מסך העשן של המלחמה הוא ההזדמנות של המשיחיסטים ביהודה ושומרון

1. מסך עשן: זו ההזדמנות של סמוטריץ' ובן גביר לממש את החזון המשיחי שלהם

המלחמה בעזה מספקת לשרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר מסך עשן, שמאחוריו ניתן להם להעמיק את אחיזתם בשטחי הגדה המערבית. גם בימים רגילים הקשב הישראלי להאצת הסיפוח והאפרטהייד לא ממש קיים, אז קל וחומר שבימים אלה קל יותר לטאטאם עמוק אל מתחת לשטיח. החזיתות בדרום ובצפון בוערות, ובחסות הלהבות האלה מנצלים השרים המשיחיים את ההזדמנות לפעול גם בחזית המזרחית, בגדה המערבית, בתקווה להבעירה ולצרפה למלחמה רב־זירתית כוללת שממנה – תלוי את מי שואלים – נצא לגאולה או לאבדון.

ממשלת נתניהו הנוכחית הניחה את הבסיס לתהליכים האלה כבר במינויו חסר התקדים של סמוטריץ' כשר אוצר, שסיפח לעצמו תפקיד של שר נוסף במשרד הביטחון. ולמה נתניהו נתן לו? ככה. כי נתניהו סחיט, כי הוא מפחד, במיוחד אחרי שסמוטריץ' נבח עליו "שקרן בן שקרן". וגם, כי יריב לוין, מנהל המו"מ הקואליציוני, היה מוכן לתת לכהניסטים כל שיבקשו ובלבד שיתמכו בהפיכה המשטרית שלו, הפיכה שהיא ממילא אינטרס משותף לו, לנתניהו ולהם - לסרס את הפיקוח המשפטי, סירוס שיועיל גם בהחלשת פיקוח בג"ץ על הנעשה בשטחים. אבל אם אפשר לשלם מחיר מופקע גם כשלא ממש צריך – אז למה לא?

ביוני פורסם דו"ח מצב הכיבוש. סוג של תמונת מצב שמציגים 21 ארגוני זכויות אדם, ובהם האגודה לזכויות האזרח, רבנים למען זכויות אדם, רופאים לזכויות אדם, שלום עכשיו ועוד. דו"ח משותף זה מתפרסם בפעם השנייה. חשוב לקרוא אותו כי הוא מצביע על שינויים איכותיים ולא רק כמותיים. חשוב לקרוא אותו כי מי יודע, אולי הוא גם הדו"ח האחרון שיראה אור.

2. חיסול הקו הירוק: סמכויות המפקד הצבאי בשטחים עוברות לידיים של סמוטריץ'

השינוי המבני הבולט שממנו נגזרת מדיניות הממשלה בשטחים הוא מינויו של סמוטריץ' כשר נוסף במשרד הביטחון. מינוי שהעביר לידיו סמכויות הנוגעות לניהול החיים האזרחיים, ובהן האחריות על המינהל האזרחי ועל המתפ"ש (מתאם פעולות הממשלה בשטחים). במקביל הוקמה "מינהלת התיישבות", אף היא תחת סמוטריץ', והוסרו חסמים שונים במטרה להקל בבניית התנחלויות. כך, למשל, בוטל ביוני אשתקד הצורך באישור ממשלתי לבנייה ישראלית בגדה, והאחריות על ועדת התכנון העליונה הועברה אף היא לסמוטריץ'. בשלבי מימוש מתקדמים נמצאים העברת תפקיד הייעוץ המשפטי לגדה (יועמ"ש איו"ש) למשרד הביטחון והפיכתו למינוי פוליטי. כן מתוכנן מינוי סגן אזרחי לראש המינהל האזרחי שהוא כידוע כפוף למפקד הצבאי. אלה שינויים זוחלים, בירוקרטיים, אבל משמעותם עצומה: חיסול הקו הירוק בכל הנוגע להתנחלויות שעוברות בהדרגה מפיקוח צבאי לפיקוח אזרחי, והמתנחלים שעוברים מממשל צבאי לריבונות החקיקה הישראלית באופן שמאגד אותם ביחד עם שאר אזרחי ישראל במערכת משפטית אחת שכמעט ואינה ניתנת להתרה. וזאת כאשר הפלסטינים ממשיכים להיות מנוהלים תחת ממשל צבאי. לצעדים אלה משמעות עצומה מבחינת הדין הבינלאומי. התרגלנו, וגם העולם התרגל, להפרת האיסור שחל על המדינה הכובשת ליישב את אזרחיה בשטח הכבוש. אלא שהממשלה הנוכחית מעמיקה את ההפרה הזו כאשר היא מעבירה סמכויות מהריבון, שהוא המפקד הצבאי, לסמכות אזרחית, כלומר לידיים של סמוטריץ'.

3. פסטיבל המאחזים: הכרזות על אדמות מדינה והשתרשות המאחזים שברו שיא

וכל זה נועד לשרת את כוונת הממשלה הנוכחית להכפיל את אוכלוסיית המתנחלים. כך קודם ב־2023 מספר שיא של יחידות דיור מעבר לקו הירוק. בדו"ח נכתב: "כבר לאחר ארבעה חודשים נרשמה 2024 כשנת שיא בהיקף ההכרזות על 'אדמות מדינה' בגדה המערבית – כ-11 אלף דונמים הוכרזו עד כה – ההכרזה הגדולה ביותר מאז הסכמי אוסלו".

