שר האנרגיה אלי כהן. מדיניות לא עקבית | צילום: אלכס קולומויסקי
מסרים סותרים ממשרד האנרגיה מעכבים הקמה של תחנות כוח חדשות
שר האנרגיה אלי כהן התנגד להקמת תחנות כוח חדשות ביישובים בהם פועלות תחנות קיימות, אך מנכ"ל משרדו ביקש מחברת החשמל לבחון אפשרות להקימן בסמוך לתחנות פעילות שלה, תוך הדגשת התועלות של קרבה ביניהן
שר האנרגיה אלי כהן התנגד להקמת תחנת הכוח OPC בחדרה בטענה שאין להקים תחנה חדשה במקום שבו יש תחנה קיימת, בטענה ל"צדק חלוקתי" בין ישובים. אלא שמכתב ששלח מנכ"ל משרדו מראה כי במשרד דווקא תומכים בהקמת תחנות בסמוך לתחנות קיימות.
במכתב שנשלח על ידי יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה, למאיר שפיגלר מנכ"ל חברת החשמל מבקש דיין לדעת איפה ניתן להקים תחנות כוח חדשות בשטחים של חברת החשמל שבהם פועלות כבר היום תחנות קיימות. "להקמת תחנת כח סמוך לתחנה קיימת, ישנם יתרונות רבים וביניהם הקרבה לרשת הולכת החשמל והקרבה לאזורי ביקוש", מסביר דיין.
הפנייה של דיין לשפיגלר נעשתה במסגרת צוות במשרד האנרגיה שנועד להעריך את כמות תחנות הכוח הדרושות להבטחת העתיד האנרגטי של ישראל עד שנת 2040, על אף שהערכה כזו למשק האנרגיה עד שנת 2035 כבר קיימת ונכתבה על ידי נגה, חברת ניהול מערכת החשמל. במשרד האנרגיה טוענים שהמכתב של דיין לא סותר את עמדת השר כהן, מכיוון שמדובר בתוכנית לטווח זמן ארוך יותר והעמדה של כהן מתייחסת לתכנון הקמת תחנות הכוח עד 2030.
גם טענה זו בעייתית, שכן תוכניות של פיתוח תשתיות לא נעשות מהיום להיום, אלא בהסתכלות ארוכת טווח של 10–20 שנה ואף יותר. קביעת מדיניות כזו היום על ידי השר תשפיע על משק החשמל עשורים קדימה. האלטרנטיבה לתכנון ארוך טווח היא זו שבחרו בה ממשלות ישראל לאורך השנים: לדחות את ההחלטה על הקמת תחנות כוח חדשות עד לרגע האחרון, כך שנוצר מחסור בחשמל שמחייב הפסקות חשמל יזומות בגוש דן.
כדי למנוע תרחיש של הפסקות חשמל יזומות ונרחבות, עלו לאישור הממשלה במאי אשתקד, בתקופתו של ישראל כ"ץ כשר האנרגיה, ארבע תחנות כוח: קסם שליד ראש העין, הרחבת דוראד שליד אשקלון, הרחבת OPC שליד חדרה ותחנת ריינדיר שליד כפר סבא. ריינדיר אושרה בוועדות התכנון כבר ב־2019, אך הממשלות מאז דחו את הדיון כמה שאפשר, שכן הדיון על הקמת התחנות מורכב – הוא כרוך בעלויות גבוהות, מערב תושבים ורשויות שמתנגדים להקמת תחנות כוח בשטחן, ולחצים פוליטיים רבים.
בסופו של דבר, הוחלט בשנה שעברה לאשר את הקמתן של שתי תחנות: דוראד וקסם. שתי התחנות האחרות חזרו לוועדות התכנון, למרות תמיכה גורפת של דרגי המקצוע בוועדות התכנון במשרד האוצר ובמשרד התחבורה. בהתחלה נטען שהקמת תחנת ריינדיר תפגע במחלף מתוכנן בכביש 6 – אלא שהתחנה לא תפגע בהקמת המחלף, שכלל לא נמצא בתוכניות של משרד התחבורה. עמדת דרגי המקצוע במשרד האנרגיה לא פורסמה, חרף בקשות חוזרות ונשנות ובמשרד טוענים שהעמדה תוגש רק לאחר השלמת העבודה המקצועית של הצוות בראשותו של דיין.
מבחינת משרד האוצר, על אף שבטווח המיידי יש צורך בהקמה של לפחות תחנת כוח אחת (עד 2030), העדיפות היתה לאשר את כל התחנות ולקדם ביניהן תחרות. הצורך בתחרות מקבל משנה תוקף במקרה של ריינדיר לקסם. שתי התחנות קרובות יחסית לאזורי הביקוש לחשמל והרחבת תשתיות. הולכת החשמל מורכבת ואיטית ולכן יש להקים תחנת כוח בסמוך לגוש דן, כלומר – לפחות אחת מביניהן. ברשות החשמל ויתרו על ההליך התחרותי, והובילו למצב שליזמים של תחנת קסם יש כוח משמעותי מול המדינה בשל התלות בתחנה לאספקת חשמל רציפה לגוש דן בתחילת העשור הבא.
במאי השנה, ולאחר אישור נוסף של OPC וריינדיר בוועדות התכנון, בחרה הממשלה שוב לא לאשר את הקמת התחנות. את ריינדיר בחרה הממשלה להחזיר לדיון שלישי בוועדות התכנון. את הקמת OPC בחרה הממשלה לבטל לחלוטין.
הדיון לווה בלחץ משמעותי של ראשי הערים באזורים השונים, שלא מן הנמנע השפיע על ההחלטה. אחת הראיות המשמעותיות לכך היא סרטון של ראש הממשלה וראשי מועצות מהשומרון בו התחייב שלא להקים את תחנת ריינדיר. גם אלי כהן בעצמו דיבר על כך שימנע את הקמת תחנת הכוח עוד לפני שהיה שר האנרגיה, בסרטון מאוקטובר 2022, יחד עם ראש מועצת אלפי מנשה, שי רוזנצוויג.
כאמור, יתרונה של ריינדיר הוא הקרבה לאזור הביקוש המרכזי לחשמל. המורכבות בדיון של הקמת תחנות כוח אכן מעלה קשיים, כך שיש סיבות לכאן ולכאן בכל מקרה. כך למשל, בריינדיר טרם אושר קו אספקת סולר שאמור לספק דלק לתחנה בעת חירום. אלא שהשיקולים המובילים להתנגדות גורפת להקמת תחנות זו לצד זו לא עומדת בקנה אחד עם עמדת הוועדה המקצועית שבראשה עומד מנכ"ל המשרד דיין.
ממשרד האנרגיה נמסר: "מכתבו של המנכ"ל ביקש לקבל מידע לגבי השטחים על מנת לאפשר בחינה מושכלת של הצוות הבין־משרדי לבחינת הצורך בהספק ייצור קונבנציונלי עד לשנת 2040.
"בנוסף לקריטריון צמידות הדופן, הצוות צפוי לקחת בחשבון קריטריונים רבים נוספים, כמו למשל תחרות צרכים חשמליים, ביזור וכמובן שגם סוגיית צדק חלוקתי תלקח בחשבון לאחר המיפוי הראשוני. הבחינה של הצוות שעוסק בבחינת צרכי משק החשמל בעשור הבא – 2030–2040, ועבודת הצוות הבינמשרדי נמצאת בעיצומה".