6 נשים אולי יצילו את הוועדה, אבל לא את תקציב הביטחון 2025

העיכובים בתחילת עבודתה של הוועדה לבחינת תקציב הביטחון נמשכים. מאז נחשף הרכב הוועדה הסופי לפני כחודש, אף אחד מגורמי המקצוע לא להוט לקדם את עבודתה. זאת משום ההנחה שההרכב הסופי של הוועדה צפוי להיות לא פרודוקטיבי, ויש הערכה שהדיונים יהיו לעומתיים ותיאורטיים ולא כלכליים. יתרה מזו, בשל לוחות הזמנים המתעכבים, מבינים באוצר ובמערכת הביטחון שיהיה צורך להגיע להסכמות גם בלי ועדה. שכן, גם אם הוועדה תתחיל את דיוניה בעוד חודש, ותסיים אותם בעוד כחמישה חודשים, בנובמבר-דצמבר, הרי שלא ניתן יהיה להמתין למסקנותיה כדי להתחיל לעבוד על תקציב 2025. כלומר, את תקציב 2025 מוכרחים לבנות בלי ממצאי הוועדה.

העיכוב הנוכחי נובע מקביעתה של היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה שלומית ברנע־פרגו כי אין לאשר את הרכב הוועדה משום שאינו כולל נשים, "ויש לפעול לאיתור מועמדות רלבנטיות לוועדה לבחינת תקציב הביטחון". הוראתה של ברנע־פרגו מגיעה אחרי ששר האוצר, שר הביטחון וראש הממשלה הציגו ועדה לתקציב הביטחון שהרכבה מונה שישה גברים בלבד. חמישה יוצאי מערכת הביטחון - יעקב נגל, אפי איתם, יעקב עמידרור, מהרן פרוזנפר ועמיקם נורקין - ונציג כלכלי אחד - קובי הבר. כבר עם פרסום שמות המועמדים, נמתחה ביקורת על כך שאין בוועדה נשים, זאת בשונה מוועדות קודמות שעסקו בתקציב הביטחון, ובניגוד לרמות שנקבעו בחקיקה הישראלית.

הנשים המועמדות לוועדה לתקציב הביטחון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מעוניין למנות מטעמו את ליאורה טושינסקי לחברה בוועדה. כמו כן, יש דיווחים כי בסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו מעוניינים למנות את החשבת הכללית לשעבר מיכל עבאדי־בויאנג'ו. השתיים לא מסרו תגובה לכלכליסט. הכוונה למנות את עבאדי־בויאנג'ו לא מפתיעה, הן מהבחינה המקצועית והן מהבחינה הפוליטית, שכן היא שימשה בתפקיד מפתח כלכלי, וכחשבת כללית היתה מעורבת גם בכלל הנושאים הביטחוניים הרגישים ביותר. גם מבחינה פוליטית היא נחשבת למקורבת לראש הממשלה בנימין נתניהו שהיה מעוניין למנותה לכמה תפקידים בכירים בעבר, בהם לתפקיד נגידת בנק ישראל ונציבת שירות המדינה. כיום עבאדי־בויאנג'ו מכהנת כיו"ר הדירקטריון של דוראד אנרגיה והיא חברה בוועדה המייעצת לענייני אבטחה המשפיעה על רמת האבטחה של בני משפחת נתניהו.

העלאת שמה של טושינסקי להיות חברה בוועדה לבחינת תקציב הביטחון מעלה תהיות רבות. טושינסקי כיהנה במשך 20 שנה כמנכ"לית ברשויות מקומיות, מהן 10 שנים כמנכ"לית המועצה האזורית שומרון. בתפקידיה הכירה את בנצי ליברמן ועברה עמו למינהלת תנופה ולרשות מקרקעי ישראל, שם שימשה כסגנית מנהל הרשות עד ל־2015. טושינסקי השתתפה בתוכנית של קרן וקסנר, ואף טרחה להגן על הקרן באתר מידה הימני, וכתבה כי הביקורת על קרן וקסנר מניחה זלזול בבכירים ובכירות ימניים, שכן הביקורת מניחה שהללו משנים את דעתם בשל תוכנית מנהיגות אחת.

בשירותה הציבורי של טושינסקי לאורך השנים אין תחנה משמעותית שמכשירה אותה לעסוק בנושאי ביטחון או בנושאי מאקרו־כלכלה. אך לוועדות ציבוריות אין דרישות סף. הבחירה בדמות שאיננה כלכלית או ביטחונית מובהקת מעבירה מסר שלילי כאילו מוסיפים לוועדה נשים רק בגלל חוות הדעת המשפטית. ישנן נשים מובילות רבות עם ניסיון ביטחוני או כלכלי שיכולות להיות חברות בוועדה. אם כי יש לציין שאם הממשלה הנוכחית מתעקשת על מינויים שלא מתנגדים לממשלה, הרי שמאגר המועמדים והמועמדות מצטמצם.

