כך משרתים כלי AI את המחאה נגד הממשל בקניה

ב־12 ביוני 2009, יום הבחירות לנשיאות באיראן, הבינו האזרחים הצעירים במדינה שמשהו חשוד קורה. עם סגירת הקלפיות חסם המשטר את האפשרות לשלוח SMS או להוציא שיחות סלולר. ועוד לפני שהתפרסמו התוצאות, כבר החלה הטלוויזיה הממלכתית לשדר קריאות לקבל אותן. כשנחשף שבניגוד לכל הציפיות מחמוד אחמדינז'אד השמרן ניצח את המועמד הרפורמטור מיר־חוסיין מוסאווי, החלו לצוף טענות שהתוצאות זויפו על ידי האייתוללות, ואזרחים החלו להתארגן להפגנות המוניות.

זה לא קרה בתקשורת המסורתית, כמובן, גם לא דרך הטלפון, אלא בפלטפורמה מקוונת צעירה, בת שלוש שנים בלבד באותה עת, טוויטר (כיום X), וכן בפלטפורמות מדיה חברתית אחרות. בזמן שהשלטון שיבש את תעבורת הרשת הסדירה והגביל את רוחב הפס הזמין (בעיקר כדי לחבל בפעילות יוטיוב), טוויטר הצליחה להיות מקור להחלפת מידע, לתיאום הפגנות ולהפצת מידע על המתרחש במדינה לשאר העולם. התפקיד של טוויטר היה כל כך מרכזי, שמחלקת המדינה של ארה"ב ביקשה מהחברה להשהות עבודות לשדרוג הרשת שהיו הופכים את הפלטפורמה ללא זמינה, והיו שכינו את האירועים "מהפכת הטוויטר". שנתיים מאוחר יותר, המודל האיראני ישמש בסיס לאירועי האביב הערבי.

היתה זו דוגמה מוקדמת לאיך טכנולוגיה מקוונת מודרנית יכולה לשמש להעצמת אזרחים במאבקים נגד הממשל. בימים אלו, בקניה, מתרחש אירוע בעל משמעות דומה; לא במחאות נגד תוצאות בחירות אלא במחאה נגד חוק תקציב חדש; ולא עם מדיה חברתית אלא עם בינה מלאכותית (AI).

לפי דיווח של אתר Semafor, בשבועות האחרונים מובילים שם בני דור ה־Z מחאה אנטי־ממשלתית כלל־ארצית שעושה שימוש חדשני ויצירתי ב־AI ובכלים דיגיטליים אחרים כדי לערער ולשבש מהלכים של הממסד הפוליטי ולהעצים את המחאה. המחאה הוצתה בעקבות העלאות מס חדות שנכללו בחוק התקציב ל־2024, שהוצג לפני כמה שבועות, וכבר רשמה הישג משמעותי בדמות ביטולו של החוק. עתה מבקשים המוחים למנף את ההצלחה והם דורשים את התפטרות הנשיא, וויליאם רוטו.

המחאות החלו באמצע יוני, כמו הרבה מחאות כיום, במדיה החברתית, ובפרט בטיקטוק וב־X ששימשו לארגון ותיאום הפגנות (בעיקר דרך יכולות הלייב־סטרימינג של וידיאו או אודיו). המוחים גם השתמשו בפלטפורמות כדי לגייס כספים להוצאות רפואיות ומימון הלוויות של מפגינים שנפצעו או נהרגו בזמן המחאה (39 מפגינים נהרגו, לדברי ארגון זכויות אדם במדינה). קמפיין מקוון אחד, שהובילה העיתונאית האקטיביסטית האניפה פארסאפי, גייס 234 אלף דולר מ־35 אלף תורמים, נכון ליום ראשון. כן עושים המפגינים שימוש ביישומים מוכרים פחות, כמו אפליקציית הווקי־טוקי Zello, שמסייעת להעברת מידע מהירה.

לצד זאת המוחים ממנפים כלי AI מודרניים גם כדי להנגיש מידע לציבור. צ'טבוט מבוסס ChatGPT בשם Corrupt Politicians מספק מידע על פרשיות שחיתות שבהן היו מעורבים פוליטיקאים. הזנת שמו של רוטו, למשל, מניבה רשימה של תשע שערוריות שבהן היה מעורב, כאשר ניתן להזין שאלות המשך כדי להבין את חשיבותה של שערורייה כלשהי ואת השלכותיה.

