שר התקשורת שלמה קרעי ותאגיד השידור הציבורי. בשנה האחרונה ניסה שוב ושוב להתערב בפעילותו | צילומים: יונתן זינדל/פלאש90 ויקיפדיה
האיום הבא על התקשורת: השתלטות פוליטית על התאגיד עד סוף השנה
סיום כהונה של מחצית מחבריה בנובמבר פותח פתח לשינוי הצביון של מועצת התאגיד, שמפקחת עליו, כולל חטיבת החדשות שלו. את בחירת החברים החדשים תוביל ועדה בראשות השופט בדימוס משה דרורי, שנחשב כאהוד על הממשלה
מועצת העיתונות ביקשה אתמול מבית המשפט להצטרף כצד לעתירה במעמד "ידיד בית המשפט" נגד מינויה של יוליה שמאלוב ברקוביץ' למנכ"לית חדשות 13, שאותה הגישו עובדי חברת החדשות לפני כעשרה ימים. נשיא מועצת העיתונות, השופט בדימוס חנן מלצר, ציין בפניית המועצה כי "המקרה שלפנינו חורג באופן מהותי מעניינה של חדשות 13 בלבד, ועשויות להיות לו השלכות רוחב אף על מינויים בכלי תקשורת אחרים, וכן על רמת העצמאות העיתונאית שתיגזר מהם ביחס לחופש העיתונות".
בעוד המאבק על מינויה של שמאלוב ברקוביץ' יוכרע בשבועות הקרובים, איום נוסף על חופש העיתונות בישראל עשוי להיפתח מזווית אחרת וותיקה – תאגיד השידור הציבורי. בימים אלה מקיים התאגיד הליך לבחירת מנכ"ל לחברת החדשות במקום ברוך שי, שהודיע על פרישה לפני כחודש. התאגיד מינה ועדת איתור לתפקיד, שאותה מאיישים מנכ"ל התאגיד גולן יוכפז (בעבר מנכ"ל חדשות 10) ושני סמנכ"לים בארגון. ועדת האיתור תבחן את מועמדותם של מועמדים מבפנים ומבחוץ, בהם בין היתר אילאיל שחר, סגניתו של שי. בחירת הוועדה צפויה להיות מקצועית ולא להיות מושפעת משיקולים חיצוניים זרים.
עם זאת, האיום על חטיבת החדשות של התאגיד מגיע מפוטנציאל להשתלטות פוליטית על מועצת התאגיד, כשהחודשים הקרובים מסתמנים כקריטיים במיוחד לצביון המועצה בשנים הקרובות.
מועצת התאגיד היא הגוף המפקח על הפעילות של תאגיד השידור, כולל לוח השידורים שלו, וכן על התקציב של התאגיד. לחברי המועצה אסור להתערב באופן ישיר בתכנים המשודרים, אך המועצה אחראית על תוכניות העבודה של התאגיד ואישורן משפיע רבות על הפעילות השוטפת.
כל חבר במועצת התאגיד ממונה לקדנציה בת 4 שנים, שאותה ניתן להאריך פעם אחת בלבד. הארכת הכהונה לא מתבצעת באופן אוטומטי – וכל חבר שתמה כהונתו הראשונה צריך להתמנות מחדש. כיום יש 10 חברים במועצה מתוך 12 מקומות – שניים נוספים טרם מונו. שלושה מתוך חברי המועצה, בהם היו"ר גיל עומר, מסיימים את כהונתם השנייה בנובמבר – ויידרש למצוא להם מחליף. כך שבכל מקרה למועצה יהיה יו"ר חדש. שני חברים נוספים משלימים בנובמבר קדנציה ראשונה וכדי להמשיך יידרשו לקבל הארכת כהונה – דבר שאינו מובטח להם. החלפת חמישה חברי מועצה מכהנים ומינוים של שניים נוספים עשויים לשנות לחלוטין את הרכב המועצה.
מינוי חברי המועצה נעשה על ידי ועדת איתור בת שלושה חברים שבראשה עומד שופט עליון או מחוזי בדימוס שעליו מחליט שר התקשורת בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון. באפריל האחרון מינה שר התקשורת שלמה קרעי את שופט המחוזי בדימוס משה יאיר דרורי לתפקיד אחרי שעבר את אישור ועדת המינויים. דרורי נחשב לאהוד ונוח על הממשלה הנוכחית. בנוסף למינוי זה, בחר שר המשפטים יריב לוין בשופט בדימוס לעמוד בראש ועדת הבדיקה הממשלתית לפרשת הרוגלות. דרורי תקף בעבר את התנהלות הפרקליטות בתיקי ראש הממשלה נתניהו ואת החלטת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט להגיש כתב אישום נגדו: "המשמעות מאוד קשה לי כמשפטן וכשופט - כשיועץ משפטי מחליט להעמיד לדין לא סתם מישהו, אלא ראש ממשלה".