במקביל להאצת השתלטות על קרקעות פלסטיניות, הקימו המתנחלים מאז פרוץ המלחמה 24 מאחזים ברחבי הגדה. באפריל האחרון הורה סמוטריץ' להעניק שירותים אזרחיים ולחבר לתשתיות 68 מאחזים לא מורשים, חלקם כהתנחלויות עצמאיות לא חדשות, צעד שיקשה על פינוין בעתיד.

גם הצבא נרתם לפעילות הזו. בדרום הר חברון סללו המתנחלים, כשהם מלווים בחיילים, דרכים לשימושם. באזורים אחרים מתנחלים החלו לגדר שטחים פתוחים ולמנוע גישת פלסטינים אליהם. והכל בידיעת וחסות המדינה, בליווי הצבא וללא אכיפה ממשית מצד המינהל האזרחי.

מאז פרוץ המלחמה הוקמו 24 מאחזים. באפריל הורה סמוטריץ' להעניק שירותים אזרחיים ולחבר לתשתיות 68 מאחזים לא מורשים

וכאמור, הכל גם בחסות המלחמה. גיוס המתנחלים לשירות מילואים בגדודי הגנה מרחבית (הגמ"ר) מאז 7 באוקטובר, ובמקביל חלוקת אלפי כלי נשק למתנחלים, הגבירו את האלימות. "בחסות המדים ועם נשק צבאי", נכתב בדו"ח, "מתנחלים מאיימים, פוגעים ויורים בפלסטינים וברכושם. הפקדת סמכויות אכיפת חוק בידי מתנחלים־מחוילים מעידה אף היא על התנערות מוחלטת של הצבא מחובתו להגן על האוכלוסייה הפלסטינית לפי הדין הבינלאומי, וגרוע מכך – על אימוץ אלימות יהודית אידיאולוגית כמדיניות בשטחים הכבושים".

4. אלים יותר, רחב יותר: בעבר נעשו תמרונים משפטיים, היום זו דריסת הצביון הדמוקרטי

הדו"ח עוסק גם בעזה ובמזרח ירושלים. במהותו הוא תמונת מצב לא רק של הכיבוש החיצוני, אלא גם הכיבוש הפנימי. הכיבוש של החברה הישראלית בידי סמוטריץ', בן גביר, רוטמן, סטרוק, אלמוג כהן, סון הר מלך ושאר חבריהם. "כל התהליכים הללו", נכתב בהקדמה לדו"ח, "מתרחשים על רקע מדיניות ורטוריקה גזענית ומתלהמת של חברי הקואליציה והעומד בראשה, ובעיקר של שרים בכירים שלמשרדיהם השפעה ישירה על השטחים הכבושים, בראשם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. במקביל ננקטו צעדים שמבטיחים היחלשות מתמשכת של ההגנות על זכויות אדם. כיום הממשלה מכשילה ומתקיפה בגלוי כל מי שמביע ביקורת על מדיניות ישראל, ההגנה של בתי המשפט על זכויות יסוד דמוקרטיות הולכת ופוחתת".

וזה הקו שמחבר בין האידיאולוגיה הכהניסטית־משיחית לבין חיסול הדמוקרטיה הישראלית. עד היום השכילה תנועת ההתנחלות לנטוע את עצמה בשטחים, לשגשג ולהתרבות תוך תמרונים מחוכמים בפוליטיקה ובמשפט הישראליים, תוך הצלחה חלקית לשמר את צביונה הדמוקרטי של המדינה. לא עוד. הממשלה הנוכחית וקיצוניה רוצים הרבה יותר. הם רוצים את זה אלים יותר, רחב יותר, מהיר יותר ובעיקר באמצעות חיסול כל מנגנוני הפיקוח – משפט, תקשורת, ארגוני זכויות אדם. כולם בוגדים ושמאלנים. שום דבר לא עוצר בעדם. לא הסכנה להוסיף את שטחי הגדה לחזיתות שכבר בוערות, לא הסכנות של המשפט הבינלאומי ואובדן הלגיטימציה האמריקאית והבינלאומית. גם השסע הפנימי והחרבת זכויות האדם משני צידי הקו הירוק לא באמת מטרידים אותם.

הדו"ח אמור להדאיג לא רק את הישראלים ההגונים שנותרו, אלא בעיקר את החרדים לגורלה של המדינה. כשעזה והצפון יירגעו אנו נישאר עם השטחים, עם הבעיה הפלסטינית שלא הולכת לשום מקום, עם פתרונות הקצה של סיפוח או אפרטהייד, עם דחייה מוחלטת של כל אפשרות לפתרון מדיני. הפתרון שאליו מאיצים קיצוני "הציונות הדתית" עלול, חלילה, להוביל לאסון מסדר הגודל של 7 באוקטובר. וגם אז נגיד שלא ראינו ולא שמענו?