באמצע שבוע הספר: מיקי זוהר חותך 12 מיליון שקל מהספריות

איום הפגיעה בספריות חוזר: הלילה אושרה בקריאה ראשונה בכנסת, ברוב של 45 מול 40 ח"כים, הצעת חוק הקיצוץ בתקציב הספריות הציבוריות. ההצעה הועברה לדיון בוועדת הכנסת, שתחליט איזה ועדה תכין אותה לקריאה שנייה.

בינואר האחרון עלה החוק לדיון בוועדת החקיקה, אך אז החליטו השרים לבטל את הקיצוץ. הפעם זו הצעת חוק ממשלתית שבאה לא מטעם משרד האוצר אלא מטעם משרד התרבות והספורט בראשות השר מיקי זוהר, ועברה בוועדת החקיקה. הצעת החוק כוללת קיצוץ של 14% מתקציב הספריות למשך שנתיים, כלומר 12 מיליון שקל — מ־85 מיליון שקל ל־73 מיליון שקל — ב־2024; ו־6 מיליון שקל — ל־79 מיליון שקל — ב־2025. זאת ללא הצמדה של התקציב למדד. כמו כן ההצעה כוללת שינוי בהרכב המועצה לספריות ציבוריות. כיום זו מועצה המורכבת מאנשי מקצוע ומייצגת ספרנים וסופרים, אך לפי ההרכב החדש שמציע זוהר, המועצה תכלול בעיקר מינויים פוליטיים של השר ושרים נוספים.

חוק הספריות הציבוריות נחקק ב־2007 בהובלת ח"כ מיכאל מלכיאור וקבע תקציב קבוע, נפרד ועצמאי לספריות בסך 85 מיליון שקל בשנה. מתקציב זה רוכשות הספריות עותקים של ספרים, מספקות שירותי השאלה חינם, ומקיימות פעילויות תרבות לילדים ולמבוגרים. השינויים בחוק הצפויים כעת עלולים להוביל להפחתה משמעותית ברכישת ספרים ובקיום פעילויות תרבות, ואפילו לסגירת ספריות — בעיקר בפריפריה ובאזורים מוחלשים. כמו כן יש סכנה שהספריות יפסיקו את מתן השירות בחינם וייאלצו לגבות תשלום מהציבור עבור שירותיהן.

ועדת השרים לחקיקה הסתייגה כמה פעמים מהצעת החוק. בינואר האחרון הסירה את הצעת החוק לאחר שהוצע קיצוץ של 30% בתקציב הספריות. בחודש מאי הצביעה הוועדה בעד קיצוץ ממוצע של 14% בתקציב הספריות למשך שנתיים, אך הדגישה בהחלטתה כי באופן חריג הצעת החוק תשוב לדיון אצל השרים לפני ההצבעות בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. בנוסף, הוועדה הביעה עניין שהתקציב יוצמד למדד באופן קבוע לאחר השנתיים הראשונות לחוק.

"השר מיקי זוהר מקדם את ההצעה למרות פניית הספריות הציבוריות אליו בבקשה להגן על ליבת התרבות שעליה הוא אמון״, אומרים באיגוד מנהלי הספריות. "הצעת החוק מקודמת דווקא בשיאו של שבוע הספר, שמתקיים השנה במתכונת מותאמת למצב ותחת הכותרת 'זה הסיפור שלנו', וברקע המלחמה".

"הפגיעה בספריות היא פגיעה במשאב שניתן חינם לציבור, שדווקא בימים אלה מרבה לזרום לספריות וליהנות מהאפשרויות שהן מציעות", אומר עמית גיטלר, מנכ"ל מרכז הספריות והספרות, עמותה שמספקת שירותים לספריות ולספרנים כדי לקדם את תרבות הקריאה. "הספריות הציבוריות הפכו כבר מזמן למרכזי תרבות שוקקים שבהם אפשר להשאיל או לקרוא ספר — הפעילות המסורתית והמוכרת ביותר — אבל גם ליהנות מפעילויות לילדים, שעות סיפור, מפגשים עם סופרים וסופרות, סדנאות. כל אלה מתקיימים באופן שוטף לאורך כל השנים וביתר שאת מאז פרצה המלחמה. בזמן שבימים הראשונים למלחמה גופים ומוסדות רבים היו משותקים, רוב הספריות הציבוריות נשארו פתוחות, הציעו מקום בטוח ומזמין לשהות בו ונתנו שירות במתכונת זו או אחרת.

יש אנשים שמתייחסים לספריות הציבוריות כאל פריבילגיה, ממשיך גיטלר. "זו טעות. הספריות הציבוריות הן הבסיס של עם הספר ובהן טמון הכוח התרבותי שלנו. אנחנו נכנסים לתקופה שבה הציבור עתיד לסבול מגזרות כלליות שישפיעו גם על המצב הנפשי של הרבה אנשים. הספריות הציבוריות יכולות, ולמעשה צריכות, להציע פעילויות תרבות ובעיקר לשמש כמקום בטוח עבור ילדים ומבוגרים שנעקרו מבתיהם".

העורכת הספרותית נועה מנהיים רואה בקיצוץ בתקציב הספריות הציבוריות עדות לקוצר רואי של הממשלה ולהפקרת עתידה של החברה. בפוסט שהעלתה לפני חודשים אחדים ציטטה את ווינסטון צ'רצ'יל שאמר ב־1938 כי "האמנויות חיוניות לחיים לאומיים שלמים... מרה תהא אחריתו של עם הכושל להצדיע לאמנויות ולהעניק להן את הכבוד שהוא מנת חלקן".

"הספריות הציבוריות, בעיקר בפריפריה, המוחלשת גם ככה, הן צוהר לעולם של תרבות, אמנות, הרחבת דעת, מזור ומפלט", כתבה מנהיים. "הן, כפי שכינה אותן היזם והפילנתרופ אנדרו קרנגי, 'ארמונות העם', המסד שעליו יכולה להיבנות חברה דמוקרטית פתוחה ואוריינית. קיצוץ בתקציבן לא יאפשר להן לרכוש ספרים חדשים, לתחזק את האוספים הקיימים, לקיים אירועי תרבות, מפגשי סופר ופעילויות קהילתיות, שמחזקות, במיוחד בימים קשים כאלה, את תחושת השיתוף והקהילתיות. המלחמה תסתיים, ואנו נקים עצמנו מהריסותיה, וכדי שיהיה עולם שבו ראוי לנו לחיות, צריך לטפח את התרבות".

במשרד התרבות בכלל רואים בחוק החדש הישג. בהודעה שהוציאו הם מדברים על "תקציב מוגן שלא יפחת מ־85 מיליון שקל מ־2026, קביעת השירותים הבסיסיים שיסופקו על ידי הספרייה הציבורית ויעילות מוגברת: לראשונה תקציבי הספריות יועברו ישירות לרשויות המקומיות, תוך חיסכון בתקורות בסכומים העולים על מיליון שקל וייעול תהליכי העברת הכספים".