צ'טבוט אחר, בשםFinance Bill GPT, נוצר כדי לסייע להבין את השלכות חוק התקציב על האזרח באמצעות פישוט ז'רגון מסובך, והוא יכול לענות על שאלות כמו השפעותיהם של שירותים דיגיטליים או לסייע למשתמש לחשב את שכר הנטו שלו לו נכנס החוק לתוקף.

הצ'טבוט Parliament מבוסס על מסמכים ומאגרי מידע שריכזו משתמשים ומאפשר לנתח את הפעילות הפוליטית של פוליטיקאים ממפלגת השלטון.

שימוש זה אינו מפתיע לאור אוכלוסייתה הצעירה של קניה: 75% מאזרחי המדינה הם בני 35 ומטה, והגיל החציוני שם הוא 19. בנוסף לכך יש במדינה את אחד הריכוזים הגדולים באפריקה של מפתחים ומתכנתים, ואקוסיסטם טכנולוגי מפותח ומשגשג. אלו מייצרים קהל רחב של אקטיביסטים בעלי רצון ונכונות לעשות שימושים יצירתיים בכלים דיגיטליים חדשים, עם היכולות הטכניות הדרושות כדי למנף כלים אלו לצורכיהם.

השימוש בכלי AI כבר מעורר חששות בקרב הממשל, שמנסה למתגם כשלילי. "הניצול לרעה של מרחב האינטרנט ממשיך לתדלק אי־יציבות לאומית ועולמית, וכן לתרום לפשיעה מקוונת", טען השר לנושאי חוץ ותפוצות, מוסאליה מודאוואדי, במכתב ששלח בשבוע שעבר לשגרירים זרים בניירובי. "הסיכונים הגדולים ביותר בטווח הקצר נובעים ממיסאינפורמציה ודיסאינפורמציה שמונעות בחלקן הגדול על ידי AI, בידיים של שחקנים רעים שיכולים להציף מערכות מידע עולמיות בנרטיבים שקריים".

קל להתפתות ולהכריז על שירותי הבינה המלאכותית המודרניים ככלי שובר שוויון ביחסים בין האדם למדינה, בדומה לאיך שרצינו לראות את טוויטר, פייסבוק ושאר הפלטפורמות החברתיות לפני כעשור וחצי. במידה מסוימת אפשר גם להניח שבדומה להן, שירותים אלו יצטרפו לסט הכלים של אקטיביסטים ומארגני מחאות. כיום שימוש במדיה חברתית לצורך העברת מסרים, תיאום וארגון הפגנות הוא כבר שגרתי, חלק מהותי בתהליך, אך לא כזה שנתפס כחדשני או יוצא דופן.

אולם בסופו של דבר לא הפכו הפלטפורמות לכלי שובר שוויון. מהפכת הטוויטר של איראן נכשלה, וכך גם מרבית מהפכות האביב הערבי שבאו אחריה. הן מפני שהכלים לא היו עוצמתיים מספיק כדי לייצר שינוי מובהק במאזן הכוחות, והן מכיוון שהשלטונות למדו להתמודד איתם ולדכא את השפעותיהם.

במקביל ממשלות ושחקנים רעים למדו גם הם איך למנף את הפלטפורמות לטובתם, לצורך זריעת פילוג, השחרת יריבים והפצת תעמולה ושקרים. הם עושים זאת בהצלחה רבה, כזו שמצליחה לאיין את השימושים החיוביים שניתן לעשות בפלטפורמות במאבק נגדם, וייתכן שגם בשורה התחתונה מטה את המשוואה לטובתם.

אין סיבה לחשוב שהמצב יהיה שונה עם ChatGPT של OpenAI, ג'מיני של גוגל ואחרים. מוחים ואקטיביסטים אולי מקדימים את העקומה ומזהים ראשונים דרכים למנף אותם למטרותיהם, אבל תגובת הנגד לא תתעכב הרבה זמן, וככל שהכלים יזכו להצלחה, כך צפויות ממשלות למצוא דרכים לנטרל אותה, ואז למנף את השימוש בהם למטרותיהן שלהן.