מי מהחרדים עובדים? צה"ל יתחבר למערכות של ביטוח לאומי כדי לדעת

לצה"ל אין נתונים לגבי הסטטוס התעסוקתי של מועמדים לשירות ביטחון ופנה לביטוח הלאומי ולרשות המיסים בכדי לקבל על כך מידע, כך נודע ל"כלכליסט". פער זה מקשה על הצבא לשלוח צווי גיוס ממוקדים רק לחרדים שפוטנציאל הגיוס שלהם גבוה ומסביר במידת מה את העיכוב בשליחת הצווים.

לפני חודש וחצי נעשתה פנייה מצד אגף כוח אדם (אכ"א) בצה"ל לביטוח הלאומי ולרשות המיסים על מנת להבין מי מהמלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) שהצבא אמור לגייס הוא חרדי עובד, אך נתונים אלו טרם הועברו. העובדה כי צה"ל ביקש את הנתונים הללו רק בתקופה האחרונה מעלה תהיות בנוגע לכמה הצבא באמת נערך מראש למצב בו הוא יצטרך לגייס חרדים – וזאת למרות שלפי בג"ץ והיועמ"שית גלי בהרב מיארה הצבא היה מחויב לגייס את תלמידי הישיבה עוד ביולי 2023.

נכון להיום, בצה"ל לא יודעים מי מתוך 62 אלף בני הישיבות שצה"ל מחויב לגייס על פי חוק עובד ומי לא. על פניו מדובר במידע שכולו מצוי בידי המדינה: לצה"ל יש את מספרי תעודת הזהות של כל המלש"בים החרדים, לביטוח הלאומי יש נתונים על הסטטוס התעסוקתי של כל אדם ולרשות המיסים יש מידע על כמה מס שילם כל אדם. למרות האמור, אין סנכרון מידע בין הגופים הללו. רק בתקופה האחרונה נעשתה פנייה מצד צה"ל לקבל אליו נתונים משני הגופים.

בכל הקשור לנתוני ביטוח לאומי, צה"ל העביר פנייה לקבלת הנתונים באמצע חודש מאי וכעת שני הגופים פועלים לתאם את העברת המידע שטרם התבצעה. לכלכליסט נודע כי העברת המידע מתבצעת על בסיס נוהלי העברת מידע בין גופים ציבוריים שהוסדרו בתקנות הגנת הפרטיות (הגוף האמון על כך במדינה הוא הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים) וכי אופן הביצוע הוא חיבור מערכות המידע של שני הגופים. כלומר, צה"ל אמור להתחבר למערכות של הביטוח הלאומי ולשאוב מהם את המידע שהוא מעוניין בו (טיב המידע שנלקח מאושר מראש על ידי ועדה שבה חבר נציג של היועמ"שית). לכלכליסט נודע כי המידע שצה"ל ביקש לקבל הוא האם המלש"ב עובד או לא, ואם כן באיזה תקופות הוא הועסק ומי המעסיק שלו.

בצה"ל פנו גם באופן לא רשמי לרשות המיסים, אך טרם הגישו בקשה לקבל מהם נתונים. המידע ברשות המיסים פחות רלוונטי מאשר המידע של ביטוח לאומי מפני שהוא חלקי ומגיע בדיעבד לרשות. זאת, לעומת המידע בביטוח לאומי שהוא מפורט יותר ומתעדכן באופן חודשי.

המציאות בה לצה"ל אין מידע לגבי הסטטוס התעסוקתי של המלש"בים משקפת עד כמה למדינה לא היה רצון אמיתי לגייס חרדים עד כה.

גם לפני פסיקת בג"ץ והנחיות היועמ"שית, צה"ל היה אמור לגייס חרדים עובדים מפני שאלו אינם עומדים בהגדרה של "תורתו אמונתו" ולכן המעמד שלהם כפטורים מגיוס לא היה חוקי. חוסר הסנכרון במידע איפשר למדינה להעלים עין מכך שככל הנראה אלפי חרדים היו צריכים להתגייס גם קודם מפני שעבדו. בביטוח הלאומי טוענים כי הם לא מכירים פניות קודמות של צה"ל לקבל מידע על הסטטוס התעסוקתי של מלש"בים.

אתמול פורסם בכלכליסט כי במערכת הביטחון מבקשים לשלוח צווי גיוס "מטורגטים" רק לחרדים שפוטנציאל הגיוס שלהם גבוה. פערי הידע שצה"ל סובל מהם יקשו על הצבא לשלוח צווי גיוס לצורך העניין רק לאלו שאינם לומדים בישיבה או לאלו שגם אינם לומדים וגם אינם עובדים. בדוח שקדי (דו"ח שעוסק בשילוב חרדים בצה"ל ואומץ על ידי שר הביטחון יואב גלנט לפני חודש וחצי) שמהווה בימים אלו את האורים והתומים של המטכ"ל בכל הקשור לגיוס חרדים, מתבססים על מחקר שנעשה בשנת 2019 במועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה שבחן חרדים בגילאי 25–34, ומצא ש־13% מהם לא לומדים ולא עובדים, 39% רק עובדים, 19% לומדים ועובדים, ו־29% רק לומדים.