מנכ"ל משרד השיכון מציע: גיוס עובדים זרים בלי מעורבות ממשלה או מיונים

מנכ"ל משרד השיכון יהודה מורגנשטרן מבקש להעמיק את הפרטת ההליכים להבאת מהגרי עבודה לענף הבנייה. במכתב ששלח אתמול למנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי הוא מבקש לאפשר לתאגידי כוח האדם לגייס עובדים ממדינות זרות ללא מיונים וכמעט ללא מעורבות ממשלתית.

על פי הצעתו התאגידים יוכלו להביא בשלב זה 6,000 עובדים (מכסה שתוכל לצמוח בעתיד, א"ג) מבלי לבחון את כישורי הבנייה שלהם או את ההיסטוריה התעסוקתית. כיום הבאת עובדים מחייבת הליך מיון או לכל הפחות בחינה של קורות החיים. בהליכים האלה מעורבים משרדי הממשלה, והם מסורבלים ומעכבים לדעתו את הבאת העובדים. מורגנשטן כתב כי "חלופה זאת דורשת החלטת מנהיגות אמיצה להבאת פתרון מיידי לצד הסיכונים הכרוכים בה, אך נדמה כי זאת השעה לפעול באומץ ובתבונה".

על פי נתונים עדכניים שהגיעו לידי כלכליסט, מפרוץ המלחמה ועד עתה נכנסו לישראל רק כ־12 אלף עובדים זרים חדשים, 8,000 נוספים נכנסו לארץ אך אלה עובדים שחזרו למולדתם בעקבות המלחמה ושבו כעת. לעומת זאת, ערב המלחמה עבדו בישראל כ־85 אלף פלסטינים, שלא יכולים להגיע כעת לאתרי הבנייה, כך שמספר העובדים החדשים עוד רחוק מלפצות על המחסור.

מכתבו מורגנשטרן מגיע לאחר החלטת ממשלה שהתקבלה במאי השנה שיצרה מהפכה בגיוס העובדים הזרים. עד אז היתה מכסת עובדים זרים ספציפית לכל ענף במשק. בהחלטה נקבע כי אפשר להביא עובדים לכל הענפים יחד בשיעור של 3.3% מאוכלוסיית ישראל. כלומר, כ־330 אלף עובדים זרים, לעומת כ־160 אלף בכל הענפים יחד ערב ההחלטה.

חידוש נוסף הוא שחלוקת העובדים בין הענפים לא נקבעת בהחלטת ממשלה, אלא על ידי ועדת מנכ"לים שבראשה יוסי שלי ומנכ"לי המשרדים הרלבנטיים. אבל רוב העובדים יגיעו במסלול ממשלתי, לאחר שנחתמו הסכמים בין מדינת המוצא שלהם לישראל. קיימת מכסה של 20 אלף עובדים שיגיעו לישראל במסלול פרטי על ידי תאגידי כוח אדם, גם אם מדינת המוצא שלהם לא חתומה על הסכם עם ישראל. לטענת מורגנשטרן גם במסלול הפרטי שאמור להיות מהיר, יש בירוקרטיה ממשלתית שמעכבת את הבאת העובדים.

לדעת מורגנשטרן, הבעיה בתהליכי המיון והסינון היא מעורבות משרדי הממשלה, במיוחד רשות ההגירה ומשרד השיכון. הדבר מסרבל את ההליך וקבלנים טוענים כי עובדים שהגיעו לארץ לא מיומנים. בנוסף, כמות העובדים שנחתה בישראל עד עתה קטנה ולא מפצה על אובדן כוח האדם הפלסטיני.

הליכי מיון וסינון העובדים נקבעו לדרישת משרד המשפטים ורשות האוכלוסין כדי למנוע מצב בו יגיעו עובדים לא מיומנים שיזלגו לעבודות בענפים אחרים או יהפכו במרמה למהגרים לא חוקיים. ההליכים האלה וההסכמים בין המדינות נועדו גם למנוע את ניצול העובדים וגביית דמי תיווך מופקעים.

בשיחה עם כלכליסט הסביר מורגנשטרן כי תאגידי כוח האדם הפרטיים מרוויחים מחברות הבנייה שמעסיקות את העובדים שהם הביאו. לכן, לדבריו, יש להם אינטרס כלכלי להביא עובדים מיומנים גם ללא פיקוח ממשלתי. עם זאת, האצת ההליכים מתבקשת לאור המצוקה שבה מצוי ענף הבנייה. הוא מזכיר כי החלטת הממשלה ממאי כוללת גם תוספת של 482 תקנים בעיקר לרשות האוכלוסין בעלות של כ־150 מיליון שקל בשנה. אלה משרות חדשות שנועדו, לדבריו, לפקח על מהגרי העבודה ועל המעסיקים שלהם.

כשנשאל אם הגיע הזמן לאפשר לפלסטינים לחזור, ענה מורגנשטרן כי "אני לא בר סמכא לדבר על היבטים ביטחוניים. אבל אני יודע להגיד שאם פלסטינים יוכלו להיכנס - הם יוכלו להגיע לישראל עוד באותו היום. גם לפני המלחמה חשבנו ששוק הבנייה זקוק לעוד 50 אלף עובדים זרים בנוסף לפלסטינים, כך שגם אם הם יחזרו לעבוד בישראל, אנחנו זקוקים למהגרי העבודה".