הממשלה אישרה הקצאת 70 מיליון שקל לתוכניות תעסוקה לחרדים

הממשלה אישרה היום הקצאה של 70 מיליון שקל מתוך תקציב 2024 המהודק לצורך קידום תוכניות תעסוקה לגברים חרדים. ההתמקדות היא בתוכניות תעסוקה איכותיות שיביאו לשכר גבוה. לכלכליסט נודע כי יש התחייבות להקצאה נוספת של 80 מיליון שקל לתקציב 2025, אך עדיין לא נמצאו המקורות התקציביים לכך. ההחלטה קודמה על ידי שר העבודה יואב בן צור ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

ההחלטה מדגישה כי תינתן עדיפות לתוכניות שמשלבות את הבוגרים בתוך מערכת הביטחון. הכוונה היא לשתי תוכניות קטנות אך משמעותיות במגזר החרדי - תוכנית קודקוד ותוכנית פרדס. בתוכנית קודקוד, שסיימה בסוף שבוע שעבר את המחזור השני שלה, גברים חרדים עוברים הכשרה של כחצי שנה ואז משתלבים בעיקר בצה"ל. הם משרתים שירות סדיר בתנאים מיוחדים ביחידות טכנולוגיות ללא מדים, ובהפרדה מלאה.

הערך של התוכנית הוא בעיקר למעטים שזוכים להשתתף בה שחייהם משתנים מן הקצה לקצה, אך אין להתעלם שיש כאן תעודת הכשר בשתיקה לשירות צבאי ולהשתלבות עמוקה בכלכלה הישראלית. החרדים שמגיעים לתוכנית זו הם ברובם מן המיינסטרים החרדי.

תוכנית פרדס פועלת באופן דומה ושואפת לשלב חרדים גם בגופי הביטחון החשאיים של ישראל. נכון לעכשיו, תוכניות אלו לא נהנות מתקצוב ייעודי, והן זכאיות לאותו תקצוב של תוכניות אחרות לשילוב חרדים.

החלטת הממשלה תומכת גם בתוכניות אחרות לעידוד תעסוקת חרדים בפריון גבוה כמו "מיגו" ו"מפתחים". אלו תוכניות שמתמקדות בהכשרת חרדים להייטק, ומסובסדות כיום בידי המדינה ובידי הפילנתרופיה והחלטת הממשלה הזו צפויה להגדיל מעט את פעילותן.

ההחלטות הללו טובות, אך צריך להיזהר ולא לראות בהן מהפכה או תחילתה של מהפכה. גם אם הפוליטיקאים (סמוטריץ' ובן-צור) יציגו את ההחלטה ככזו. זאת מכיוון שנכון לעכשיו אין בעיית היצע לחרדי שמבקש לצאת להשתלב בשוק העבודה, קיימות תוכניות רבות ומגוונות להכשרה. ההחלטה איננה משקפת מדיניות חדשה, והיא בעיקר הרחבה של תכניות קיימות. הבעיה העיקרית היא כמובן בעיית הביקוש, רוב הגברים החרדים לא מעוניינים להשתלב בשוק העבודה, זאת בשל תמריצים כלכליים, היעדר השכלה מתאימה, ולפעמים, בשל חובת שירות צבאי.

גורמים בכירים אמרו לכלכליסט כי יש בהחלטה זו "ניסיון להשקיט את המצפון, להראות שעושים משהו, כשברור ששורש הבעיה הוא אחר". עם זאת, יש הטוענים, כי תוכניות אלו, למרות שהן קטנות ומטפלות רק באלו המבקשים להשתלב, נושאות בחובן פוטנציאל נפיץ לשינוי תפיסות העומק של החברה החרדית. לדבריהם "כשאברך שישב איתך בכולל מרוויח 30 אלף שקל בחודש, בשירות שהוא צבאי, ונשאר עם חולצה לבנה, זה עושה גם לך משהו".

במהלך דיוני התקציב שהתקיימו במשרד האוצר בשבוע שעבר, התפתח דיון בין סמוטריץ' לבכירי אגף תקציבים, שטענו כי יש להסיר את החסמים המהותיים של שילוב החרדים בכלכלה, שהם תמריצים לאי עבודה (דרך זכאות להנחות וקצבאות), חינוך שאינו תואם את דרישות שוק העבודה, וגיל הפטור. סמוטריץ' טען כי הם לא מכירים את הציבור החרדי, דומה שעמדתו נותרה כפי שהצהיר בכניסתו לתפקיד, שצריך 'לאפשר' לחרדים לעבוד, באמצעות תוכניות הכשרה מעין אלו. אך להימנע מביצוע צעדים אגרסיביים יותר.