המשנה ליועמ"שית: הצעת חוק ההשתמטות "פגומה מיסודה"

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד גיל למון אמר ש"עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא שהצעת החוק בנושא גיוס החרדים פגומה מיסודה. היא גובשה במנותק ממערכת הביטחון, צורכי הצבא והמשק. יש בה פגם כי היא לא מבוססת על תשתית עובדתית עדכנית".

לדבריו "הצעת החוק לא מתייחסת לצרכי הצבא ולא נותנת מענה לפגעה הגוברת שבשוויון". לימון אמר את הדברים בישיבה השנייה של ועדת החוץ והביטחון לאישור חוק ההשתמטות.

מזכיר הממשלה יוסי פוקס אמר ש"צריך להתחיל את הגיוס באלה שלא לומדים". לדבריו "יש כמה אלפים שצה"ל יודע שהם לא בישיבות. הם גם לא בדו"חות שלהם. זה יחסוך מלחמות דת ברחובות. היעד לא יושג בדרך של לכפות גיוס על לומדי תורה". הוא טען שהצעת החוק שהגישה הממשלה לכנסת היא "הפלטפורמה היחידה שאפשר להגיע עליה להסכמה".

ח"כ סימון דוידסון מיש עתיד אמר ש"יהיו פה פחדנים. בו נראה מה דן אילוז, אלי דלל ומשה סעדה מהליכוד יצביעו. אתם פחדנים". הוא התייחס לכך שחברי כנסת מהליכוד דורשים שינויים בחוק אבל הוא מעריך שיתקפלו. אילוז אמר ש"אם ארגיש שהצעת חוק לא עונה לצרכים של צה"ל אני לא מתכוון לתת יד, כי לא אוכל להסתכל לחברים המילואימניקים שלי בעיניים". הוא גם אמר שהמציאות הכלכלית שבה יש עדיפות להוצאת הגברים החרדים לעבודה על חשבון שירות צבאי שלהם כבר לא רלבנטית בשל עלות המילואים העצומה למשק.

ח"כ רון כץ מיש עתיד אמר ש"יש פיל בחדר של מי שלא בחדר (הח"כים החרדים). ח"כ שרון ניר מישראל ביתנו אמרה ש"הדיון האמיתי לא פה אלא בחדרי חרדים". יו"ר הוועדה ח"כ יולי אדלשטיין אמר ש"אני לא מתכוון להיות ילד כאפות. מבחינתי השיקול המרכזי - צורכי הצבא".

ח"כ מרב מיכאלי אמרה ש"שירות חרדים לא יכול לכלול הדרת נשים מבסיסים, יחידות ותפקידים. מדובר בציבור שמשרת בצה"ל למרות הפלייה בוטה. לא יכול להיות שמשרתים חרדים יבואו על חשבון משרתות. גם גבר חרדי צריך להבין שקיימות נשים. הם לא באות לפתות אותו. הם משרתות כי זו חובתן".

ראש ישיבת אורות שאול, הרב תמיר גרנות, אב שכול, אמר ש"התורה בחילול השם, כי מי שלומד תורה לא מסכן את נפשו". לדבריו "אין בחור חרדי שלא יודע שאין פטור כשיש מלחמה. מי שאומר אחרת אומר את זה מחוסר ידיעה או מהונאה". לדבריו ב"בניגוד לימי בן גוריון, יש חברה חרדית ענקית ובעיה ביטחונית ענקית. אין מי שיעשה את העבודה. אם בחורי ישיבות פונוביץ' ומיר החרדיות לא ישרתו, התלמידים שלי לא יוכלו ללמוד תורה. מי ילחם? התלמידים שלי יודעים שכשיש מחבלים על הגדרות, צריך לצאת".

ד"ר עדית שפרן מיטלמן, מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, תקפה את הכוונה לקבוע חוק בהתאם לצורכי הצבא בלבד. לדבריה "צורכי הצבא זה גם שימור מודל צבא העם. אם ישמר אי השוויון, זה פגיעה באפוס השרות וביכולת לשמר את צבא העם".

ראש תחום חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר גלעד מלאך, קרא לוועדה להתחיל את הדיונים בשאלה האם להמשיך ביעדים לא מחייבים, או לעבור למכסות של חרדים שלומדים כשהרוב מתגייסים. מנהיגת "אימהות בחזית", איילת השחור סיידוף, דרשה שיהיה "חוק אחד לכולם".

השר לשעבר, ח"כ גדי אזיינקוט, אמר בישיבה שדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו שהוא מוכן לעסקה חלקית לשחרור החטופים, מנוגדים להחלטות הקבינט. אייזנקוט אמר ש"בכל הדיונים בקבינט עמדו שתי חלופות: או עסקה של הכל תמורת הכל, או עסקה כוללת בשלושה שלבים". לכן, לדבריו, האמירה של ראש הממשלה היא "אולי זו פליטת פה, אבל זה מחייב הבהרה מיידית של ראש הממשלה למה התכוון. זה אי מימוש מטרת מלחמה ופגיעה אנושה בחוסן הלאומי".

יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ יולי אדלשטיין אישר שוועדות המשנה של ועדת החוץ והביטחון (שמקבלות דיווחים חשאיים) "מכירות מציאות דומה לזו שמתאר ח"כ איזנקוט".