הישראלי הבכיר בסיילספורס: "שנתיים אחרי שעזבתי, בניוף התקשר וביקש שאחזור"

כנער שגדל באור יהודה, את הרגע בו יתקשר אליו מייסד ומנכ"ל סיילספורס העולמית, מארק בניוף, ויבקש ממנו, לחזור לחברה על מנת להכין אותה למהפיכת ה-AI, מאיר עמיאל לא יכול היה אפילו לדמיין.

הוא הצטרף לסיילספורס בשנת 2010, בזמן שהייתה חברה קטנה יחסית, עם 2,000-3,000 עובדים בלבד. מאז, צמחה לענקית המעסיקה כמעט 80 אלף עובדים ברחבי העולם, 750 מהם במרכז הפיתוח בישראל, אותו סייע עמיאל להקים. לפני חודש דיווחה החברה על עלייה של 11% בהכנסות ברבעון הראשון ורווח נקי של 1.53 מיליארד דולר, תוצאות שהחמיצו את תחזיות האנליסטים.

במהלך השנים ביצע עמיאל, היום Chief Technology Officer, C360 Applications at Salesforce כמה תפקידים משמעותיים בחברה, הראשון שבהם היה בפלטפורמת force.com, הפלטפורמה הייעודית למפתחים. אחרי כמה שנים בתפקיד זה, מונה לסגן נשיא (EVP) של Salesforce Sales Cloud, החטיבה המרכזית של החברה. "כשהתחלתי, החטיבה הייתה מייצרת מאות מיליוני דולרים בלבד, אך כאשר עזבתי, ההכנסות השנתיות כבר היו סביב 5 מיליארד דולר", הוא מספר.

בהמשך, עבר לתפקיד Chief Product Officer של MuleSoft, חטיבה שסיילספורס רכשה. גם שם הצליח להגדיל את הכנסות החטיבה מ-350 מיליון דולר ל-1.5 מיליארד דולר. לפני כשלוש שנים, באקט של "אי שפיות זמניות" כפי שאשתו מכנה זאת, עזב את סיילספורס ועבר לעבוד ב-Twiilo שם כיהן כמנהל כללי (GM) של אפליקציות דאטה במשך כשנתיים.

"יום אחד, לפני כשנה, קיבלתי טלפון. מארק בניוף היה על הקו. הוא שאל אותי אם אני מעוניין וביקש ממני לחזור והסיבה לכך היא פשוטה. התחלנו לראות את הטרנספורמציה של ה-AI הג'נרטיבי, הבנו שהכל הולך להשתנות. בסיילספורס יצרו עבורי תפקיד חדש ובתפקיד זה אני ה-CTO של כל האפליקציות של סיילספורס, אחראי על שני שליש מהרווחים. חלק מהתפקיד שלי הוא להבין מה הבינה המלאכותית תעשה בארגונים. אני חושב שכולנו מבינים שהבינה המלאכותית הולכת להיות מהפיכה מאוד מורכבת. ראינו טרנספורמציות בעבר, כשאפל השיקה את האייפון אני לא חושב שמישהו מאיתנו הבין מה זה הולך לעשות עבורנו. היום אני מזמין את הנסיעות שלי באייפון, אני לא זוכר מתי הפעם האחרונה שהייתי בסניף בנק כי אני עושה את כל הפעולות מהנייד. ואנחנו חושבים שה-AI הולך להיות הרבה יותר גדול מזה", הוא אומר.

