הנהלת בתי המשפט נגד הצעת החוק של רוטמן: "פתח לקידום הליכי הדחה פוליטיים של שופטים"

הנהלת בתי המשפט העבירה הערב (ה') את התנגדותה החריפה להצעת החוק שמקדם יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן לשינוי שיטת מינוי נציב תלונות הציבור על השופטים, כך שלא ייבחר עוד בוועדה לבחירת שופטים אלא על ידי הכנסת ברוב של 70 ח"כים.

לקריאת חוות הדעת המלאה - לחצו כאן

בעמדה שהועברה לקראת העלאת הצעת החוק לדיון כבר ביום ראשון הקרוב בוועדת השרים לחקיקה, שאותה כתב היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר, נכתב כי "העברת סמכות המינוי של הנציב לידי הכנסת משנה את האיזון העדין הקיים כיום בין הרשויות, ומעבירה את סמכות המינוי לגורמים פוליטיים שאין להם היכרות עם מערכת המשפט. בעוד הנציב אמור להיות גורם מקצוע, ניטרלי ועצמאי בפעולותיו".

עוד נכתב בעמדה כי "הצעת החוק מגלמת חשש לפגיעה משטרית עמוקה", וזאת בשל הסמכות המוקנית בחוק לנציב התלונות על שופטים להציע לוועדה לבחירת שופטים את הדחתו של שופט מכהן. "שליטה פוליטית במוסד הנציב מן הסוג המוצע בהצעת החוק הינה פתח לקידום הליכי הדחה פוליטיים של שופטים".

לסיכום העמדה כותב עו"ד לייזר כי "הפרה חוזרת ונשנית כמו גם ניסיון שיטתי של שינוי הכללים הנהוגים - פוגעת במעמדו של בית המשפט, באמון הציבור ובעצמאותו. בעניינו, נוכח החשש המשמעותי לפגיעה בעצמאות הנציב, קיים קושי שלא לראות בהצעת החוק חלק מתהליך השינוי המשטרי המבקש להחליש את כוחה של הרשות השופטת".

מאז הקמת נציבות תלונות הציבור על שופטים ב-2003, הנציבים נבחרו בוועדה לבחירת שופטים וכולם היו שופטי בית המשפט העליון בדימוס. האחרון שבהם הוא השופט בדימוס אורי שהם, שפרש במאי. עד כה לא מונה לו מחליף עקב חוסר הסכמה בין שר המשפטים יריב לוין, שביקש למנות שופט מחוזי בדימוס ולא שופט עליון לתפקיד.

אתמול הניח רוטמן הצעת חוק, שעליה הודיע זה מכבר, לפיה הכנסת תהיה זו שתבחר את נציב תלונות הציבור על שופטים בהצבעה חשאית ברוב של 70 חברי כנסת. כל 10 חברי כנסת, בין אם מהקואליציה או האופוזיציה, יוכלו להציע מועמד לתפקיד. מנגנון זה, שואף רוטמן, יבוא במקום החוק כיום, לפיו הבחירה בנציב נעשית על ידי הוועדה לבחירת שופטים - שבה מכהנים מלבד פוליטיקאים גם שופטי עליון ונציגי לשכת עורכי הדין - וזאת לפי הצעת שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון ביחד, שאמורים להגיע ביניהם להסכמה. הקואליציה מתכוונת לקדם את הצעת החוק של רוטמן בהליך בזק, ולאחר ההצבעה בוועדת השרים לחקיקה ביום ראשון להעלות אותה כבר ביום רביעי הקרוב בקריאה טרומית בכנסת.

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי השינוי המוצע "בא על רקע משבר מתמשך סביב מוסד נציבות תלונות הציבור על שופטים, כאשר כהונת הנציב האחרון הסתיימה בתחילת חודש מאי 2024 ומאז טרם מונה לו מחליף. דיון שקיימה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ב-10 ביוני 2024 בנושא זה מצא כי הטעם העיקרי לאי-בחירת הנציב נעוץ בחוסר ההסכמה בין הגורמים האמונים על הצעת מועמד כיום. הצעה זו מבקשת לקבוע שהכנסת תהיה זו שתבחר את המועמד, ובכך למנוע סיטואציה שבה בהיעדר הסכמה לא ממונה נציב".

