אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

הקברניט

מכת הכטב"מים בצפון: כך מצליח חיזבאללה היכן שנכשלו אחרים

החות'ים בתימן, המיליציות בעיראק, הצבא האיראני ואפילו חמאס בעזה שיגרו לישראל כטב"מים מתאבדים, מדגמים דומים ובשיטות דומות; איך זה שרק אלה של חיזבאללה פורצים את מערך ההגנה שלנו ופוגעים שוב ושוב?  

22.06.2024, 07:38 | ניצן סדן

שלום, כאן הקברניט; כבר חודשים שגולשים שואלים אותי - איך זה שמחבלים מכל קצוות המזרח התיכון משגרים אלינו כטב"מים מתאבדים, אבל חוץ משני מקרים חריגים, רק הכטב"מים של חיזבאללה מצליחים לעקוף את ההגנות שלנו ואשכרה לפגוע? הדקו חגורות - כדי לענות על כך, נצלול יחד לעומק עולם לוחמת הכטב"מים, ונלמד מה בכלל הופך אחד כזה לקל או קשה לחיסול. ספוילר: זה לא בגלל שלבנון קרובה אלינו יותר מתימן.

לטורי "הקברניט" הקודמים:

לפני הכל, אזכיר שאין דבר כזה הגנה הרמטית; בטח כשמדובר בכלים קטנים וחמקמקים, אויב תחמן וחסר רחמים, ומלחמה מתמשכת בכמה חזיתות.

כטב"מ מתאבד בדרך למטרה, צילום: תיעוד מחבלים, עובד באמצעות AI כטב"מ מתאבד בדרך למטרה | צילום: תיעוד מחבלים, עובד באמצעות AI כטב"מ מתאבד בדרך למטרה, צילום: תיעוד מחבלים, עובד באמצעות AI

בנוסף, לוחמת כטב"מים מהסוג שטורד את שנתנו בימים אלה היא עניין חדש יחסית, ומומחים מקוטב לקוטב עוד מתווכחים ומתדיינים על הדרך הטובה ביותר לטפל בהם.

בואו נתחיל במאפיין הכי ברור: טווח השיגור. קל לחשוב שהכטב"מים של חיזבאללה חודרים ומפתיעים את מערך ההגנה שלנו משום שהם באים מטווח קצר מאוד, שיכול להיות גם פחות מעשרה ק"מ. בשביל מל"ט מתאבד ממוצע, מדובר בזמן טיסה מקסימלי של שתי דקות וחצי.

שריפות בגליל בעקבות תקיפות חיזבאללה,  צילום: Jalaa MAREY / AFP שריפות בגליל בעקבות תקיפות חיזבאללה | צילום: Jalaa MAREY / AFP שריפות בגליל בעקבות תקיפות חיזבאללה,  צילום: Jalaa MAREY / AFP

כבר ראינו שצה"ל מסתדר טוב יותר עם כטב"מים שמגיעים ממרחק רב, ויש מספיק זמן לאתר, לעקוב ולטפל בהם: כך עצרנו את מתקפת איראן על ישראל שנערכה ב-14 באפריל.

מטוסי הקרב שלנו - בסיוע חברים מארה"ב, מבריטניה ופה מהשכונה - הפילו 185 כטב"מים ששוגרו משטח הרפובליקה האיסלאמית, וההצלחה היתה מושלמת; אף לא אחד מהם זכה לראות את אדמת ישראל.

טיל פוגע בכטב"מ, צילום: RTX טיל פוגע בכטב"מ | צילום: RTX טיל פוגע בכטב"מ, צילום: RTX

אך כפי שספילרתי, הטווח אינו הסיבה: לחמאס יש כטב"מ נפץ בשם זווהירי, כלי מאוד יצירתי ומסוכן (עליו נדבר בטור משלו), שנורה ממסתורים מתחת לאדמה - לפעמים, מטווח של פחות מארבעה ק"מ. אף זווהירי לא פגע במטרתו.

בנוסף, טווח ארוך אינו ערובה ליירוט מוצלח: כאמור, מיליציות שיעיות שיגרו מעיראק כטב"מים מדגם שאהד 101, והצליחו פעמיים לפגוע בשטח אילת.

