אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
החור השחור של תקציב רשתות החינוך החרדיות תלמידים חרדים. לאף הסדר עם הרשתות אין משמעות בלי דיווח של מנהלי בתי הספר | צילום: יריב כץ

פרשנות

החור השחור של תקציב רשתות החינוך החרדיות

המגעים להסדר עם רשתות החינוך החרדיות מדאיגים: התברר שאיש אינו יודע אם יש קשר בין הקצאת שעות הלימוד של הרשתות לתקצובן. חמור מכך, משרד החינוך מטיל קיזוזים סמליים על מוסדות ברשתות שלא עומדים בחובות לימודי הליבה, אבל איש אינו יודע אם הם מבוצעים 

08.07.2024, 06:00 | שחר אילן

למשרד האוצר אין מושג איך נקבעים תקציבי רשתות החינוך החרדיות המפלגתיות - החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף של ש"ס - והאם יש קשר בינם לבין הקצאת שעות הלימוד של משרד החינוך. זאת משום שאת הקצאת השעות מבצע משרד החינוך, אבל חשבת הרשתות שושי שוורץ משלמת לפי דרישת הרשתות בלי שום ידע על הקצאת השעות, ולרשתות אין מערכת ממוחשבת שעוצרת הוצאות לא חוקיות. חמור מכך, משרד החינוך קובע קיזוזי תקציב סמליים ממוסדות ברשתות שאינם עומדים בחובה החוקית ללמד את תוכנית הליבה המלאה, אבל למשרדי הממשלה אין מושג אם הקיזוזים מתבצעים בפועל. זה כבר פשוט לעג למינהל התקין.


 ,   ,


במצב הזה יש בעיה גדולה בכוונת החשב הכללי להגיע עם הרשתות להסדר שאינו כולל מינוי של מנהל ממונה - כמו שדורש יזם האנרגיה הסולארית והאקטיביסט החברתי ישראל קרויזר - או לפחות מינוי רואה חשבון חוקר. אין זה סביר מבחינה מוסרית שאי־הסדרים של הרשתות יולבנו, ושהציבור יכסה את חובות העבר בשווי מאות מיליוני שקלים, ללא טיפול שורש וניקוי אורוות. את הבעיה מחמירה עוד יותר העובדה שברור שאין כוונה לחייב את הרשתות בהתקנה מיידית של מערכת ממוחשבת לניהול כספים שתאפשר לחשבת הרשתות מידע מלא על פעילותו ותקציבו של כל מוסד. במילים אחרות, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והחשב הכללי אולי מסתפקים בשיפור חלקי של הבקרה, אך משלם המסים אינו צריך להסתפק בכך. בינתיים, השגת ההסדר מתעכבת בשל שורת קשיים משפטיים, למשל העובדה שכלל לא ברור שהוצאת החשבת פוטרת את המדינה מאחריות לחובות בלתי תקינים שייצרו הרשתות בעתיד. אם זה המצב, הרפורמה המתוכננת לא תשיג דבר.

דוגמה נוספת לבעיה היא שאלת הביצוע בפועל של הקיזוזים שפוסק משרד החינוך למוסדות שאינם מלמדים ליבה מלאה. במרץ 2019 חשף כלכליסט את הקומבינה של עשרות תלמודי התורה חרדיים לבנים, שמצטרפים לשתי הרשתות המפלגתיות אף שאינם מלמדים תוכנית ליבה מלאה. זאת, אף שכלל לא ברור אם החוק מאפשר לצרף לרשתות מוסדות שאינם מלמדים תוכנית ליבה מלאה. כתוצאה מכך הם מקבלים תקציבים בשיעור 100% מתקציב החינוך הממלכתי במקום תקציב של רבע עד חצי מהסכום הזה, אבל ממשיכים ללמד ליבה חלקית. המשרד, מצידו, משלים עם הקומבינה ולא מסלק אותם מהרשתות. תחת זאת הוא מטיל על המוסדות קיזוזים סמליים, שעומדים לפי מחקר של ד"ר אריאל פינקלשטיין המכון הישראלי לדמוקרטיה בממוצע על 8% מהתקציב בלבד. כלומר, מדובר ברווח נקי עצום על חשבון משלם המסים.

