בצבא בוחנים: צווי גיוס רק לחרדים שיש סיכוי לגייסם

היום צפוי להתקיים דיון בראשות הרמטכ"ל על שילוב חרדים בצה"ל וזאת על רקע פסיקת בג"ץ שקבעה שאין בסיס חוקי לאי־גיוס החרדים והנחיית היועמ"שית שקובעת שצה"ל צריך לפעול לגייס 3,000 חרדים בעקבות הפסיקה. למרות שכבר חלף שבוע מאז פסק הדין של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ – טרם נשלחו צווי גיוס אף לא לאחד מבין 62 אלף בני הישיבה החייבים בגיוס. שופטי בית המשפט העליון הבהירו בפסיקתם באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי לצה"ל אין שיקול דעת שלא לגייס את בני הישיבה החרדים, מפני שהחלטה זו "חותרת תחת עצם קיומה של חובת הגיוס אשר חלה באורח שוויוני על אזרחי המדינה".

אחת הדילמות שאיתן מתמודד צה"ל וסביר להניח שיעלו היום בדיון שמוביל הרמטכ"ל היא למי יישלחו צווי הגיוס. בצבא מתלבטים בין כמה גישות, כאשר גישה אחת גורסת שיש "לגייס הרבה חרדים ממעט מקומות" ואילו הגישה ההפוכה מדברת על "לגייס מעט חרדים מהרבה מקומות". נכון לעכשיו, במטכ"ל שפועל בהתאם להמלצות דו"ח שקדי (דו"ח שעוסק בשילוב חרדים בצה"ל ואומץ על ידי שר הביטחון יואב גלנט לפני חודש וחצי) נוטים כרגע לצדד בגישה השנייה.

בסביבת שר הביטחון מדברים על כך שיש לשלוח צווי גיוס "מטורגטים", כלומר שצווי הגיוס יישלחו רק לחרדים שהסיכוי שאכן יתגייסו ללא התנגדות גבוהים יותר. כדי לקדם מהלך שכזה, צה"ל ומשרד הביטחון יצטרכו לבצע עבודת מחקר מקדימה שבה יזהו מראש את אותם בני ישיבות שפוטנציאל הגיוס שלהם גבוה. אלוף במיל' אליעזר שקדי שעמד בראש הצוות לשילוב חרדים בצה"ל התבטא לא פעם בנוגע לאופי החרדים שצריכים להיות הראשונים שיגויסו, כאשר לתפיסתו הצבא צריך להתחיל לגייס את אלו שאינם "תורתם אמונתם". לפי מחקר שנעשה בשנת 2019 במועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה שבחן חרדים בגילאי 25–34, נמצא ש־13% מהם לא לומדים ולא עובדים, 39% רק עובדים, 19% לומדים ועובדים, ו־29% רק לומדים.

למרות שייתכן וההתנגדות לגיוס בקרב אלו שלא לומדים ולא עובדים תהיה הנמוכה ביותר, המשמעות של גיוס סלקטיבי כזה עלולה להיות סטיגמה שלילית על המתגייסים והפיכת אופציית הגיוס לכזו שמתאימה ל"נושרים" ונוער שוליים חרדי וזאת בזמן שחובת הגיוס חלה כיום על כולם. כמו כן, ייתכן שמיקוד באוכלוסיה זו לאו דווקא יוביל לניצול של כלל הפוטנציאל של המתגייס החרדי.

"אנחנו צריכים חיילים"

מעל הדילמה הצה"לית הפרקטית בנוגע לזהות החרדים שיקבלו צווי גיוס עומדת גם שאלה ערכית וחוקית. כיום חובת הגיוס מוטלת על מעל ל־60 אלף בני ישיבות חרדים ועלולה להיות בעייתיות חוקית בכל הקשור לשוויון למצב שבו חרדי אחד יקבל צו גיוס כחלק מ־3,000 החרדים הראשונים שיגויסו ואילו שכנו לישיבה או לבניין לא יקבל צו גיוס ולא יידרש לסכן את עצמו למען המדינה. חוסר השוויון עלול להיות בעייתי אף יותר אם בצה"ל יחליטו לפתוח במבצע לגיוס נוער שוליים חרדי אך ישתדלו שלא לגעת באברכים מיוחסים מחסידויות כאלו או אחרות וזאת למרות שהסטטוס החוקי שלהם זהה.

חוסר השוויון עלול להיות בעייתי אף יותר אם בצה"ל יחליטו לפתוח במבצע לגיוס נוער שוליים חרדי אך ישתדלו שלא לגעת באברכים מיוחסים

בזמן שצה"ל מתלבט מתי ואיך לגייס מספר מוגבל של 3,000 חרדים בנוסף ל־1,200–1,800 חרדים שמתגייסים מדי שנה לצה"ל, הנטל על שאר האוכלוסיה המשרתת ממשיך לגדול. שלשום התנהל דיון חסוי בוועדת חוץ וביטחון בנוגע לקידום חוק ההשתמטות של ממשלת נתניהו שבו השתתף שר הביטחון גלנט. באותו דיון הכריז השר גלנט שלצה"ל חסרים כ־10,000 חיילים, אך באותה נשימה הסביר כי הצבא יכול לקלוט השנה רק 3,000 מתגייסים חרדים נוספים.