זווהירי חמאסי טס לעבר ישראל, במסגרת ניסוי שנערך לפני המלחמה, צילום: תיעוד חמאס זווהירי חמאסי טס לעבר ישראל, במסגרת ניסוי שנערך לפני המלחמה | צילום: תיעוד חמאס זווהירי חמאסי טס לעבר ישראל, במסגרת ניסוי שנערך לפני המלחמה, צילום: תיעוד חמאס

המאפיין הבא הוא הכלי עצמו: אולי לחיזבאללה יש כטב"מים חמקמקים יותר משל אחרים? ככל שהכטב"מ יהיה קטן יותר, וצורתו תהיה כזו שמסיטה גלי מכ"מ במקום להחזיר אותן לאנטנה ששידרה אותם - כך יהיה יותר קשה לאיתור ומעקב.

מערכי הגנה עובדים בתצורה של רשת: כמה מכ"מים מכסים זה את גזרתו של זה, וכך מתקבלים החזרים מאותו כיוון ומזוהה תנועה חשודה באוויר.

כמה שיותר קטן, כך יתגלה יותר מאוחר, צילום: פרויקט הקברניט כמה שיותר קטן, כך יתגלה יותר מאוחר | צילום: פרויקט הקברניט כמה שיותר קטן, כך יתגלה יותר מאוחר, צילום: פרויקט הקברניט

כטב"מ עם שטח פנים מינימלי מכמה שיותר זוויות - למשל, כנף מעופפת שאין לה זנב, או כלי מאוד צר, יתגלה מאוחר יותר מאחרים, כשיש יותר מכ"מים שמשדרים אליו ומרכיבים תמונה מיותר חלקים. עוד פרמטר הוא החומר ממנו עשוי הכטב"מ; מל"טים חמקנים מסוגלים להחזיר פחות גלים מששודרו אליהם, ולהפריע לגילוי.

לחיזבאללה אין כטב"מים חמקנים פרופר, והוא משתמש בעיקר באבאביל T ובסמאד 2, שהם קטנים יחסית אם כי בהחלט ניתנים לגילוי. אנחנו יודעים זאת גם כי הפלנו כאלה בעבר, וגם כי החות'ים משגרים סמאד 2 על ספינות בים האדום כבר שמונה חודשים, ומאז שמסתובבות אוניות הצי האמריקאי, הסמאדים מופלים לעיתים קרובות ובטח מאוד מבלבלים את הדגים.

כטב"מ סמאד 2 בכוונת של מטוס קרב, צילום: funker530 כטב"מ סמאד 2 בכוונת של מטוס קרב | צילום: funker530 כטב"מ סמאד 2 בכוונת של מטוס קרב, צילום: funker530

המאפיין השלישי הוא גובה הטיסה: הפלנטה שלנו היא כידוע כדורית, ולכן ככל שטסים יותר נמוך כך מוסתרים מאחורי עקמומיות הקרקע יותר זמן.

כאשר נכנס כטב"מ מנמיך טוס לקו הראייה של מכ"מ הגילוי ויפגעו בו גלי הרדיו של האנטנה, יהיה סיכוי גדול שיוחזרו ובדרך יפגעו בקרקע; המכ"מ יקבל כך מטרה שנמצאת בשתי נקודות שונות, ולא תמיד אפשר לסנן את המיותרת. המשמעות היא שיהיה קשה יותר לעקוב אחרי הכלי ולהנחות אליו חימוש כמו שצריך; טיל היירוט עלול לרדוף אחר הצל של הכטב"מ.

הצל שלי ואני, יצאנו לדרך, צילום: פרויקט הקברניט הצל שלי ואני, יצאנו לדרך | צילום: פרויקט הקברניט הצל שלי ואני, יצאנו לדרך, צילום: פרויקט הקברניט

יכול להיות שהאבאבילים והסמאדים של נסראללה טסים מאוד מאוד נמוך, וכך מתגלים באיחור ומקשים על יירוט?