כמו כן, יש להזכיר כי שמה של טושינסקי הוזכר בדו"ח מבקר המדינה בהקשר להליך מינוי לא תקין. על פי הדו"ח משנת 2014, המינוי של טושינסקי לתפקיד סגנית מנהל רשות מקרקעי ישראל נעשה כשבוועדה שהחליטה על קידומה ישב בנצי ליברמן ללא ציון העובדה שבינו לבין טושינסקי התקיימו "קשרי עבודה קרובים וממושכים". בדו"ח מבקר המדינה הדגישו כי הביקורת היא על ההליך ולא על עצם המינוי. אך ב־2016 נחשף בדה־מרקר כי טושינסקי בעצמה שינתה את מסמכי המכרז כך שהם יתאימו לכישוריה והשכלתה. טושינסקי הגיבה בזמנו ואמרה כי "כמי שעבדה עם ליברמן זמן רב, וכמי שכיהנה באותה העת כסמנכ"לית של חברה ממשלתית מקבילה, שמחתי לשתף מניסיוני בתחום ולסייע. לא היה בכך כדי להתאים את הדרישות דווקא לכישורים שלי".

מועמדות נוספות לוועדה: פרופ' עדית סולברג, כלכלנית וסגנית הרקטור באוניברסיטת אריאל, שבעבר שימשה כיושבת ראש ועד העובדים של בנק ישראל. לאחרונה סולברג שימשה כחברה בוועדת האיתור לראש רשות המסים, ובוועדת האיתור לממונה על שוק ההון.

בוועדת תקציב הביטחון צפויות לכהן שתי נשים שהיו בתפקידים בכירים במערכת הביטחון. הראשונה היא אל"מ במיל' טליה לנקרי. היא החזיקה בתפקיד בכיר במל"ל - ראש חטיבת העורף. בפברואר האחרון התמודדה לראשות המועצה המקומית גדרה והפסידה בבחירות. בעבר הוזכרה כמועמדת של איתמר בן גביר לתפקיד מנכ"לית המשרד לביטחון לאומי. בהקשר לנושאי ביטחון לנקרי העריכה "כי בעזה תהיה שליטה צבאית, זה לא סוד. אפשר לראות את זה קורה כי המדינה לא מחליטה משהו אחר. מי יתפוס שם את השליטה כשנעבור לשלב של שליטה אזרחית? זה עוד לא ברור, אבל לדעתי אנחנו נהיה חלק מהאחראים על כל מה שקורה שם בפן האזרחי, לפחות לתקופה מסוימת. זה רע למדינה, אבל לדעתי זה מה שיקרה".

נציגה נוספת תהיה אל"מ במיל' אביטל דריילנגר, אשר הוצעה על ידי לשכת ראש הממשלה, עבדה בתעשיות הביטחוניות ומשמשת כיום יועצת עסקית. לשכת ראש הממשלה אמורה להגיש מועמדת נוספת לוועדה.

הצורך בהקמת ועדה ציבורית לבחינת התוספת לתקציב הביטחון הועלה לראשונה על ידי הנגיד פרופ' אמיר ירון כבר בשלהי 2023. ירון סבר כי זו הדרך לוודא שההחלטות על תוספת לתקציב הביטחון מתחשבות באתגרים הכלכליים של ישראל. ב־13 בינואר, כמעט לפני חצי שנה, העריך נתניהו במסיבת עיתונאים כי הרכב הוועדה ייסגר "מחר", והמלצותיה יוגשו באמצע מרץ. ככל שחלפו השבועות והקמת הוועדה התעכבה, היה נדמה כי העיכוב נובע מחילוקי דעות בין גורמי המקצוע במערכת הביטחון ובאוצר סביב תחומי האחריות של דיוני הוועדה וחילוקי דעות סביב הרכב הוועדה.

אך בחודשים האחרונים התברר כי חילוקי הדעות אינם מקצועיים אלא פוליטיים, וגורמי המקצוע אמרו לכלכליסט כי "אם זה היה תלוי רק בנו, היינו מגיעים להסכמות". המשמעות היא שהשאיפה של הנגיד אמיר ירון כי הדיון בגידול לתקציב הביטחון יהיה מסודר ושיטתי ויכלול ראייה רחבה של גורמים מנוסים וחיצוניים, כנראה לא צפויה להתממש. מתברר כי ישראל של 2024 לא בשלה לתהליכים מסודרים של בניין כוח ודיון בתקציב הביטחון. הגידול בתקציב צפוי להיעשות טלאי על גבי טלאי, מתוך ראיית טווח קצר, ושליפת תגובות מהירות לכל סיטואציה. באוצר ובצה"ל מבינים כי השאיפה להקים ועדה נוספת מסוגן של ועדת לוקר או ועדת ברודט היתה מוגזמת בתנאי הממשלה הנוכחיים, וכי ההחלטות הדרמטיות יתקבלו בצורה בלתי מסודרת. את הנזק לא ניתן לכמת כעת, וזו שוב דוגמה לכאוס הניהולי ולחוסר היכולת הביצועית של הממשלה הנוכחית.