יש פער גדול בשימוש בבינה המלאכותית כיחיד לבין השימוש בה כארגון, מסביר עמיאל. "כאדם פרטי אין לי מגבלות, אך ארגונים המשתמשים בדאטה חייבים להיות זהירים ולעבוד לפי אסטרטגיה ברורה של ניהול דאטה. כשמדברים על AI לצרכן פרטי לעומת ארגונים יש שלושה מרכיבים חשובים: ה-UI (ממשק המשתמש), ה-LLM, מודלי השפה והדאטה. לדוגמא, ChatGPT הוא ממשק משתמש חדשני שבעצם מאפשר לנו לדבר עם המכונה בשפתנו - דבר שלא היה אפשרי בעבר. מודלי השפה הגדולים, LLM, כמו אלה של OpenAI הם חלק חשוב נוסף אך מתחיל להיות ברור שהם דומים זה לזה ויהפכו עם הזמן למשהו גנרי. השכבה השלישית והחשובה ביותר היא הדאטה. בעוד ש-ChatGPT וכלים דומים משתמשים במידע הקיים באינטרנט, ארגונים צריכים להשתמש בדאטה פנימי. כל חברה צריכה אסטרטגיה כדי להטמיע את הדאטה שלה במודלים האלו על מנת לתת להם את הקונטקסט הנכון. כשאתה מבקש מ-ChatGPT ליצור לך מסלול לטיול באיטליה זה נורא נחמד כי כל המידע באינטרנט, אבל אם אתה חברה והחברה צריכה לשרת לקוח אז צריך להבין מי הלקוח, מה המדיניות ומהם התהליכים שלי כחברה - כל הדאטה הזה לא קיים מחוץ לגבולות החברה. מה שאנחנו, וגם חברות אחרות בתחום עושות, זה לקחת את הדאטה ולתת למודל קונטקסט".

לדוגמא, אם חברה צריכה לשרת לקוח מעוניין להחזיר חולצה שרכש, המודלים צריכים להבין את הלקוח, להבין את המדיניות של החברה והתהליכים הפנימיים שלה, כך ה-AI יוכל לתת מענה מותאם לקונטקסט הספציפי של הלקוח והחברה.

איך לדעתך ייראה יום העבודה שלנו בעוד חמש שנים בעולם של Gen AI?

"כבר היום אפשר לראות איך AI משפר את הפרודוקטיביות של העובדים. אנשים בתפקידים שונים יהפכו להיות יותר יעילים והם יצטרכו להשתמש בכלים חדשים על מנת לעשות זאת. סט הכישורים שהם יצטרכו לדעתי הוא סביב שני איזורים מאוד חשובים: הראשון הוא דאטה. דאטה זה דבר מאוד מפחיד עבור הרבה אנשים אבל זו נשמת החיים של החברה כי זה עוזר להגיע להחלטות, להציג רעיונות או לזהות הזדמנויות חדשות. אז אנשים יצטרכו באמת להבין דאטה ואיך לאגד אותו יחד; השני הוא פרומפט אנג'ינירינג שהופך להיות קריטי. האיכות של ההנחיות למכונה קובעת במידה רבה את איכות הפלט, ואין צורך להיות מהנדס על מנת לעשות זאת. בנוסף, אנו מתחילים לראות את הכניסה של עובדים דיגיטליים - AI אוטונומי שעוזר לנו בעבודה היומיומית כמו ניהול שיחות עם לקוחות או ביצוע פעולות שגרתיות.

מה לדוגמא יוכלו לבצע עובדים דיגיטליים?

"נאמר שאני איש מכירות. חלק גדול מהעבודה שלי זה להרים טלפונים לרשימה של לידים, לעשות את הפיץ' הראשוני ואז בשאיפה לקבוע איזושהי פגישה. מה אם יש לי עובד דיגיטלי שהתפקיד שלו או שלה הוא להתקשר ולעשות שיחה עם לקוחות פוטנציאליים, ואם אנחנו מגיעים באיזשהו לשלב בו אפשר לקבוע פגישה, אני, האדם, מצטרף לפגישה. כך אנחנו מנהלים את המכירות יחד. אלה דברים שנשמעים כמו מדע בדיוני אבל אנחנו כבר רואים אותם מתחילים לקרות. אנחנו נתחיל לראות את העובדים הדיגיטליים עובדים יחד איתנו וזה לא מאוד רחוק".