בהחלט, אבל זה לא ייחודי עבורם: סמאד תימני יכול לטוס גם בגובה קפיצת דולפין, שהרי מעל לים אין מכשולים. למעשה, זרמי אוויר טבעיים שנוצרים מעל פני המים מסייעים בעילוי ומאפשרים טיסה יעילה וארוכה יותר. וכפי שאמרנו, אותם לא קשה ליירט.

סמאד חות סמאד חות'י משייט ממש מעל הגלים | צילום: Armee francaise סמאד חות

המאפיין הרביעי הוא דפוס הטיסה של הכטב"מ: כלי שמתמרן ומזגזג יהיה קשה יותר למעקב, חיזוי המסלול שלו יהיה יותר מורכב, מה שיכול להשפיע על אפקטיביות יירוט.

אבל גם זה לא משחק תפקיד: כל המחבלים יורים את הכטב"מים שלהם בקווים כמה שיותר ישרים, כדי לקצר את זמן הטיסה ולצמצם את החשיפה להפלות; זה נכון גם בלבנון, גם בעזה, גם בתימן וגם באיראן ועיראק.

לזגזג? קו ישר זה מספיק. אילוסטרציה, צילום: פרויקט הקברניט לזגזג? קו ישר זה מספיק. אילוסטרציה | צילום: פרויקט הקברניט לזגזג? קו ישר זה מספיק. אילוסטרציה, צילום: פרויקט הקברניט

המאפיין הבא הוא החתימה המודיעינית - כלומר, מה צריך האויב לעשות כדי לשגר ולהפעיל כטב"מ, ועד כמה קל לקלוט את זה ולהיערך. זה גורם שמושפע מהשטח, משיטת הפעולה של היריב, מהמטרות, מהטכנולוגיה ועוד.

בואו ניקח דוגמה קלאסית - את הראשונים שהפעילו כטב"מ נפץ מבצעי: ב-13 ביוני 1944 פגעה באנגליה הפצצה המעופפת V1, נשק קטלני ויצירתי שפיתחו הנאצים. לאחר שהופעלה תשתית ריגול חכמה, שכללה תצפיות ולימוד שגרה, הוארך זמן ההתראה. התוצאה: טייסי הקרב שיירטו את הפצצות הללו בדרכן חיכו להן באוויר, ושיעור ההפלות צמח ב-25%.

צוות גורר פצצה מעופפת V1, צילום: Bundesarchiv CC BY-SA 3.0 de צוות גורר פצצה מעופפת V1 | צילום: Bundesarchiv CC BY-SA 3.0 de צוות גורר פצצה מעופפת V1, צילום: Bundesarchiv CC BY-SA 3.0 de

לצערנו, חיזבאללה מיומן מאוד בהסתרת צעדיו; הכטב"מים מוצבים מראש בנקודות שיגור מסוות, או מובלים אליהן בצורה מאוד חשאית והכלים עצמם קטנים מספיק בשביל להסליקם בעגלה עם חמור.

איראן תכננה את הכטב"מים האלה ככה בכוונה, כדי שכל טמבל יוכל לשגר אותם בלי יותר מדי היערכות או ציוד. אבל חיזבאללה לא חשאי יותר מכל ארגון טרור אחר שמפזר עלינו כטב"מים, בוודאי שלא יותר מחמאס; אפילו את הטנדרים הארורים שלו ראינו רק כשעלו על כבישי הארץ. וכפי שסיפרתי, את כטב"מ הזווהירי הסתיר חמאס אפילו יותר טוב כך שגם חתימה מודיעינית היא לא סוד ההצלחה הלבנונית.

מחבל בודד מכין שאהד 101 לשיגור, צילום: תיעוד מיליציה שיעית בעיראק מחבל בודד מכין שאהד 101 לשיגור | צילום: תיעוד מיליציה שיעית בעיראק מחבל בודד מכין שאהד 101 לשיגור, צילום: תיעוד מיליציה שיעית בעיראק

אז מה נשאר? מדוע מצליח חיזבאללה היכן ששאר מפעילי הכטב"מים נכשלים? התשובה התחבאה לנו בשטח: ישנו פרמטר מכריע בכל הנוגע לגילוי והפלת מל"טים מתאבדים, שמתקיים בגבול לבנון אך לא בגבול רצועת עזה, לא בתימן ולא באיראן - הטופוגרפיה עצמה.