אלא שבשבועות האחרונים מתנהלים בין משרדי הממשלה לרשתות שני ערוצי משא ומתן: אחד בנושא הסדרת הניהול הכספי של הרשתות, והשני בנושא תוספות השכר בהיקף של 600 מיליון שקל המתוכננות למורות החרדיות. השר לענייני חינוך חרדי חיים ביטון דורש תקנות שיכירו באפשרות חברותם של מוסדות שאינם מלמדים תוכנית ליבה מלאה ברשתות, בעוד אגף התקציבים מתנגד בחריפות. במסגרת המשא ומתן התברר שלא ברור האם הקיזוזים אכן מבוצעים בפועל. "אנחנו לא יודעים אם משרד החינוך מקזז את הכסף", אומר מקור ממשלתי. "אף אחד לא יודע. גם חשבת הרשתות אומרת שאין לה מושג והיא משלמת לפי מה שאומרים לה". נראה שעד לאחרונה, גם לאף אחד לא היה אכפת.

תקציב הרשתות עומד לפי החשב הכללי על 3.5 מיליארד שקל - 2.3 מיליארד שקל לחינוך העצמאי ו־1.2 מיליארד שקל לבני יוסף. זאת, לפני התוספת של 600 מיליון שקל למורות החרדיות. כעת מתברר שלאף אחד אין מושג האם הרשתות מקבלות את מה שמגיע להן או יותר מזה. החשבת מדווחת שמדי חודש היא משלמת לפי דרישה שמעבירות הרשתות, ואין לה זמן לבדוק את הדרישה. אלא שמעבר לכך, לחשבת אין מושג מה הקצאת השעות של משרד החינוך לכל בית ספר - כלומר, אין לה איך לבדוק.

החשב הכללי היה רוצה שתוקם מערכת מחשב שתבלום תשלומים מעבר לתקן, אבל בינתיים מערכת ניהול הכספים של הרשתות מתנהלת ידנית, וגם במשא ומתן לא סוכם על הקמה מיידית של מערכת כזו. 11 תביעות ייצוגיות הוגשו נגד רשתות החינוך בשל הלנת שכר, 9 נגד החינוך העצמאי ו־2 נגד בני יוסף. בחלקן, לפחות, טען האוצר שקיימת ברשתות נורמה של ניוד שעות ממוסדות תקניים למוסדות שאינם כאלה. בלי מערכת ניהול כספים מסודרת התופעה הזו לא תיבלם. "האוצר ישלם כל סכום שייפסק בתביעה נגד רשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל", אמרה שוורץ לאחרונה בעדות בבית משפט באחת התביעות הייצוגיות, וגם חשפה: "אין לי דרך לדעת אם יש חריגה בשעות".

אחד הדברים שעצרו את העברת תוספות השכר למורות היה הסירוב של הרשתות החרדיות לדיווחים של מנהלי בתי הספר על יישום רפורמות אופק חדש בהם. חוקר החינוך החרדי ד"ר נרי הורוביץ אומר שלאף הסדר עם הרשתות אין משמעות בלי דיווח של מנהלי בתי הספר עצמם שיכלול את שמות המורים, מה הם לימדו בכל שבוע ותוכנית הלימודים של כל כיתה. בכל דרך אחרת, אומר הורוביץ, ימשיכו הרשתות לנייד שעות בין בתי הספר.

במצב הזה צודקת לגמרי התנועה לאיכות השלטון, ששלחה לחשב הכללי יהלי רוטנברג וליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה מכתב התנגדות להסדר המסתמן בין המדינה לרשתות. "נראה כי ההסדר רק מגדיל את אחריות המדינה להתנהלות הקלוקלת של הרשתות שהביאה להצטברות חובות ענק", נכתב. התנועה מתריעה ש"נראה שהציבור יוסיף לכסות את החובות שלהן", ודורשת למנות צוותים שיחקרו את ההתנהלות הכספית של הרשתות לאורך השנים ומזהירה מעתירה לבג"ץ.

משרד האוצר מאשר בתגובה שלא ברור האם הקיזוזים מתבצעים בפועל. מהמשרד נמסר ש"נושא קיזוזי שעות למוסדות ברשתות החינוך החרדיות שאינם מלמדים ליבה באופן מלא וביצועם נבחן מקצועית". משרד החינוך כלל לא מסר תגובה לטענה המביכה שהוא אינו מיישם את הקיזוזים. שתי רשתות החינוך החרדיות לא מסרו תגובה אף הן.

תגיות