מינויו של דרורי לראש ועדת האיתור עורר ביקורת רבה לאור התבטאויותיו כנגד התקשורת ופסק דין שנוי במחלוקת במיוחד שבו זיכה ב־2009 אברך מדריסה של קופאית ממוצא אתיופי, אף שהודה במעשה. פסק הדין הוביל גם לכך שמועמדותו של דרורי לבית המשפט העליון ירדה מהפרק, למרות ניסיון של פוליטיקאים מהימין הדתי־לאומי לקדם אותו לשם.
לפני כשבועיים הגישו זולת, תנועת רגולציה הוגנת ואגודת יהודי אתיופיה עתירה לבג"ץ נגד מינויו של דרורי, על רקע אי־התאמתו לתפקיד. בין היתר, טענו בעתירה כי הסיבה היחידה למינוי היא דעותיו הפוליטיות של דרורי, "הסיבה היחידה שבגינה מונה .... היא האג'נדה הפוליטית שבה הוא דוגל ושאותה הוא מקדם, המהווה תמיכה בהפיכה המשטרית ככלל ובהחלשת השידור הציבורי בפרט ועל כן נתפס על ידי השר, כמי ששיתף פעולה בהכפפת השידור הציבורי להנחיות פוליטיות ויגרום לו לאבד מעצמאותו".
דרורי, כאמור, לא בחל בביקורת גם נגד התקשורת. בריאיון לחדשות 13 באוגוסט בשנה שעברה הוא כינה את הערוץ כחלק מ"ערוצי התבהלה". בעתירה צירפו ציטוטים מהריאיון: "לא אכפת לכם מהאמת... אני לא מתרגש מדבריך ומהנחותיך... אני יודע שערוצי התבהלה עושים מה שהם רוצים, האמת, לא נר לרגליהם...". במכתב שנשלח מטעם מכון זולת ליועמ"שית על המינוי, טענו במכון כי "התבטאויותיו כאמור של השופט דרורי מצביעות על המטרה האמיתית של מינויו – לא חיזוקו של השידור הציבורי, אלא החלשתו. לא עצמאות מערכתית, אלא הכפפה לרצון השלטון".
למינוי דרורי משמעות קריטית שכן לפי חוק תאגיד השידור הוא זה שקובע את זהות שני חברי ועדת האיתור הנוספים – נציגי ציבור, האחד מתחום התקשורת או מתחום היצירה והשני בעל מעמד ומומחיות בתחומי הכלכלה או הניהול. בשנה שעברה הוזכר ד"ר גדי טאוב, המזוהה עם תומכי ראש הממשלה בנימין נתניהו, כמועמד לוועדת האיתור אך הוא סירב להגיב לפניית כלכליסט.
החשש שעולה ממינויו של דרורי הוא בחירה באנשים מזוהים פוליטית שעלולים לפגוע בפעילות השוטפת של התאגיד וביכולת לייצר עיתונות ביקורתית כנגד השלטון. לא מדובר בתרחיש דמיוני. בשנה האחרונה ניסה קרעי להתערב שוב ושוב בפעילות התאגיד, ואף קרא לסגירתו בעבר. בספטמבר 2023 כתב קרעי לתאגיד מכתב מפורט שבו ציין שהתאגיד "מפר את החוק" מכיוון שהוא משדר תוכן פוליטי. בפברואר 2023 ניסה קרעי לקדם תוכנית שתאסור על התאגיד לשדר פרסומות ובכך כל תקציב התאגיד יהיה כפוף למדינה. היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג, ביקר את התוכנית בשל החשש שהיא יוצרת להגדלת התלות של התאגיד בממשלה. ההפרדה והעצמאות של תאגיד השידור משיקולים פוליטיים הן למעשה מהעקרונות החשובים בתאגיד שידור ציבורי, שכן בלעדיהן החשש מהפוליטיזציה של התכנים גובר.
כעת עולה החשש שמינוי מועצה פוליטית תפגע בעצמאות ובחופש העיתונאי שם – שכן גם אם אינה משפיעה באופן ישיר על התוכן, יש לה דרכי השפעה אחרות על התאגיד.
השופט בדימוס דרורי לא הגיב לדברים.