ישנה טכנולוגיה שמאפשרת לגלות עצמים שטסים נמוך, ולסנן במידת מה את החזרי הקרקע כדי לעקוב אחריהם יותר ביעילות - אבל אנחנו עדיין לא יודעים לראות דרך הרים. ואדיות לבנון הם נתיב נוח מאוד לכטב"מים מנמיכי טוס, וגם אם שמים מכ"מ שיש על פתח הוואדי, יפזר תוואי הקרקע אפילו יותר החזרים, והמעקב יהפוך למאתגר אף יותר.

מכ"מ שיושב על פי ואדי: מיהי המטרה הנכונה?, צילום: פרויקט הקברניט מכ"מ שיושב על פי ואדי: מיהי המטרה הנכונה? | צילום: פרויקט הקברניט מכ"מ שיושב על פי ואדי: מיהי המטרה הנכונה?, צילום: פרויקט הקברניט

בואו נבחן זאת בשטח: המדינה שספגה הכי הרבה מתקפות כטב"מים מתאבדים אינה ישראל כי אם אוקראינה - מפרוץ המלחמה באביב 2022 שוגרו אליה קרוב לאלף כטב"מים, מהם הופלו מאות - כן, גם בלי כיפת ברזל.

אוקראינה מאוד שטוחה, ואיך הסתרות למערכי גילוי; מגיני המדינה יכולים לשלוח מטוסי מיג 29 וטילי נ"מ אל נחילי המל"טים של רוסיה. שיעור הפגיעות הגדול בעריה נובע מהיקפי האש; רוסיה יורה כטב"מים בעשרות, לפעמים לילה אחר לילה.

כטב"מי נפץ איראניים מדגם שאהד 136. כמו מסטיקים של פעם, גם הם באים בחמישיות, צילום: eurasiantimes כטב"מי נפץ איראניים מדגם שאהד 136. כמו מסטיקים של פעם, גם הם באים בחמישיות | צילום: eurasiantimes כטב"מי נפץ איראניים מדגם שאהד 136. כמו מסטיקים של פעם, גם הם באים בחמישיות, צילום: eurasiantimes

אז מה אפשר לעשות עם הכטב"מים של חיזבאללה, ויתרון הטופוגרפיה של האויב? קודם כל, צריך להבין שהבעיה עם כטב"מי נפץ היא לא ההפלה; האוקראינים מורידים שאהדים גם עם קלשניקוב.

החלק הקשה הוא הגילוי. ושימו לב: יותר קשה לגלות בזמן שני אבאבילים מלבנון מאשר 20 סמאדים מתימן או 200 שאהדים מאיראן. לכן תיאורטית, גם קצת פחות סביר שנסראללה ישלח אלינו נחיל גדול; הרי ככל שיבואו יותר כך יבלטו למערכות ההגנה ויותר סביר שהמתקפה תיכשל.

צוות אוקראיני יורה לעבר כטב"מ, צילום: ukrinform צוות אוקראיני יורה לעבר כטב"מ | צילום: ukrinform צוות אוקראיני יורה לעבר כטב"מ, צילום: ukrinform

הפיתרון שלנו בצפון יבוא משילוב של סנסורים מכ"מיים ואופטיים - מה שישדרג זמני תגובה של סוללות כיפת ברזל; הן אלה שמחסלות הכי הרבה כטב"מים ומה שיעזור להן לירות יותר מהר יעשה את העבודה.

בימים אלה מכונסים צוותים וקבוצות חשיבה שמחפשים פתרונות יצירתיים ליתרון הטופוגרפיה של האויב - שיפור זמני ירי, תוספת גורמי אש, מצידי דרקונים מאולפים. חייבים לשבור את רצף המתקפות הזה, כדי שהצפון המהמם שלנו יפסיק לבעור. שימרו על עצמכם, היו עירניים וננצח.

תגיות