של גירעון שיצא משליטה. אלא שהצו הוא בעל אופי זמני כל עוד ועדת הכספים של הכנסת לא מאשרת אותו. אם הצו לא יאושר מיידית הוא יפוג וההנחה תוחזר במלואה. נכון לכתיבת שורות אלו, גפני לא מעלה את הצו להצבעה, דבר שגרם למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ולממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס להוציא מכתב משותף, בהול וחריג לגפני בבקשה שיקדם את אישור הצו כדי לקבע את מתווה ביטול ההנחה.

2.

במכתבם מציינים השניים: "כפי שהוצג בפירוט בדיונים בוועדה על ידי גורמי המקצוע במערכת הבריאות ורופאים בכירים שהגיעו לדיון, העישון גורם לנזקים בריאותיים כבדים: כ־8,000 ישראלים מתים מדי שנה מנזקים שמקורם בעישון; עישון מקצר את תוחלת החיים בכ־10 שנים בממוצע ומעלה את הסיכוי לתחלואה". כן הם מזכירים לו כי "שיעור המעשנים בישראל גבוה מהמקובל במדינות ה־OECD וצו זה מהווה מבחינתנו חלק הכרחי ומשמעותי ממדיניות הממשלה למלחמה בעישון ובהשלכותיו הבריאותיות החמורות, שכמובן מייצרות גם עלויות עודפות על מערכת הבריאות".

זה הסיפור: מי שגורם נזק לעצמו — שיישא בעלויות. המטרה של ביטול הטבת המס איננה לגרום למעשנים להפסיק לעשן אלא להפסיק את "הסובסידיה ההפוכה" שהמדינה מעניקה לרוכשי סיגריות בדיוטי פרי. הרי זו המשמעות הכלכלית של הפטור הקיים: שישראלי שרוכש חפיסת סיגריות בקיוסק בישראל משלם יותר ממעשן שרוכש אותן בדיוטי פרי ומקבל "מתנה" בדמות של הנחת מס. כך ההכנסה הפנויה של מי שקונים סיגריות בדיוטי משופרת מזו של הקונים את הסיגריות בישראל. אם כבר להעניק סובסידיה, אז שיהיה לשירותי בריאות ולא למוצרים שהוכחו כמסרטנים וכפוגעים בבריאות הציבור. יתרה מזו, המתווה הוא "עדין" ומאפשר לדיוטי פרי להיערך לצו שכן המחיר המלא על סיגריות ייגבה רק ב־2026 (בעוד שנה וחצי).

3.

מה שעומד מאחורי דחיית הצו זה פוליטיקה קטנה, מהזן הציני ביותר. ח"כ אליהו רביבו מהליכוד לא הסתיר את האינטרס שלו בדחיית הצו והבהיר את הדברים בפומבי ובמפורש: "אותי הדיוטי פרי לא מעניין — אלא רשות שדות התעופה. נבחרתי בפריימריז (של הליכוד) במחוז מרכז כנציג העובדים בישראל. אני גאה ומרוגש לייצג אותם נאמנה. אני גאה להגיד את זה! הבנתם? אז הנה אמרתי את זה! לא הסתרתי את זה. אני מספר את זה בגאווה". רביבו אף פנה ישירות לפקידי האוצר ואיים: "אני מודיע לכם — לא יעבור תקציב מדינה עם המס הזה. לכו לשר שלכם ותגידו לו שאני אמרתי שלא יעבור תקציב המדינה עם המס הזה. אין תקציב מדינה. לכו תכינו שיעורי בית".

גפני מסר כי "בוועדה התעוררה התנגדות של החכ"ים לצו ולא הושגו הסכמות בעניינו, ועל כן הוא לא עלה להצבעה", אך המניעים שלו ברורים. לגפני — שיש לו הרבה מאוד תלונות על הממשלה שלא הצליחה לאשר את חוק ההשתמטות וכעת לא מביאה לאישור את חוק הג'ובים לרבנים — יש סיבות ברורות לעכב את המהלך.

גפני מודע היטב עד כמה חשובה ורגישה הסוגיה הפוליטית הזו לח"כים מהליכוד שמצויים בלחץ אדיר על רקע חוסר שביעות הרצון של העם ונקודת השפל בה הם נמצאים. הסיגריות המוזלות הן קלף מיקוח חשוב והוא מעדיף להחזיק את הקלף הזה קרוב לחזה.

החזית השנייה של גפני היא מול פקידי האוצר עצמם — בכל הקשור לרשתות הפרטיות של החינוך החרדי. בראש וראשונה, הדרישה של החרדים שהמורים ברשתות שלהם יקבלו תוספות שכר "כמו המורים החילונים" (אופק חדש) אף שהמורים החרדים אינם מלמדים ליב"ה, אינם מפוקחים כלל ואינם מחויבים ללמד יותר שעות.

אבל לא פחות חשוב הוא המהלך שהאוצר מקדם בכל הקשור לפיקוח ולחשיפת אי הסדרים הכספיים ברשתות הללו, כולל הכנסת רואה חשבון חיצוני שיבדוק את כל הניהול התקציבי שם — מהלך שהחרדים מתנגדים לו בכל תוקף ומנסים למנוע אותו בכל דרך אפשרית (שכן חלילה, עלול להימצא שם שימוש לא תקין של כספי ציבור).

זו לא הפעם הראשונה שגפני משחק עם התוכנית הכלכלית: יש עוד ארבעה מהלכים חיוניים (מסים על דלקנים אוטומטיים, אגרות רכב, העלאת מס רכישה ומיסוי על שכירות) שבהבשלה מלאה צפויים להניב כ־4 מיליארד שקל (400 מיליון שקלים עוד השנה), שמשה גפני מעכב מסיבות פוליטיות. מה בוער באמת?