אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בית המשפט פתח מחדש תיק הוצאה לפועל לחוב שהמדינה המתינה לגבות 7 שנים עו"ד דן סביון, שותף בכיר במשרד עורכי הדין יוסף ישורון ושות' | צילום: יח"צ

בלעדי

בית המשפט פתח מחדש תיק הוצאה לפועל לחוב שהמדינה המתינה לגבות 7 שנים

 רשם הוצאה לפועל לא אישר למדינה לפתוח תיק בהוצאה לפועל לאחר שהמתינה 7 שנים לגביית חוב. המדינה ערערה על ההחלטה ובית המשפט קיבל את הערעור וקבע כי משמעות החלטת הרשם היא כי בחלוף 7 שנים ממתן פסק דין סופי הנושה לא יוכל לגבות את חובו: "מנוגד למדיניות המשפטית הרצויה ולהוראות חוק ההתיישנות"

30.06.2024, 07:02 | ליטל דוברוביצקי

הבדלי גישה בין בית משפט לרשם ההוצאה לפועל: המדינה ביקשה לפתוח תיק בהוצאה לפועל 7 שנים לאחר שניתנה פסיקה המורה לאדם להשיב כספים למדינה. מזכירות לשכת ההוצאה לפועל החליטה שלא לפתוח את התיק, ורשם ההוצאה לפועל אישר את ההחלטה ונימק את החלטתו בכך שהמדינה המתינה 7 שנים בטרם פנתה לפתיחת תיק ההוצאה לפועל ואף לא פנתה קודם לכן לחייב לקבלת הסכום ו"ישבה בחיבוק ידיים".

הרשם סבר כי בנסיבות אלה אין מקום לאפשר למדינה לנקוט בהליכי הוצאה לפועל נגד החייב וציין בהחלטתו כי "לא מצאתי שום הצדקה לפתוח תיק הוצאה לפועל כנגד המשיב בהפתעה גמורה ולאחר שאפילו מכתב לא נשלח אליו". המדינה לא השלימה עם ההחלטה של הרשם והגישה ערעור לבית משפט השלום בחיפה שקיבל את ערעורה.

המקרה עוסק באדם שלפני כ-16 שנים הוגש נגדו כתב אישום, והוא שהה במעצר. לאחר 37 ימי מעצר הודיעה התביעה על חזרתה מכתב האישום נגדו והוא זוכה. אותו אדם הגיש תביעה אזרחית נגד המדינה ונפסק לטובתו פיצוי כספי. המדינה פעלה בהתאם לפסק הדין ושילמה את סכום הפיצוי, אולם במקביל הגישה ערעור לבית המשפט העליון. בשנת 2017 העליון החליט לקבל את ערעור המדינה. המשמעות היתה כי אותו אדם היה צריך להשיב למדינה כספים ששולמו לו ביתר.

7 שנים לאחר פסיקת העליון הגישה המדינה להוצאה לפועל בקשת לפתיחת תיק נגד אותו אדם בטענה כי לא השיב את הסכום ששולם לו ביתר, והוא חייב לה. כאמור, רשם ההוצאה לפועל קבע כי אין מקום לאפשר למדינה לנקוט בהליכי הוצאה לפועל נגד אותו אדם .

המדינה שיוצגה על ידי עו"ד דן סביון ועו"ד ג'קי ברקוביץ ממשרד יוסף ישורון ושות' , ערערה על ההחלטה והשופטת רויטל באום קיבלה את הערעור וקבעה כי פסק דין כספי סופי מתיישן בחלוף 25 שנה ואין מקום לקיצור תקופה זו שנקבעה בחוק. "משמעות החלטת כבוד הרשם היא כי בחלוף 7 שנים ממתן פסק דין חלוט (סופי-ל.ד) - זוכה (נושה-ל.ד) לא יוכל לגבות את חובו הפסוק, והדבר לטעמי מנוגד להוראות חוק ההתיישנות או למדיניות משפטית רצויה שבה אנשים משלמים את חובותיהם לנושיהם.

"מעבר לכך, החובה להשיב כספים שנגבו ביתר מוטלת על מי שקיבל את הכספים לידיו. היפוך הנטל והעברת האחריות למי שחייבים לו כספים לפעול לגבייתם מאת מי שחב לו אינה מוצדקת לטעמי", קבעה.

השופטת הוסיפה בהחלטתה כי " החובה לשלם חוב פסוק מוטלת על החייב, מכאן גם שמו – חייב, מי שחב בחובה מסוימת כלפי משנהו. החובה העיקרית המוטלת על זוכה (נושה-ל.ד) לתפישתי היא לקבל מהחייב את הכספים שהוא זכאי לקבלם ולעמוד על תשלום החוב המגיע לו. הגישה לפיה על הזוכה 'לרדוף' אחר החייב כדי לגבות ממנו את חובו הפסוק שגויה לטעמי. היא מסירה אחריות ממי שעל פי דין יש לו אחריות לדבר ומטילה אחריות על מי שלא אמורה להיות לו כל חובה כאמור". משמעות קבלת הערעור הינה כי השופטת הורתה לפתוח תיק הוצאה לפועל .

עו"ד סביון שותף בכיר ביוסף ישורון ושות' עורכי דין שייצג הפרקליטות מסר בתגובה: "אנו שבעי רצון מפסק הדין של בית המשפט השלום. בית המשפט חידד גבולות הגזרה והסמכויות של רשמי ההוצאה לפועל. לכבוד רשם הוצאה לפועל אין סמכות לעכב או להרהר אחר פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המוסמך".


תגיות