עוד נכתב בהצעת החוק של רוטמן כי "להסדר המוצע יתרון נוסף, והוא מניעת ניגוד עניינים פוטנציאלי או למראית עין, הטמון במעורבות שופטי בית המשפט העליון בבחירת הנציב – בהתחשב בתפקידו לברר תלונות על התנהגות שופטים לרבות אלו המעורבים בבחירתו. בחירת הנציב בידי הכנסת, כרשות הנבחרת המייצגת את הציבור, תבטיח כי הליך המינוי יהיה עצמאי, שקוף ונקי מניגודי עניינים, וצפויה לחזק את אמון הציבור במוסד נציבות תלונות הציבור על שופטים".

הטענות האלה של רוטמן לניגוד עניינים מובנה של נציב התלונות הציבור על שופטים עלו כבר על ידו במהלך דיוני ועדת החוקה בעת האחרונה. כעת, בעמדה שהעבירה הנהלת בתי המשפט, היא מתייחסת לכך וכותבת כי "הטיעון לפיו שופטי בית משפט עליון לשעבר נגועים בניגוד עניינים מובנה באופן שאינו מאפשר להם לבצע תפקידם כהלכה, מטיל דופי בעבודת מי שכיהנו כנציבים בעבר, תוך ניסיון לקעקע ולפגוע באמון הציבור במערכת המשפט ופועלה. נבקש להדגיש, כלל שופטי ביהמ"ש העליון בדימוס שכיהנו כנציבים מילאו את התפקיד באופן מקצועי, אובייקטיבי ובלתי תלוי. הם לא חסכו בביקורת מקום שבו היא נדרשה - גם כלפי שופטי ביהמ"ש העליון ואף כנגד נשיאי ביהמ"ש העליון".

עוד כותב עו"ד לייזר בהצגת ההתנגדות: "נראה אפוא כי החריגה מהנוהג ארוך השנים מאז הקמת הנציבות לפיו לתפקיד הרם ממונה שופט בית משפט עליון בדימוס, מהווה ניסיון נוסף לפגוע במעמדו של בית המשפט העליון ובאמון הציבור במערכת המשפט בכללותה".

בנוסף כתב לייזר כי הצעת החוק למעשה מבקשת לבטל את הסעיף בחוק הנוגע למעמדו הציבורי של האדם שייבחר לתפקיד הנציב והיכרותו עם מערכת המשפט. לדבריו, "הצעת החוק עשויה להוביל לבחירה של אדם נטול כישורים או היכרות עם מערכת המשפט ולהוביל למינוי אדם שאינו כשיר לכך, מתוך מניעים פוליטיים ואשר מטרתו היא לפגוע במערכת המשפט".

רוטמן הגיב הערב לדברים ומסר כי "נכון להיום, במשרה החשובה הזו לא מכהן איש וזאת בגלל המנגנון הבעייתי שקבוע בחקיקה המחייב הסכמה בין שר המשפטים לנשיא בית המשפט העליון על זהות המועמד. החוק הקיים מייצר מציאות בעייתית מאוד של ניגוד עניינים. כנגד מ"מ הנשיא השופט פוגלמן הוגשו תלונות שנכון להיום אין מי שיברר אותם. לא ייתכן שלשופט פוגלמן, או לחבריו בוועדה לבחירת שופטים, תהיה השפעה מכרעת על השאלה מי יהיה האדם שיברר את התלונות אודותם. לכן ההצעה מבקשת להוציא את בחירתו של המבקר מידיהם של המבוקרים, ולדאוג שנציב התלונות ייבחר בהסכמה רחבה, בהצבעה חשאית, ברוב גדול ומיוחס במליאת הכנסת".