למרות שנושא הדיון היה גיוס ואי־גיוס של חרדים, חלק ניכר ממנו עסק דווקא בהארכת שירות הסדיר. בחלק הפתוח של הוועדה אמר השר גלנט כי "היום השירות מתקצר מ־32 חודשים ל־30 חודשים באופן אוטומטי, במקום לעלות מ־32 חודשים ל־36 חודשים כפי שהנחיתי בתזכיר הצעת החוק לפני כארבעה חודשים. מדוע הנחינו את זה? כי אנחנו צריכים חיילים... תראו באיזה מצב אנחנו נמצאים - אנחנו צריכים יותר חיילים, החיילים האלה צריכים לבוא מתוך הארכת השירות הסדיר, מתוך מילואים, ומתוך אוכלוסייה חרדית שתלך ותתגייס בקצב הולך ועולה. עכשיו מה המצב בפועל - הממשלה לא מביאה את ההחלטה על 36 חודשים, זה הונח כתזכיר חוק על ידי בחודש פברואר אם אינני טועה. משרד האוצר מוביל את ההתנגדות ל־36 חודשים משיקולים משקיים, משרד המשפטים והיועמ"שית למעשה מערימים קשיים וכשאנחנו ביקשנו להגדיל את גיל הפטור בשנה, אז מאפשרים לנו את זה על רקע הערך השוויון, מאפשרים לנו רק לשלושה חודשים, עד שאתה גומר את החקיקה כבר נגמרה התקופה. כאן בוועדת חוץ וביטחון גם כן לא הצלחנו להגיע להסכמה, והיום אנחנו משחררים 6,700 אנשים מסד"כ המילואים. כל הווקטורים פועלים בכיוון הפוך ממה שאנחנו צריכים - בניגוד למטוסים ופצצות, חיילים אי אפשר להביא מחוץ לארץ".

לכלכליסט נודע כי במערכת הביטחון סבורים שאין מכשול כספי שמונע גיוס של יותר חרדים, על אף שמגויסים חרדים עולים יותר לצה"ל ושיהיה צורך להכשיר עבורם בסיס טירונים

גורמים שנכחו בדיון העבירו ביקורת על שר הביטחון וטענו כי לא ברור מדוע גלנט והצבא מתעקשים על גיוס של 3,000 חרדים נוספים בלבד כאשר הצבא זקוק לכמות גדולה פי שלושה של מגויסים, וכי התחושה היא שבצה"ל ובמשרד הביטחון עדיין חוששים משילוב אמיתי של חרדים בצבא ולא רואים בו מענה אמיתי לצרכי הצבא ולכן מעדיפים שם להכביד את הנטל על חיילי הסדיר ואנשי המילואים

הלחץ שישנה את המספרים

מבחינת הצבא הצעד הנוח ביותר הוא להתבסס על ניצול נוסף של הסד"כ הקיים, מפני שמדובר בחיילים ולוחמים שעברו כבר הכשרה והצבא לא צריך "להתאמץ" במיוחד ולהתאים מסגרות עבורם כמו מתגייסים חרדים. מנגד אפשר לטעון שאם אלפי חרדים היו מתגייסים בגיוס נובמבר 2023 מיד אחרי 7 באוקטובר אז הם היו יכולים בשלב זה כבר לסיים הכשרה מלאה של לוחמים ולהשתלב בלחימה בעזה, בצפון או לבצע משימות בט"ש בגזרות השונות. הטענה כי ניתן לגייס רק 3,000 חרדים מעולם לא פורטה באופן פומבי ומלא על ידי הצבא. המספר 3,000 הופיע לראשונה בחוות דעת של היועמ"שית גלי בהרב־מיארה שהוגשה לבג"ץ בסוף מאי ונטען שהוא מייצג את מה שהצבא ערוך לקלוט. עם זאת, באותו דיון אמר נציג הפרקליטות שייצג את היועמ"שית כי "3,000 זה מספר מינימלי שעדיין לא משקף את ערך השיוויון".

לכלכליסט נודע כי במערכת הביטחון סבורים שאין מכשול כספי שמונע גיוס של יותר חרדים וכי על אף שמגויסים חרדים עולים יותר לצה"ל (בעיקר כי חלק ניכר מהם הם הורים) וכי יהיה צורך להכשיר עבורם בסיס טירונים ובסיס הכשרה ייעודיים, עדיין מדובר בסכומים שלצבא אין בעיה להתמודד איתם. לא מן הנמנע שאם גלנט והדרג המדיני היו לוחצים על הצבא להיערך למספר גבוה יותר של מגויסים חרדים, אז הצבא שיודע להתמודד עם משימות מורכבות מאוד תוך זמן קצר היה מצליח לעמוד במשימה, וכך העומס על משרתי המילואים וחיילי הסדיר היה מצטמצם.