ראש עיריית קריית שמונה נגד הצעד הבא שיפגע בעירו: "סגרתי בית ספר ושלושה גנים. גומרים אותנו"

המועצה הארצית לתכנון ובנייה תדון בשבוע הבא (2 ביולי) בתיקון 5 לתמ"א 35, שיאפשר להגדיל את היצע הדירות בקיבוצים ובמושבים. זאת, חרף פנייה ששלח כבר בפברואר ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן, שהצעד צפוי לפגוע בעירו, לשר הפנים משה ארבל בבקשה לדחות את הדיון עד אחרי המלחמה בטענה כי "זמן זה אינו מתאים לדיון בנושא כה רגיש".

תיקון 5 לתמ"א 35 מציע הגדלה משמעותית של כמות יחידות הדיור שיתווספו להתיישבות הכפרית הקיימת. ע"פ נתוני מנהל התכנון, האוכלוסיה במגזר הכפרי עומדת על 732 אלף איש מתוך 9.9 מיליון; 37% במחוז צפון, 27% במחוז מרכז, 26% במחוז דרום והשאר במחוזות חיפה, ירושלים ות"א. התיקון המקודם מציע מודל שיאפשר צמיחה הדרגתית של היישובים הכפריים לפי מידת הפריפריאליות וגודל היישוב בהווה. כך למשל, ישוב כפרי קטן במרכז הארץ יוכל לגדול ל-650 יח"ד, לעומת 350 כיום, ויישוב כפרי קטן בפריפריה (עוטף עזה, ליד ב"ש או בצפון) יוכל לגדול לעד 1,400 יח"ד, לעומת 500 כיום. על פי התוכנית, לפחות 30% מתוספת יחידות הדיור יהיו קטנות יחסית - עד 105 מ"ר.

בשיחה עם כלכליסט אמר שטרן כי "עוד לפני ההחלטה המפליגה הזאת התמודדה קריית שמונה עם הבריחה של האוכלוסייה החזקה והצעירה להרחבות של הקיבוצים. קריית שמונה לא בנתה כלום זה עשור. רוב תושבי ההרחבות של כפר בלום ושדה נחמיה הם מקריית שמונה, כולל אחי ודוד שלי. אני נאלצתי לסגור בית ספר ושלושה גני ילדים, ושם בונים עוד מוסדות חינוך. לפי עשר שנים היו במועצה האזורית גליל עליון 11 אלף תושבים והיום יש 22 אלף. יש יותר תושבים מאשר בקריית שמונה. אני עם הגירה שלילית".

שטרן אומר כי קידום של מנגנון לעידוד ההתיישבות הכפרית יחסל את קריית שמונה: "התיקון הזה לא מתאים, ובטח שלא בזמן הזה. יש סקר של מכללת תל חי שמראה ש-46% מתושבי קריית שמונה המפונים לא רוצים לחזור לעיר. אפילו המפעלים שהיו בקריית שמונה היגרו למקומות אחרים. דווקא בזמן שאנחנו מתאמצים להשאיר אנשים, המדינה מייצרת תחרות לא הוגנת. התנגדתי לתיקון הזה בעבר ואני ממשיך להתנגד, אבל אני מבין שהסוסים רצים".

עוד הוא הוסיף: "אנחנו המדינה היחידה שבה יותר מ-93% מאדמות המדינה הן בשליטת המועצות האזוריות. עכשיו מאפשרים להם להפוך את האדמות האלה לנדל"ן. מה שהמדינה עושה זה מכת מוות לערים. גומרים אותנו. מחלישים את הערים ומחזקים את מי שחזק".

ממינהל התכנון נמסר: "לבקשת שר הפנים ולאור פניית ראש העירייה, צוותי התכנון נפגשו עם העירייה והציגו את המהלך ביחס לעיר. חשוב לציין כי מדובר במהלך רחב ומורכב שקודם בשיתוף גורמים רלוונטיים רבים במהלך השנתיים האחרונות, שנועד לאפשר רב דוריות ביישובים הכפריים, בין השאר באמצעות תמהיל יחידות הכולל דירות קטנות, שמירה על האופי הכפרי של היישובים ושמירה על השטחים הפתוחים והחקלאיים הסובבים אותם. התוכנית מצויה בשלב דיון במועצה הארצית לקראת העברתה להערות הוועדות המחוזיות והוועדות המקומיות, כך שאלה יוכלו להעביר את הערותיהן השונות לתמ"א".

ליאור שמחה, מנכ"ל התנועה הקיבוצית, אמר לכלכליסט כי "חיזוק הפריפריה הוא חיזוק הפריפריה. טוב עושה מדינת ישראל ששמה את הפריפריה על ראש שמחתה. המאמץ של התנועה הקיבוצית, שמביאה אנשים לגליל העליון, המערבי ולנגב, צריך להיות של כולנו".

לדבריו, על אף ששרת ההתיישבות אורית סטרוק תומכת במהלך, אין לו קשר לייהוד הגליל: "דעותיי הפוליטיות רחוקות מדעותיה, ועם זאת היא פועלת לחיזוק הגליל. כלכלה זה אחד ועוד אחד. חיזוק היישובים הכפריים אך מעצים את עיר המחוז. זה לא אחד על חשבון השני".