תרחיש קיצון לעימות: אג"ח מדינה ב־11%

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל פנה בחודש אפריל לגופים פיננסיים (בנקים וחברות כרטיסי אשראי) כדי שאלה יגיבו ל"תרחיש קיצון" שהוא בנה לצורך ביצוע "מבחני קיצון" שאותם עורך הבנק המרכזי זה 12 שנים.

תרחיש הקיצון לשנה הנוכחית כולל התפרצות של מלחמה רב־זירתית וחרמות, והכוונה היא למלחמה כוללת מול חמאס בעזה, חיזבאללה בצפון, איראן ואף פלסטינים מיהודה ושומרון.

הנגיד אמיר ירון. תוצאות מבחני הקיצון צפויות בשבועות הקרובים | צילום: אלכס קולומויסקי

לפי תרחיש הקיצון, שאינו מהווה תחזית וגם לא תרחיש בסיס, האירוע המלחמתי ילווה בזינוק חד ומיידי של תשואות אג"ח של ממשלת ישראל מ־4.3% ל־11.3% (ל־10 שנים); הורדת דירוג האשראי של ממשלת ישראל בשלושה ציונים בבת אחת; העלאת ריבית חדה על ידי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל; וזינוק חד בפרמיית הסיכון שבא לידי ביטוי בשחיקה מהירה של הנכסים הפיננסיים של הציבור, לרבות מניות ואג"ח תאגידיות.

הפיקוח על הבנקים עורך מאז 2012, בהתאם למקובל בעולם, מבחן קיצון מאקרו־כלכלי למערכת הבנקאות, המבוסס על תרחיש אחיד. כל שנה בנק ישראל מגבש תרחיש קיצון אחר בהתאם לסיכונים הקיימים שמשתנים כל הזמן.

לפי ההסבר שמופיע באתר בנק ישראל, "מטרת התהליך לתרום להבנת מוקדי הסיכון שמערכת הבנקאות וכל אחד מהבנקים חשופים להם, ובכך לסייע להערכת חוסנה ועמידותה של המערכת להבטחת קיומה של רמת הון מספקת נוכח הסיכון הנשקף ממוקדים אלו".

כמו כן, אותו מבחן "מאפשר לבדוק את תהליכי ניהול הסיכונים של התאגידים הבנקאיים, איתור אזורי פגיעות ואת היכולת לאמוד את הסיכונים המאיימים עליהם במצב קיצון".

תרחיש הקיצון כולל בתוכו מימוש של כלל הסיכונים הקיימים במשק בבת אחת – אירוע בעל סבירות נמוכה, אך קיימת. השנה התרחיש שנבחן נראה כבר בתקופה זו כפחות היפותטי.

במסגרת המבחן, הגופים הפיננסיים אומדים באמצעות מגוון של מודלים ושיטות מקובלות את תוצאותיו של התרחיש ושולחים את התוצאות לפיקוח על הבנקים שבוחן את ההשפעות הצפויות של התרחיש על כל אחד מהבנקים, אך חשוב מכך, על המערכת הפיננסית־בנקאית בכללותה - ובשיטה אחידה.

כמדי שנה, אחרי שהפיקוח על הבנקים יקבל את התגובות (הערכות וסימולציות) של הגופים, הוא יגבש ויפרסם את תוצאות מבחן הקיצון. התוצאות צפויות רק בשבועות הקרובים.

עד כה תוצאות מבחני הקיצון היו די זהות: מימוש האירוע הקיצוני עלול להסב הפסדים, לעתים כבדים יותר ולעתים פחות, לגופי המערכת, אך לא לפגוע ביציבות של המערכת כולה. המערכת הפיננסית הישראלית, לרבות הבנקאית, נחשבת לאיתנה מאוד.