תיאום המחירים בוויקטורי - מהפרשיות החמורות שנחקרו בשוק המזון

שתיים מהפרשיות שבגינן זומן היום (ד') לשימוע לפני כתב אישום אייל רביד, מנכ"ל ומבעלי השליטה של רשת הסופרמרקט "ויקטורי" שנסחרת בבורסה של ת"א לפי שווי של 639 מיליון שקלים, הן על פניו מהחמורות ביותר שנחקרו עד עתה בשוק המזון.

בניגוד לשימועים הקודמים שבהם זומנו לשימוע בכירים בשטראוס, בויליגר וגם רביד עצמו, בגין התבטאויות כלליות בתקשורת, שעוד יהיה צורך להוכיח בביהמ"ש שמטרתן הייתה לאותת למתחרים לעלות מחירים, הפעם מדובר בטענות להסדר כובל "קלאסי". שיח ישיר שהתקיים בשנת 2021 בין מתחרים, בעלי רשתות קמעונאיות, שנוגע ללב ליבו של האיסור בחוק התחרות – תיאום מהליכים עסקיים בין מתחרים.

השיח הראשון, לפי כתבי החשדות, היה הקפאה של מבצעי עומק מעבר למבצעים הסטנדרטים על מנת לא לפגוע זה בנתחי השוק של זה. שיחות שנערכו בין רביד למשנה למנכ"ל רשת יוחננוף, אלעד חרזי.

השיח השני, בעקבות ראיונות בנושא בתקשורת של רביד, הוא לכאורה תיאום מחירי כלים חד פעמיים בין רביד למנכ"ל סופר ברקת, אפי תשובה. שיח שבו תואם, לטענת הרשות, לא לפגוע ברווח הגולמי, לאור הטלת מס קנייה של 11 שקל לק"ג על כלים חד פעמיים.

אלה שתי טענות חמורות מאוד בכתבי החשדות. אם הראיות שבידי הרשות, שיחות בין רביד לחרזי, ובין רביד לתשובה יוכיחו את הנטען – זהו תיק שיכול להיגמר במאסר בפועל. זאת אגב גם אם בסופו של דבר ההסדרים לא בוצעו בפועל במלואם והכל היה "בלוף". כלומר שהיה מדובר בשיח סוחרים, שמנסים לרמות ולשקר זה את זה, כך שמבצעי ההנחות, לפחות חלקם, המשיכו, ומחיר החד פעמיים היה שונה. יסודות העבירה של הסדר כובל הוא התיאום. הכוונה והציפיה. מה היה בפועל, לא בהכרח קריטי להרשעה.

אלא שגם את המילה "שיחות" צריך לקחת בשלב זה בערבון מוגבל. גם אם לא מדובר רק בהודעות וואטסאפ, אלא שיחות שהוקלטו בנייד על ידי אחד הצדדים והגיעו לידי הרשות (בתיק אין האזנות סתר), זה לא בהכרח מספיק. לשיחות, בטח בנושאים כאלה, תמיד ניתן לתת פרשנויות. ולכן לא רק עצם הדיבור, שהוא מותר כל עוד לא מדברים על מה שאסור, אלא גם התוכן המדויק של הדברים הוא קריטי. האם תהיה דרך אחרת סבירה והגיונית לפרש את מה שנאמר. מצד שני אם היה צבר של שיחות סביב הנושא, וכמובן גם פעולות שהיו בשטח, זה ודאי יסייע לרשות להוכיח את טענותיה.

רביד זומן גם לשימוע, באופן ראשוני, על עבירות פליליות על חוק המזון. חוק שעד עתה הפרות שלו הסתיימות בקנסות מינהליים. אז מה גרם הפעם לרשות התחרות "ללכת על הראש" של רביד עם כתב אישום פלילי?

קצת רקע. סעיף 6 בחוק המזון אוסר, במפורש, על קמעונאי לנסות להתערב במחיר אצל המתחרה שלו דרך הספק. כלומר לדבר עם ספק שלו ולבקש ממנו לדאוג שילחץ על הסופר המתחרה לא למכור במחיר נמוך יותר, ולפגוע לו בהכנסות.

האיסור הזה לא נולד בחלל הריק. אחד מקווי פרשת המים בשוק המזון היתה הרשעתו בעשור הקודם, בשנת 2014, של מנכ"ל שופרסל לשעבר, אפי רוזנהויז, במקרה דומה.

רשת מגה יצאה במבצע לחג, מוצרים בעשרה שקלים. רוזנהויז צלצל לספקים שהמוצרים שלהם היו במבצע – אסם, קוקה קולה, ויסוצקי ועוד – וביקש מהם לפעול לעצור את המבצע. "מזנים לכם את המותגים", הם העידו שאמר להם. הרשות רקחה אז קונסטרוקציה משפטית כדי להאשים את רוזנהויז. הוא הורשע בעבירות של ניסיון להסדר כובל והפרה של תנאי מיזוג. מאז היא למדה לקח, והכניסה איסור מפורש בחוק המזון. קמעונאי לא ינסה להשפיע על ספק להתערב במחיר המוצר שלו אצל קמעונאי מתחרה. ולהיפך.

רביד, כך טוענת הרשות בכתב החשדות, הפר הוראה ברורה ומפורשת. שלושה ספקים שלו – ד"ר פישר, בית השיטה, ושסטוביץ' - הודיעו על העלאת מחירים לכלל הקמעונאים. רביד לא רצה שהמחיר יעלה קודם אצלו ולא אצל המתחרים, ואז הלקוחות שמשווים מחירים ילכו אליהם ולא יבואו אליו. לכן הוא לחץ, כך טוענת הרשות, על מנהלי המכירות של הספקים שילחצו על המתחרים שלו - בעיקר רמי לוי, אבל גם יוחננוף ושופרסל - למהר ולעלות את המחיר. ואם תוכן השיחות שיש בידי הרשות יתמוך בטענה הזאת, רביד עשוי להיות זה שיזכה בכבוד המפוקפק להיות הראשון שמורשע בעבירה על חוק המזון.

"מרשינו משוכנעים שלא דבק כל רבב במעשיהם ואנו חדורי אמונה כי לאחר שנשטח עמדתנו בשימוע, תגיע הרשות להחלטה מושכלת לפיה - אין כל מקום להעמיד את מרשינו לדין ותורה על סגירת התיק", מסרו אתמול בתגובה עורכי הדין של ויקטורי ואייל רביד - עוה"ד נתי שמחוני, אסף שובינסקי ואסף קליין.