דוגמא נוספת שנותן עמיאל היא איש שירות לקוחות שיוכל לתת מענה אישי, להבין את הבעיה של הלקוח, לקשר את זה לתהליך או למדיניות של החברה ואז לתת ללקוח את השירות. "הדברים האלה, שהן פעולות מאוד טריוויאליות שהיום צריך אנשים בשבילם, אולי בעתיד, לא נצטרך אנשים בשבילם ואז זה עניין של יעילות, אנשים יוכלו לעבוד על דברים שהם טיפה יותר מסובכים".

מדברים הרבה על התחזיות לשוק העבודה, על אובדן משרות ושינוי תפקידים אך נראה שהשינוי, לפחות בינתיים, מבושש להגיע

"מסקנות מחקר שערכנו עם IDC, בו הסתכלנו על 'כלכלת סיילספורס' - כלומר עובדים שאינם עובדי סיילספורס אבל כן נמצאים באקו-סיסטם, למשל, עובד אדמיניסטרציה שמועסק על ידי צד שלישי ומסייע להם לנהל את הסיילספורס - היו שבשנים הקרובות, עד 2028, Gen AI צפוי לייצר 28 אלף מקומות עבודה בישראל. כאשר עושים זום אאוט לכלכלה העולמית, הסיילספורס אקונומי הולך לייצר 11.6 מיליון משרות בעולם בין 2022 ל-2028. המשמעות היא שיכול להיות שמשרות מסויימות הולכות להיעלם, אבל זה קורה בכל טרנספורמציה. כך במהפיכה התעשייתית וכך קרה גם במהפיכת האינטרנט. אבל יש הרבה משרות שהולכות להיווצר ואנחנו עדיין לא באמת מבינים איפה ומה בדיוק".

מסלול חייו המקצועיים של עמיאל, שהוביל אותו בסופו של דבר להיות אחד הישראלים הבכירים ביותר בהייטק העולמי, התחיל באור יהודה, שם גדל, שם חיו הוריו במעברה. "באיזשהו שלב שמעתי על איזשהו בית ספר תיכון בתל אביב שלא ידעתי עליו כלום אבל שמעתי שהוא טוב. ביקשתי מאבא שלי שייקח אותי לשם. זה היה אורט סינגלובסקי ושם נחשפתי לעולם הזה כאשר למדתי תיכנות. הייתי נוסע כל יום מאור יהודה לתיכון בתל אביב. כשהשתחררתי מהצבא הכרתי את אישתי, יהודיה אמריקאית שביקרה בישראל. החלטתי שאני רוצה לעבוד בתכנות לפני שעשיתי תואר באוניברסיטה ועבדתי בחברה שנקראת IOL, Israel Online, זו הייתה אחת החברות הראשונות בהייטק הישראלי. במהלך לימודי התואר הראשון אשתי נשארה איתי בישראל וכאשר היא רצתה לעשות תואר שני עברנו לארה"ב. בשנים משנת 1999 עבדתי בהמון סטארטאפים עד שבאיזשהו שלב, ב-2010, הבנתי שעתיד התוכנה זה SaaS, תוכנה כשירות. באותן שנים סיילספורס הייתה חברה קטנה יחסית. היה לי חבר שעבד בסייסלפורס ודיברתי איתו, הציעו לי עבודה שהייתה קטנה עלי בכמה מידות, אבל כל כך האמנתי בסיילספורס שהחלטתי לעשות את זה. הצטרפתי", הוא מספר.

כחלק מתפקידו בסיילספורס העולמית, עמיאל היה גם חלק מהקמת מרכז הפיתוח בישראל בה נעשה הרבה מפיתוח הבינה המלאכותית בחברה. "אנחנו מדברים היום הרבה על GEN AI אבל לפניו היה את ה-Predictive AI. אחת הסיבות שסיילספורס הגיעה לישראל לפני הרבה שנים הייתה בעקבות ההנחה שאנחנו יכולים למצוא הרבה טאלנט סביב AI. בישראל בנינו את המוצרים שיושבים תחת המטרה של 'איינשטיין', של הפרדיקטיב AI. הפוקוס היום הוא סביב ה-Gen AI אבל בעתיד נצטרך לעשות את שניהם יחד - ג'נרטיב ופרדיקטיב". למשל, אותו סוכן מכירות שיוכל לדבר עם הלקוחות בעצם ישתמש ב-predictive AI על מנת לדעת למי להתקשר.

אחד מהפיתוחים בטכנולוגיית AI שנעשו בישראל הוא הקו פיילוט של סייסלפורס וכן כלי ה'סקורינג', דירוג רשימות לקוחות פוטנציאליים לפי הליד הטוב ביותר.

יש היום תהיות לגבי יכולתה של ישראל להישאר מובילה טכנולוגית בתחום ה-AI, מה דעתך על כך?

"אני חושב שאם מסתכלים על ישראל ומה עבד בישראל בעבר, זה שיש לנו את ההון האנושי, יש הרבה השקעות ואני לא חושב שזה באמת הולך להשתנות והדבר השלישי זה יזמות, התרבות הישראלית. AI לא משנה את זה. אני חושב שמה שהוביל את ישראל להיות מדינה מובילה בהייטק העולמי הולך להמשיך גם עם AI וזאת מכיוון שאני חושב, כמו שאמרתי, שיש לנו את את השילוש הזה של טאלנט, השקעות ויזמות.

אני מאוד מקווה שהמלחמה הזאת הולכת להסתיים באיזשהו שלב והשאיפה שמהר, ונחזור להתמקד במה שאנחנו צריכים להתמקד שזה להגדיל את הכלכלה הישראלית, בחדשנות שיוצאת מישראל, והדברים שאנחנו טובים בהם".

אנחנו נמצאים כרגע במלחמה, יש עוינות ואפילו חרמות כלפי ישראל בעולם, יש אנטישמיות, ספר על החוויה שלך כישראלי הבכיר ביותר בארגון גלובלי

"קודם כל, כל המשפחה שלי בישראל ומן הסתם מאוד מקושר לארץ. אני מגיע לארץ והגעתי כבר כמה פעמים מאז תחילת המלחמה. בסיילספורס עם תחילת המלחמה שמנו את רווחת העובדים ומשפחותיהם בראש סדר העדיפויות. היינו אחת החברות הראשונות שהעניקו סיוע כספי לעובדים ותמכנו במי שפונו מבתיהם או אנשים שחששו לביטחונם. בנוסף, תרמנו מעל שלושה מיליון דולר לארגונים ללא מטרות רווח בישראל והעובדים שלנו יצאו לפעילויות התנדבות בכל רחבי הארץ, הגישו סיוע טכנולוגי בזמן אמת לחברות ועמותות שמשתמשות בתוכנה שלנו. אישית עבדתי מאוד קשה כדי לוודא שהדברים האלה קורים והצוות בישראל קיבל את כל התמיכה שהיה ועדיין צריך".

אתה מרגיש את העוינות שיש כלפי ישראל בעולם, בארה"ב?

"אנחנו חברה גלובלית. מה שקורה בעולם קורה גם בחברה שלנו, שמעסיקה 75 אלף אנשים. אבל אחד הדברים שאנחנו מוודאים זה שאנחנו תומכים בסביבת עבודה פתוחה שמקבלת את כל העובדים. אנחנו משאירים את הפוליטיקה מחוץ לחברה".

כמי שהיה במידה רבה חלק מהקמת השלוחה של סיילספורס בישראל, איך אתה רואה את התהליך ההפוך שקורה עכשיו שחברות מוצאות פעילות, מוציאות מרכזי פיתוח מישראל, האם שקלתם זאת?

בסיילספורס, יש מרכזים מרכזים אסטרטגיים. לפני כמה שנים הכרזנו על סיילספורס ישראל כמרכז אסטרטגי. ואנחנו ממשיכים להשקיע בה. ואני מאוד מקווה שאנחנו לא נראה חברות אחרות הולכות בכיוון ההפוך, אנחנו בכל מקרה רואים את האתר בישראל ממשיך לגדול. אגב, כאשר הייתי בישראל ודיברתי עם העובדים שלנו בישראל אלו היו השאלות. אני אישית מחוייבת לאתר בישראל ואני יודע שסיילספורס כחברה מחוייבת לישראל".